מזונות ילדים לאישה ממשפחה אמידה

כמו כן לאור תביעת האשה למזונות הילד פסק בית המשפט לעינייני מישפחה בב' באייר תשס"ח (7.5.08) לאור מצבו הכלכלי האיתן של הבעל את מזונות הילד ומדורו בסך אלפיים ושלוש מאות ש"ח. לאחר מכן לאור פיטורי הבעל מעבודתו, הגיש הבעל לבית הדין האיזורי חיפה חוץ מתביעתו הראשונה לגירושין גם תביעה להפחתת מזונות אשה בטענה שאינו מישתכר עוד שחיוב מזונות ילד ואשה עומדים על סך ארבעת אלפים ושלוש מאות ש"ח. בית הדין האיזורי חיפה – בהרכב אחר, בראשות אב בית הדין הרב נהרי – נטה לדברי האשה היות שעל פי המלצת העובדת הסוציאלית שעל יד בית הדין הייתה מעורבות גבוהה של המשפחות והבעל לא הצליח להתנתק ממשפחתו כדי לבנות את הזוגיות.

האשה טוענת כי הבעל אמיד ויש ביכולתו לשלם את הכתובה.

...

עד כאן לשון מרן אאמו"ר זצ"ל. ועיין בחתם סופר בתשובה (חושן משפט סימן קצה) וזו לשונו: ומכל מקום לדינא נראה לי שאם לא גזר רבנו גרשום מאור הגולה על ככה [שאין הבעל רשאי למנוע 'שאר, כסות ועונה' מאשתו שהוא רוצה לגרשה], ראוי לגזור עתה כי הדור פרוץ בעוונותינו הרבים, וכל אדם יעשה כן ואם לא יהבי ליה אחריני – ילך שובב בדרך לבו כמו בדורות הללו, בעוונותינו הרבים.

אך אף על פי שיש מקום להתלבט מה דעת הרא"ם בעניין כי לא הזכיר כלל את פירעון הכתובה, אך בעיון בדברי הראשונים מצאנו תשובה ברורה לדבר [.

וגם אם נדחה טענה זו כי לא היה לו כסף לשכירות כפי שנטען, האם כסף לבוא עם האישה לבית מלון ללילה אחד, כבקשתה וכפי שביקש ממנו בית הדין הגדול בדיון בערעור (דאז), גם לא היה לו? מסקנה הערעור נדחה.

לאחר העיון בית הדין לא נעתר בשלב זה לבקשת האישה וב"כ לתשלום ה־100,000 ש''ח, אם הבעל ימשיך לעגן את אישתו בית הדין ישקול וידון לחייב אותו אף בסכום זה. תביעת האישה לחייב את אבי האב הסב במזונות הילדים במקרה דידן האב אינו משלם מזונות הילדים, ומדובר בסב אמיד ומשפחה אמידה שיש ביכולתם לכלכל את עצמם בכבוד גדול וגם את האחרים.

...

בית הדין נעתר ומורה להעביר לאשה בהתאם להחלטת בית הדין תל אביב מתאריך כד' באדר התשע"ב 18.3.2012 בסעיף 7 את הסכום 6,000 ש''ח מהחשבון המעוקל.

בית הדין לא נעתר בשלב זה לבקשת האשה וב"כ לתשלום ה־100,000 ש''ח. אם הבעל ימשיך לעגן את אשתו בית הדין ישקול וידון לחייב אותו אף בסכום זה. בית הדין מורה להוצאה לפועל לממש לאלתר את פסק דין זה ולגבות לטובת האשה את הכספים הנ"ל מהכספים שעוקלו בחשבון ע"ש [ש' כ'] בנק לאומי סניף [.

באשר לבקשה לחייב את הסב אבי האב במזונות בית הדין בשלב זה לא נעתר למבוקש.

ביום 2.5.18 , נוכח גירושי הצדדים, בוטל החיוב במזונות אשה, והאיש חויב במזונותיהם הזמניים של הילדים באופן בו חויב האיש לפרוע את מלוא ההחזר החודשי של הלוואת המשכנתא, בסך 4,300 ₪, וכן סך 2,200 ₪ לחודש, בגין מזונות הילדים, זאת בין היתר בהיתחשב בכושר הישתכרות האשה אשר הנחת המוצא הייתה ששיעורו כשיעור שכר המינימום במשק.

החיוב מדין צדקה נסמך על שלושה פרמטרים: האחד, אמידות ההורה - מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו כפי צרכיו, ועדיין 26 483 ,461 ( נותרת בידו היכולת הכלכלית.

ראו: ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט( 1985 ); א' גריידי, נ' שלם, מזונות ילדים הלכה ומעשה, הוצאת חוקת המשפחה בע"מ 1 ) דצמבר 2014 , בעמ' - 110 (להלן - "גריידי").

...

באשר למטלטלין שנותרו בדירת המגורים סבורני, כי בשים לב לזמן הרב שחלף מאז המועד הקובע ולכלל נסיבות העניין, יש להותירם לשימוש האישה והילדים, במסגרת ביצוע איזון המשאבים.

לא הונחה תשתית ראייתית ממנה ניתן ללמוד, כי מסגרת תקציב הצדדים טרם פרידתם, מובילה אל המסקנה, כי יש לגזור את עלות צרכי הילדים בשיעור העולה על אותה חזקה עובדתית, אדרבא, מהדיון בפרק הרכושי אף עולה כי משק הבית התקיים במשך שנים תוך קבלת סיוע משמעותי מהורי האיש.

