מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מזונות בבית משפט לפני סיום הליך בבית הדין הרבני

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1277137/2 בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד שלום פוריס ועו"ד שי חיים אניספלד) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד שירה דרורי-סאלם ועו"ד אבנר סאלם) הנידון: דחיית סידור הגט לפרק זמן מוגבל לשם קידום ההליך הרכושי עוד טרם הגט החלטה
הטענות באשר לכך יהיו בגודל ובגופן המקובל ויוגשו במקביל על ידם בתוך 7 ימים מהיום, ובהם יוכלו שני הצדדים להביע עמדתם באשר לסדר הדברים, גט בתחילה, או סיום ההליך הרכושי בית המשפט והכתובה, טרם הגט.
במקום הצורך ניתן לסדר גט אף לפני סיום הליכי הרכוש מאידך, יש מקום לדחות את טענות האשה לדחיית הגט לאור אי סיום ההליך הרכושי, שהרי הצדדים בסכסוך קשה מאוד, בהליך משפטי מורכב הכולל מספר תביעות, ואין הצדקה להמתין עם סידור הגט עד לסיום ההליך הרכושי, ובכך להעצים עוד יותר את הסיכסוך האישי ואת התקלות העלולות לצאת ממצב זה (ועל פי שיטת בנין ציון, לר"י עטלינגר, סימן קמד, שמעיקר הדין ניתן להותיר את עניני הממון לאחר הגט, כאמור לעיל, וכל שכן בנסיבות דנן, שבית המשפט הוא זה שעוסק בחלוקת הרכוש ולא בית הדין, ולא נדע כמה זמן ייקח לו להשלים מלאכתו).
כך שבנדון דנן, שהפירוד ארוך והאיבה קשה (ושניהם רוצים להתגרש) ונראה שהאשה מעכבת את סידור הגט כדי להרויח דמי מזונות אשה שנפסקו לה בבית המשפט וכדי למקסם את הישגיה בתביעה הרכושית המתנהלת בבית המשפט, אין מקום להמתין עם סידור הגט עד לסיום ההליך הרכושי.
...
ההצעה לא מקובלת עלי.
אנו סבורים שאין להשתמש בגט כמנוף להישגים רכושיים, בנושא שנדון בערכאה אחרת.
מסקנה לאור כך האמור, בית הדין מחליט כי בשלב זה, לא יסודר הגט, ובית הדין יואיל להמתין עוד 12 חודשים עם סידור הגט בפועל לשם קידום ההליך הרכושי בבית המשפט.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בחודש אוגוסט 2014 הגישה הנתבעת (להלן: "הנתבעת" ו/או "האשה") תביעה לבית משפט לעינייני מישפחה תביעת מזונות עבור הקטינים בתיק 33850-08-14 שהתנהלה בבית משפט זה וביום 24/11/2015 , ניתן פסק דין.
משכך, ושעה שאכן מתעוררת שאלת סמכותו של בית משפט לידון בסוגיות הרכושיות נוכח הליכים קודמים שהתקיימו בבית הדין, השלימו הצדדים טיעוניהם בכתב לאחר תום ישיבת קדם המשפט וניתנת החלטתי זו. טענות התובע הליך ההוכחות בבית הדין טרם הסתיים ואף נערך הליך גישור בפני אב בית הדין הרבני.
...
משכך, ושעה שאכן מתעוררת שאלת סמכותו של בית משפט לדון בסוגיות הרכושיות נוכח הליכים קודמים שהתקיימו בבית הדין, השלימו הצדדים טיעוניהם בכתב לאחר תום ישיבת קדם המשפט וניתנת החלטתי זו. טענות התובע הליך ההוכחות בבית הדין טרם הסתיים ואף נערך הליך גישור בפני אב בית הדין הרבני.
דין טענת הנתבעת לפיה ההליך שהתנהל בבית הדין, נסגר מנהלתית, להידחות שעה שאין בחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה- 2014 כל הבחנה לעניין מניין הימים והגשת תביעה בנוגע לסגירה מנהלתית או מהותית.
מכל המקובץ עולה כי בנסיבות המקרה שבפניי הסמכות לדון בהליך נתונה לבית הדין בלבד וניסיונו של התובע לשנות את המותב, בטענה שאין הצדקה לשוב לבית הדין לאחר שנערך גישור בפני אב בית הדין, פוגע ביעילות ההליכים, מסרבלם, מאריכם שלא לצורך ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
משנדחו טענותיה של האישה בבית הדין האזורי ובבית הדין הרבני הגדול, הוגש הבג"צ לעיל ושם נקבע כי דין העתירה להידחות.
סוף דבר אני קובעת כי הסמכות לדון בענייני הרכוש של בני הזוג מסורה לבית הדין הרבני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

