מזונות ילדים בבית הדין הדתי

הלכה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים קצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נידרש סעד מן הצדק (בג"ץ 6836/04 פלוני נ' פלונית, פסקה 2 וההפניות שם (28.11.2004)).

אשר לתלונת העותרת על כריכת מזונות הילדים לתביעת המשיב, יצוין כי בית הדין הרבני הגדול הבהיר בסוף החלטתו כי כריכה זו נעשתה שלא בהתאם לפסיקה מפורשת של בית המשפט הגבוה לצדק, וכי למרות הסתייגותו מפסיקה זו, וסברתו כי היא שגויה, "המצב המשפטי הנוהג במדינת ישראל הוא שקביעה זו מחייבת" ולפיכך "אנו אין לנו אלא מה שפסק בית המשפט בפסיקה מפורשת". בכך ניתן מענה לטענת העותרת בעיניין זה. לאור האמור, דין העתירה שלפנינו להדחות על הסף.

...

לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

משאלו פני הדברים, לא מצאנו כי בית הדין סטה מהוראת חוק המכוונת אליו.

אשר לתלונת העותרת על כריכת מזונות הילדים לתביעת המשיב, יצוין כי בית הדין הרבני הגדול הבהיר בסוף החלטתו כי כריכה זו נעשתה שלא בהתאם לפסיקה מפורשת של בית המשפט הגבוה לצדק, וכי למרות הסתייגותו מפסיקה זו, וסברתו כי היא שגויה, "המצב המשפטי הנוהג במדינת ישראל הוא שקביעה זו מחייבת" ולפיכך "אנו אין לנו אלא מה שפסק בית המשפט בפסיקה מפורשת". בכך ניתן מענה לטענת העותרת בעניין זה. לאור האמור, דין העתירה שלפנינו להידחות על הסף.

עוד טען המבקש כי בית הדין הגדול היתעלם בפסק דינו מההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) (להלן: עניין פלוני), לפיה מקום שבו הקטין מצוי במשמורת משותפת, על ההורים לשאת בנטל תשלום דמי מזונות ילדיהם בגילאי 15-6 באופן שוויוני, וזאת בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות ולכושר השתכרותם.

ביום 13.7.2021 דחה בית המשפט (השופטים ע׳ פוגלמן, ג׳ קרא ו-י׳ אלרון) את עתירת המבקש על הסף בציינו כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעות בתי הדין הרבניים וכי התערבותו מוגבלת אך למקרים קצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נידרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.

לטענתו, בתי הדין הרבניים אינם מכבדים את ההלכה בעיניין פלוני, ולשיטתו היא מיושמת כיום בבתי המשפט לעינייני מישפחה בלבד, והדבר מביא להפליה מגדרית פסולה של ציבור רחב של אבות המחויבים בתשלום מזונות קטינים בבתי הדין הרבניים.

...

בנסיבות אלה, נקבע בפסק הדין כי טענות המבקש אינן מגלות עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטת בית הדין הגדול, ומשכך דין העתירה להידחות.

על רקע האמור, המבקש סבור כי יש לקיים בפסק הדין דיון נוסף שבגדרו תיקבע הלכה ברורה ומפורשת לפיה העקרונות שהותוו בפסיקה לגבי פסיקת דמי מזונות קטין חלים גם על בתי הדין הרבניים.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ביום 22.10.2020, הגיש העותר לבית הדין האיזורי תביעה להפחתת דמי המזונות בטענה כי המשיבה משתכרת יותר ממנו וכי הם מגדלים את הילדים במשמורת משותפת.

ביום 28.6.2021, ובהנתן "פס"ד מבהיר" של בית הדין האיזורי בבקשות הצדדים להבהרת ההחלטה מיום 15.3.2021 – החליט בית הדין הגדול לדחות את עירעורו של העותר ולקבל, באופן חלקי, את ערעורה של המשיבה, באופן שדמי מזונות הקטין יעמדו על סך של 1,600 ש"ח, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות בריאות חריגות.

