מזונות ילדים בנישואים לא רשמיים

כדי שיוכלו לפתוח חיים חדשים, עליהם לשנות את מעמדם הרישמי מ"נשואים" ל"גרושים".

לאמור, נושא הסמכות של בית הדין בסוגית המזונות עדיין לא ברורה ולא התבררה, ואף אינה צריכה להתברר לפי סעיף 3 (א) לחוק להסדר היתדיינות הנ"ל, וקיים "אופק סמכותי", היינו התכנות ואפשרות להיות הערכאה מוסמכת לידון בעיניין מזונות הילדים, ומשכך בכל בקשות לסעדים זמניים או דחופים, בית הדין הוא בבחינת "ערכאה המוסמכת לכך לפי דין". בנידון שלפנינו כבר עתה ברור לבית הדין שהסמכות לידון בכרוך לגירושין אינה נתונה לו בשום דרך.

היכן מצאנו מי פסק שזוג שחי כידועים בציבור זקוק לגט לחומרא? הדבר אינו פשוט, ובודאי בית הדין לא יכפה על אף אחד מבני הזוג לבצע גט כזה, ופוק חזי, כמה זוגות חיים ללא חופה וקידושין, וכי מי כופה עליהם גט? האם מחלקת הנישואין נדרשה אי פעם לברר, כשאישה רווקה באה להנשא, אם לא חיה בעברה עם בן זוג ללא חופה וקידושין? האם נשלחו אותם אלה שחיו ללא חופה וקידושין לבית הדין לסידור גט לחומרא? האם שמענו מי שרוצה לעכב נישואין של אשה בטענה שבעבר הוא והיא חיו כ"ידועים בציבור" ולא התגרשו? עצם היותם חיים במוצהר ללא נישואין (לא כדמו"י ולהבדיל גם לא אזרחית), אורח החיים, כמוהו כהכרזה קבל עם ועולם שאינם רוצים להיות נשואים.

וכי מה עניין לידת הילדים לצורך בגט? וכי שמענו שכל מי שילדה מחוץ לנישואין, בתי הדין מצריכים אותה להתגרש? אכן לצורך בירור המעמד האישי יש לברר שהאם לא הייתה נשואה (כדמו"י או אזרחית) והתעברה מאחר, וכן יש לבדוק אם לא נפסלה לכהונה (במקרה ורוצה להנשא לכהן), אולם אין מצריכים את האם לקבל גט מאבי הילדים.

...

היכן מצאנו מי פסק שזוג שחי כידועים בציבור זקוק לגט לחומרא? הדבר אינו פשוט, ובוודאי בית הדין לא יכפה על אף אחד מבני הזוג לבצע גט כזה, ופוק חזי, כמה זוגות חיים ללא חופה וקידושין, וכי מי כופה עליהם גט? האם מחלקת הנישואין נדרשה אי פעם לברר, כשאישה רווקה באה להינשא, אם לא חיה בעברה עם בן זוג ללא חופה וקידושין? האם נשלחו אותם אלה שחיו ללא חופה וקידושין לבית הדין לסידור גט לחומרא? האם שמענו מי שרוצה לעכב נישואין של אישה בטענה שבעבר הוא והיא חיו כ"ידועים בציבור" ולא התגרשו? עצם היותם חיים במוצהר ללא נישואין (לא כדמו"י ולהבדיל גם לא אזרחית), אורח החיים, כמוהו כהכרזה קבל עם ועולם שאינם רוצים להיות נשואים.

הרישום ב"ויקיפדיה" (ראה כתב התשובה לכתב ההגנה, נושא שעלה גם בדיון, ומשום מה לא נרשם בפרוטוקול) אינו מהוה עילה והצדקה לתביעה לסדור גט. הטענה כי העובדה שנולדו לצדדים ארבעה ילדים עשויה לשנות את המסקנה הנ"ל – אינה נכונה.

הבן הבכור נולד עוד בטרם נישאו הצדדים, ובטרם עברה האשה הליך של גיור כדמו"י. בתאריך י"ב בטבת תשע"ט (20.12.18) תבע הבעל גירושין, וכרך לתביעתו את עניין משמורת הילדים, זמני שהות וכו', מזונות הילדים ומזונות האשה, וכן עינייני רכוש.

וכך מתאר הבעל (שורה 86 ולהלן לפרוטוקול): כל מה שקורה זה תולדה של נישואין לא טובים מלכתחילה.

הן דעת בית הדין שאין להחזיק צד בכוח הנישואין, כשהנישואין קיימים רק 'על הניר' רשמית בלבד.

...

הבעל/ המשיב ישלם לידי האישה/ המבקשת עבור מזונותיה סך של 6000 ש"ח לחודש, וזאת החל מתאריך כ"ג בחשון תשע"ט (1.11.18), ועד לתאריך כ"ד באדר א' תשע"ט (1.3.19).

בענין מזונות הילדים: התובע ישלם לידי האם/ הנתבעת עבור מזונות הילדים סכום של 2250 ש"ח לחודש עבור כל ילד (סכ"ה 6750 ש"ח), וזאת החל מתאריך כ"ד באדר א' תשע"ט (1.3.19) ועד לתאריך כ"ח בסיון תשע"ט (1.7.19).

הבעל/ התובע ישלם לידי האישה/ הנתבעת עבור מזונותיה סך של 3500 ש"ח לחודש, וזאת החל מתאריך כ"ג בחשון תשע"ט (1.11.18), ועד לתאריך כ"ד באדר א' תשע"ט (1.3.19).

נטען כי הנתבע רשום כאברך אך עבד "באופן לא רשמי". עוד נטען כי עול ניהול הבית ופרנסת הבית היה על כתפי התובעת.

הנישואין", לא הובאה ראייה לסתור את רישום האבהות או את החזקה הנגזרת מהכלל ההלכתי "רוב בעילות אחר הבעל". אמנם בית משפט זה אינו כבול לכלל ההלכתי אך כלל זה מקים חזקה שיש להביאה בחשבון במדרג הראיות.

(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

...

על כן, לשם הכרעה בתביעת המזונות, אני דוחה את טענת הנתבע כי אינו אבי הקטין.

והשווה עמ"ש (ת"א) 1180-05-14 א.א. נ' מ.א. עמוד 4, מיום 26.3.2015 1 סיון החיים ולאחר שבחנתי את רמת החיים לה הורגל הקטין והוצאות התא במקרה כאן, על פי נ המשפחתי כפי שעלה מהמסמכים והראיות שהונחו בפני, אני אומדת את צרכיי הקטין שהם תלויי שהות בסך 1,400 ₪ וסך 300 ₪ בגין צרכים שאינם תלויי שהות.

נפסק: החל ממועד הגשת התביעה, ישלם הנתבע עבור מזונות הקטין באמצעות התובעת סך 19 .

בתשובתה טוענת המשיבה כי החייב אינו משלם את מזונות הקטינים, ולכן אישרה רשמת ההוצאה לפועל צעד חריג של תפיסת כספי החתונה של החייב והמבקשת.

מובן כי בנסיבות אלה, הכרחי היה לצרף כצד להליך את כונס הנכסים הרישמי או את המנהל המיוחד שמונה לנכסי החייב לשם שמיעת עמדתם, זאת כיון שהנפקות של ההצהרה המבוקשת היא כי החייב אינו בעל זכויות כלשהן בכספי החתונה.

...

ואולם גם לגוף העניין, מצאתי כי אין להיעתר לבקשה.

המסקנה היא כי אין בהסדר הממון משום הסכמה מיוחדת של הצדדים כי כספי החתונה יהיו בבעלות המבקשת בלבד.

על כך יש להוסיף כי לא הובאה בפניי עדות החייב, ולא ידוע אם נערכה התחשבנות בין בני הזוג בהקשר זה. סוף דבר לאור כל האמור, יש לדחות את בקשת המבקשת לקבלת סעד הצהרתי כי הבעלות הבלעדית בכספי המתנות שהתקבלו בחתונה נתונה אך לה, וניתן להכיר אך בזכותה לקבלת מחצית הכספים.

הנישואים עם האב נמשכו כמה חודשים והאם לא שינתה את שם משפחתה בעקבות הנישואין .

לאפוט' לדין הכרות מוקדמת עם המשפחה עת מונתה בשנת 2019 כאפוט' לדין במסגרת הדיון בבית הדין השרעי בתביעת האב להקפאת חיובו במזונות הקטין .

בפגישה חזר הקטין על היתנגדותו לכל שינוי בשם המשפחה , הסביר שהוא מודע לכך שהמבקש הוא אביו , אך מיתנגד להודות בכך באופן רישמי .

ראשית , בפסיקה נקבע כי כאשר ההורים חלוקים בנושא שמו של הקטין וברקע סיכסוך הורי בעצימות גבוהה , צד המעוניין לשנות או להוסיף שם נידרש להביא ראיות כבדות משקל המצביעות על כך שהשינוי תואם את טובת הילד .

...

השוואת דברי הקטין בשלושת דרכי השמיעה הוליכה אותי למסקנה כי מדובר בעמדה הגיונית מנקודת מבטו של הקטין , שלא נמצאו בה סימנים למלאכותיות או להסתה מצד האם .

עם זאת , לאחר שבחנתי את מלוא החומר שהמונח לפני אני סבור כי תוצאה לא שגרתית זו מתחייבת מעקרון טובת הקטין , נוכח הנימוקים שפורטו .

על כן , אני דוחה את התביעה לשנות את שם המשפחה של הקטין .