ת"א 43650-09-19- תביעה כספית בסך של 80,000 ₪ שהגישה שיר רחל בנימיני (להלן: "שיר") נגד עו"ד רעות לינוי שדה (להלן: "עו"ד שדה"), לביטול הסכם שכר הטירחה שנחתם בין הצדדים לצורך ייצוגה של שיר בהליכים בבית הדין הרבני האיזורי באשקלון ובבית המשפט לעינייני מישפחה בקרית גת, השבת שכר הטירחה ששולם על ידה בסך של 20,412 ₪, ולחילופין לפסוק לעו"ד שדה שכר טירחה ראוי בגין עבודתה בקיזוז הסכום ששולם לה ולחייבה בנזק לא ממוני בסך של 10,000 ₪.
שיר קיבלה הסבר מפורט לגבי הייצוג, ההליכים ושכר הטירחה עובר לחתימת ההסכם; שיר היתנערה מהתחייבותה לתשלום שכר הטירחה לאחר קבלת הטיפול; תלונותיה של שיר לועדת האתיקה וועדת שכר הטירחה של לישכת עורכי הדין נדחו; שיר עצמה טענה שעו"ד שדה ייצגה אותה באופן מקצועי; עו"ד שדה לא הפרה את ההסכם; שיר הייתה נחושה בדעתה להתגרש ולהתקדם בהליכים המשפטיים נגד בעלה (דאז); יש לדחות את מצגה של שיר שלפיו הייתה במצב נפשי רעוע ורומתה על ידי עו"ד שדה לאורך כל הדרך; בדיון בבקשה לצוו הגנה בבית המשפט לעינייני מישפחה הושגה התוצאה שהתבקשה על ידי שיר, הרחקתו של בעלה (דאז) מבית המגורים למשך חמישה חודשים כנגד מכירת הבית בכינוס נכסים וככל שלא יימכר בתקופה האמורה הנכס יושכר לצד ג' ודמי השכירות יתחלקו בין הצדדים בחלקים שוים; לשיר ניתן הסבר מלא לגבי כנוס הנכסים על בית המגורים בהפסקה שנערכה במהלך הדיון ובטרם ניתנה החלטת בית המשפט להסכמת הצדדים; שיר בחרה לחזור לשלום בית מדומה על מנת להיתחמק מתשלום שכר הטירחה; טענותיה של שיר לגבי טיב הייצוג והיחס אינן מתיישבות עם המחמאות ששיר הרעיפה בכתובים על עו"ד שדה; שיר הודיעה ביום 5.3.2020 לעו"ד שדה שפניה לשלום בית והציעה לשלם עשרה אחוז משכר הטירחה, שבעת אלפים ₪ בלבד, לאחר שנעשתה פעילות רבה בעיניינה; הסכמים יש לכבד ושיר התחייבה לשלם את מלוא שכר הטירחה גם במקרה של הפסקת הייצוג טרם סיום הטיפול; היתנהגותה של שיר עולה לכדי חוסר תום לב; למרות שהשרות לא כלל טפול בהליכי הוצאה לפועל, כפי שאף צוין בייפוי הכוח, צוות המשרד סייע לשיר במילוי הטפסים ושליחתם בשמה ללישכת ההוצאה לפועל; הטענה לאבוד האימון הומצאה כתרוץ להפסקת הייצוג כפי שניתן ללמוד מהודעותיה של שיר לעו"ד שדה.
שיר טענה שעו"ד שדה התנהגה כלפיה בהבנה ורגישות בתחילת הדרך, אך בסמוך לאחר הגשת כתבי הטענות שוחחה בטלפון עם עו"ד שיר לנדאו לגבי גביית דמי המזונות ונימסר לה שהשרות לא כולל ייצוג בהליכי הוצאה לפועל.
...
שיר טענה בסיכומיה שעו"ד שדה יצרה לפניה מצג שווא לגבי תום תקופת עיכוב ההליכים (בהמשך להליך יישוב הסכסוך בבית המשפט לענייני משפחה שבו יוצגה על ידי עו"ד אחר), על מנת ללחוץ עליה לחתום על הסכם שכר הטרחה, באופן שמנע ממנה ליטול ייעוץ נוסף בעניין ייצוגה, אך סבורני שהיא אינה יכולה להסתמך על טענה זו. מעיון בכתב התביעה (ת"א 43650-09-19 שיר נגד עו"ד שדה) עולה שהטענה בדבר עשיית מצג שווא על ידי עו"ד שדה בעניין המועד שבו יסתיים עיכוב ההליכים וההשלכה של מצג השווא האמור על שיקוליה של שיר לגבי ייצוגה המשפטי לא עלתה בגדרו באופן מפורש ומשכך המדובר בניסיון פסול להרחבת חזית המריבה ואין מקום להידרש לדיון בטענה זו. בכתב התביעה נטען שעו"ד שדה עשתה כלפי שיר מצג שווא בכך שהציגה את עצמה כרגישה וקשובה לצורכי לקוחותיה (סעיף 9).
בנסיבות העניין, בשים לב להיקף העבודה שנעשתה בהכנת כתבי הטענות והבקשות, לייצוג ולליווי ולפרק הזמן שבו נמשכה ההתקשרות, סבורני שניתן להעמיד את שכר הטרחה הראוי על סך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ) וממנו יש להפחית את שכר הטרחה ששולם (לא כולל שכר הטרחה ששולם בגין הדיון).
הצדדים העלו טענות לגבי פסיקת פיצוי כספי בשל נזק לא ממוני אך לא מצאתי לנכון לקבל את הטענות בעניין זה וסבורני שהחיכוך שהתלווה ליחסים שבין הצדדים, על ההיבטים הרגשיים שיכול והיו כרוכים בכך, אינו מצדיק פסיקת פיצויים למי מבעלות הדין.
התוצאה התוצאה היא שהתביעה ב-ת"א 43650-09-19 שהוגשה על ידי שיר נגד עו"ד שדה נדחית והתביעה ב-תא"מ 69483-06-20 שהוגשה על ידי עו"ד שדה נגד שיר מתקבלת בחלקה.