היתערבות בהכרעת בתי דין דתיים מוגבלת למקרים קצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נידרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (ראו למשל לאחרונה: בג"ץ 2163/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (4.4.2021); בג"ץ 2381/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 5 (11.4.2021)).

...

לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

לפיכך, הלכה היא עמנו כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, וכפועל יוצא, התערבותו בהן "תחומה לארבע סוגים כלליים של מקרים: חריגה מסמכות; פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי ומקרים בהם נידרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר" (בג"ץ 1889/23 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 18 (23.08.2023), והאסמכתאות שם).

] כאלה הם עניינים של מזונות ילדים והחזקת ילדים, שעל פי עצם טיבם הם חשופים לשינויי נסיבות מהותיים, ולפיכך מוקנית לגביהם סמכות טבועה לערכאת השיפוט המקורית לחזור ולעיין בהם מחדש, עם היווצר התנאים המתאימים לכך" (בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259, 284 (2006); ראו גם: יצחק כהן "סמכות נמשכת בדיני המשפחה לאחר אישור הסכם בין בני-זוג: על כיבוד הדדי, על מבחן הסיכול ועל מבחן ה"דן ופסק" – מודל חדש משפט ועסקים יט 767, 775 (2016) (להלן: כהן)).

...

לאמור – מקובלת עליי מסקנת בית הדין הרבני הגדול כי אין ענייננו דומה למצב בו "בעלי דין נמצאים בעיצומו של הליך, והתובע גודע את ההליך באיבו כדי להימנע מתוצאה צפויה שאינה נוחה לו". בסופו של יום, התביעה בבית המשפט לענייני משפחה נמחקה בטרם הוגשו תצהירים, ואף טרם נפרשה במלואה יריעת המחלוקת בין הצדדים.

בשולי הדברים אציין, כי מקובלת עליי טענת היועץ לפיה סוגיית היקף סמכותו של בית הדין הרבני האזורי טרם התבררה, ומשכך מצאתי להעיר, בבחינת למעלה מן הצורך, כי בשלב זה אף לא ניתן להכריע בדבר אופייה של התביעה שהגישה המשיבה לבית הדין הרבני האזורי או לקבוע אם מדובר באותה תביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה.

סוף דבר לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטתו של בית הדין הרבני הגדול לפיה בית הדין הרבני האזורי רכש סמכות לדון בתביעה שהגישה המשיבה.

בין העותר למשיבה 3 מיתקיים הליך גירושין בפני בית הדין האיזורי, אשר נסוב, בין היתר, על חלוקת הרכוש ומזונות הילדים, בהתאם לכתב התביעה שהוגש על-ידי המשיבה 3.

כפי שקבעתי בעיניין אחר: "הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטותיו של בית דין דתי אלא במקרים חריגים, צרים ומוגדרים ובהימצא אחד הפגמים כדלקמן: (1) חריגה מסמכות; (2) סטייה ברורה מהוראות חוק המכוונות אל בית הדין הדתי שניתן לראות בה חריגה מסמכות או טעות בדין גלויה ומוכחת על פני הפסק; (3) פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; וכן (4) כאשר בית משפט זה מגיע לידי מסקנה כי יש להושיט לעותר סעד מן הצדק שאיננו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר" (ראו: בג"ץ 6771/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (20.12.2020).

...

כפי שקבעתי בעניין אחר: "הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטותיו של בית דין דתי אלא במקרים חריגים, צרים ומוגדרים ובהימצא אחד הפגמים כדלקמן: (1) חריגה מסמכות; (2) סטייה ברורה מהוראות חוק המכוונות אל בית הדין הדתי שניתן לראות בה חריגה מסמכות או טעות בדין גלויה ומוכחת על פני הפסק; (3) פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; וכן (4) כאשר בית משפט זה מגיע לידי מסקנה כי יש להושיט לעותר סעד מן הצדק שאיננו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר" (ראו: בג"ץ 6771/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (20.12.2020).

בענייננו-שלנו לא חל אף אחד מהחריגים האמורים, וממילא דין העתירה להידחות.

העתירה נדחית אפוא על הסף, ועמה נדחית גם הבקשה לצו ביניים.