בשים לב כי בעת הזאת האישה היא המשמורנית העיקרית של שלושת הילדים, ושעה שלא נטען וממילא לא הוכח כי תידרש היא לשאת בעלות מדור גבוהה מזו בה מתגוררים הם כעת, בנסיבות אלו 7 ₪ סבורני כי יש להעריך את עלות צרכי האישה והילדים גם יחד בגין מדור בסך 4,300 לחודש, ולכך להוסיף הוצאות אחזקת מדור בשיעור 1,000 ₪ לחודש.

למען הסר ספק מובהר בזה, כי מעתה ועד לסילוק מלוא יתרת הלוואת המשכנתא על הצדדים לפרעה בחלקים שווים, וברי, כי על האיש לפרוע את מלוא חיובו במזונות זמניים, ככל שטרם פרע חיוב זה. אשר על כן הנני מורה כדלקמן השיתוף בדירת המגורים יפורק על דרך של מכר לכל המרבה במחיר, עת הצדדים יתחלקו בחלקים שווים בתמורת המכר בניכוי הוצאותיו (יתרת הלוואת המשכנתא, מיסים וכיוב').

אשר למזונות הקטין: הדין החל לעניין מזונות הקטין נסקר בהחלטתי מיום 28.03.19 איחזור על הדברים בתמצית בלבד: בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות) תשי"ט 1959- , חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים נבחן על פי הדין האישי החל עליו.

ראו תמ"ש (ב"ש) 31222-01-11 ע.א נ' ר.א מיום 23.08.16 , סעיף 27.2 לפסק הדין: "אמיד כלפי נצרך" – "כדי מחסורו של הנצרך"; חיוב שכולו מדין צדקה – אחריות ההורים שווה הן במזונות ההכרחיים והן שמעבר לכך – עד לרמה בה הורגלו הקטינים.

בתלה"מ 47534-06-18 תביעת מזונות הקטין והאשה: הנתבע ישלם למזונות הקטין, באמצעות התובעת, סך של 1,320 ₪ לחודש וסך של 1,200 ₪ עבור מדור.

...

אשר למזונות אישה, החלטתי מיום 28.03.19 דינה כפסק דין.

בתלה"מ 35042-06-18 התביעה הרכושית: אני מאשרת את הסכם המכר מיום 20.09.19 ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה למומחה לבצע עדכון לחוות דעתו על פי המפורט בפסק דין זה בסעיפים 7 .

כך למשל נקבע באותו מקרה כי על פי הדין המוסלמי קיימת חזקה שהילד שנולד לאישה נשואה הנו בנו של בעלה בהתאם לכלל "אלוולד ללפראש", קרי "הילד שייך למיטת הזוגיות", אך בעל רשאי לפעול לשלילת האבהות ובילבד שעשה זאת במועד לידת הילד או בימים בהם נהוג לברך על הולדת היילוד, אך לא בשלב מאוחר יותר (ראו גם פסק דינה של השופטת ג'בארין בתמ"ש (נצ') 51871-01-20 פלוני נ' פלונית (22/4/2021) [פורסם בנבו] וכן פסק דיני במקרה דומה אחר בתמ"ש (נצ') 71414-11-20 פלוני נ' פלונית ואח' (8/8/2021) [פורסם בנבו])".

תלה"מ 13095-07-17- תביעה למזונות קטין ואשה: מזונות הקטין: לאור דחיית התביעה להצהרת אבהות, מטבע הדברים מתייתר הדיון בתביעה למזונות הקטין, ולפיכך התביעה נדחית.

מזונות האשה: סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט- 1959, קובע כי: "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה". הצדדים דנא משתייכים לעדה המוסלמית.

עוד נפסק כי: "באשר לגובה המזונות, אלו ייקבעו לפי מצבם של בני הזוג. אם מדובר בבעל אמיד יחוייב במזונות "יסאר" (מזונות שפע), ואם בעני אזי במזונות "אעסאר" (דלות או דוחק) או "כפאיה" (מינימום), לאמור: מזונות מנימאליים לצרכים מינימליים והכרחיים.

...

בשולי הדברים יוער כי בית המשפט מוצא שלא בכדי ציין בית הדין השרעי בפסק דינו מיום 10.8.20 (נספח "א" לתגובת הנתבע מיום 26.11.20) בפיסקה הראשונה כי: "...ולא נולדו להם ילדים מנישואין אלה". עוד ייאמר כי אין בידי לקבל טענת התובעת לפיה פסק הדין שניתן בתמ"ש (נצ') 51871-01-20 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (22.4.21), אשר צורף על ידי התובעת להודעתה מיום 10.6.21, הינו רלבנטי לעניין ההכרעה בתיק זה. לדידי, אין כל מקום לבצע גזירה שווה בין הנסיבות שם לבין ענייננו, שכן הן שונות בתכלית.

לאור כל האמור והמפורט, הנני קובעת כדלקמן: התביעה להצהרת אבהות- נדחית, בשל הטעמים אשר פורטו בפסק הדין.

כפועל יוצא מכך, תביעת הקטין למזונות נדחית אף היא.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 18,500 ₪ בגין מזונות אישה.