בהליך תלה"מ שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

למען הסדר הטוב יצויין כי טענה זו אמנם אינה נימצאת בכתבי הטענות של האישה, אך הועלתה בע"פ במהלך הדיונים ואף מצאה ביטוי בסיכומי שני הצדדים, כך שמדובר בהרחבת חזית לגיטימית שיש מקום לידון בה. עוד טענה כי מאחר וטרם הסתיימו ההליכים בתביעת המזונות בבית הדין הרבני הרי שגם מטעם זה יש לדחות פירוק השתוף עד אשר ייפסק מדורם והוצאות מדורם אשר אמור להבטיח כלשון הסעיף "הסדר מגורים אחר". בנוסף טענה כי טרם נדונה תביעתה לכתובה, אשר אפשר כי תסתיים בפסק דין המורה על הוון זכויותיו ממקום עבודתו.
טענה בדבר המתנה לבירור ההליכים הנדונים בבית הדין הרבני, גם כאשר מדובר בהליכי כתובה, טרם נדונה בבתי המשפט.
...
לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן: תביעת האשה לאיזון הזכויות בתלה"מ 56166-05-21 מתקבלת ולכן: האיש ישלם לאשה 62,000 ₪ תוך 30 יום.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

היחיד ביקש לדחות את בקשת המבקשת עד סיום ההליך המתנהל בין הצדדים בבית הדין הרבני בחיפה.
בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי: "כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי בית הדין הרבני, או ערכאה ייעודית אחרת, על היחיד לפעול בהתאם לפסק המזונות שניתן וככל שלא ייעשה זאת הוא ייחשב כמי שמייצר חוב מזונות תוך כדי הליך וההליך בעיניינו עלול להתבטל". ביום 14.9.23 הגיש היחיד בקשה להארכת מועד עד להכרעת בית הדין הרבני ביחס לדמי המזונות.
עוד נקבע כי: "עד לאותו מועד יציע היחיד מתוה להסרת חוב המזונות שיצר, מיום מתן צו פתיחת ההליכים. היחיד יגיש הודעה עד לאותו מועד אודות תשלום דמי המזונות. ככל שהיחיד לא יפעל כאמור... לא יהיה מנוס כי אם להורות על ביטול ההליכים בעיניינו". היחיד לא פעל לתשלום דמי המזונות ולא הציע מתוה לתשלום החוב שיצר בדמי המזונות בהתאם להחלטות בית המשפט מהימים 26.9.23, 9.10.23 ו- 16.10.23.
ביום 16.10.23 הגיש הנאמן הודעה בשמו של היחיד במסגרתה צוין כי טרם התקבלה החלטת בית הדין הרבני בעיניין מזונות ילדיו של היחיד.
...
לפי סעיף 183(א) לחוק "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". התנאים לפי סעיף 163(ג)(1) הם: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:
לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, בכפוף למימוש הכספים הבלתי מוגנים, כמפורט להלן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו