מותב חלקי בבית הדין לעבודה

להלן ההחלטה בבקשה לקבוע את השכר של ב"כ התובעים הייצוגיים (בקשה שהועלתה לעיון המותב לראשונה ביום 12.7.2020) : רקע כללי ביום 20.6.2018 ניתן פסק דין חלקי בבית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 54650-09-16 בו נקבע כי הבקשה בנוגע לרכיב דמי ההבראה ראויה במהותה להתאשר כתובענה ייצוגית.

...

בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.

לאחר ששקלנו בכלל זה את הנסיבות הספציפיות של ההליך, האופן בו הוא הסתיים, הסכומים שנפסקו לב"כ התובעים עד כה, הגענו לכלל מסקנה כי ב"כ התובעים זכאי לקבל 10% מהסכום שישולם בפועל לעובדים הזכאים במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

משכך, בשקלול מכלול השיקולים כאמור לעיל, הגענו כאמור לכלל מסקנה כי שכר הטרחה יועמד על 10% מהסכום שישולם בפועל לעובדים הזכאים במסגרת הליכי חדלות הפירעון (הכוללים 25,000 ₪ שנפסקו על חשבון הסכום הכולל ואינם כוללים את אותם 25,000 ₪ שנפסקו בגין הקביעה כי התובענה ראויה להתאשר כייצוגית).

המבקשת לא עמדה בנטל זה. הטעם המרכזי שהעלתה המערערת להצדקת האיחור בהגשת העירעור (בהתייחס לחלק מרכיביו), עניינו בטעותו של ב"כ המערערת בסווג הכרעותיו של בית הדין האיזורי ברכיבים הרלוואנטיים לדיוננו (תשלום עבור עבודה בתקופות חופשה במוסדות החינוך הרישמיים ופיצויים בגין פיטורים בהיעדר שימוע), כ"החלטה אחרת" במקום כ"פסק דין חלקי".

דחיית התביעה לתשלום עבור עבודה בחופשות מוסדות החינוך הרישמיים – מותב בית הדין הארצי לעבודה אמר דברו לעניין זה לא מכבר בע"ע (ארצי) 15969-07-19 נחום סטפנסקי - תלמוד תורה מורשה, ניתן ביום 6.5.2021, כדלקמן (סעיף 35 לפסק הדין): "אנו סבורים כי יש להעדיף את הפרשנות הראשונה המתיישבת עם האמור בחוזרי המנכ"ל – קרי בהוראות הרגולטור – שם נקבעה הבחנה בין ימי החופשה במיגזר הכללי ובין ימי החופשה במיגזר החרדי. הוראה זו לוקחת בחשבון את המאפיינים הייחודים של סוג המוסד וההתאמה הנדרשת לצורכי קהילה במיוחד בחברה רב גוונית. משקיים הסדר מפורש כזה של הרגולטור סבורים אנו כי יישום התקנה צריך להיות מותאם להסדר זה, ולא להעשות באופן טכני. נציין כי הרגולטור ערך את ההתאמה לצרכי הקהילה, כך שבמגזר החרדי במקביל לעבודה בימים המוגדרים כימי חופשה במערכת הרשמית, הוגדרו במיגזר החרדי ימי חופשה ימים שהם ימי עבודה בחינוך הרישמי. הרגולטור ערך את מלאכת האיזון הפנימית בכך שהנהיג – לטוב ולרע – לוח חופשות שונה למגזר החרדי. איזון פנימי זה אין מקום לפרום באמצעות חיוב המשיבה בתשלום כפל שכר עבור יום עבודה במיגזר החרדי אך מהטעם שהוא מוגדר כיום חופשה בחינוך הרישמי.  המשיבה הסתמכה בקביעת ימי החופשה על הוראות הרגולטור במיגזר החרדי, ולכן עבודה בימים שאינם מוגדרים כחופשה על פי לוח החופשות במיגזר החרדי אינה מזכה בכפל שכר. לפיכך, דין העירעור ברכיב זה להדחות". לכך יש להוסיף, כי הכרעתו של בית הדין האיזורי ברכיב זה מבוססת גם בקביעות עובדתיות לעניין אי הוכחת מועדי החופשות, שערכאת העירעור ממעטת להתערב בהן (ראו: ע"א 501/84 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' מירון, פ"ד מב (2) 89; ע"א 3546/10 מישאל נ' קליין, 18.4.2012).

...

אשר לסיכויי הערעור ברכיבים לגביהם הערעור הוגש באיחור - לא שוכנעתי שהם טובים במידה שיוכלו להוות לכשעצמם 'טעם מיוחד' להארכת מועד.

דחיית התביעה לתשלום עבור עבודה בחופשות מוסדות החינוך הרשמיים – מותב בית הדין הארצי לעבודה אמר דברו לעניין זה לא מכבר בע"ע (ארצי) 15969-07-19 נחום סטפנסקי - תלמוד תורה מורשה, ניתן ביום 6.5.2021, כדלקמן (סעיף 35 לפסק הדין): "אנו סבורים כי יש להעדיף את הפרשנות הראשונה המתיישבת עם האמור בחוזרי המנכ"ל – קרי בהוראות הרגולטור – שם נקבעה הבחנה בין ימי החופשה במגזר הכללי ובין ימי החופשה במגזר החרדי. הוראה זו לוקחת בחשבון את המאפיינים הייחודים של סוג המוסד וההתאמה הנדרשת לצורכי קהילה במיוחד בחברה רב גוונית. משקיים הסדר מפורש כזה של הרגולטור סבורים אנו כי יישום התקנה צריך להיות מותאם להסדר זה, ולא להיעשות באופן טכני. נציין כי הרגולטור ערך את ההתאמה לצרכי הקהילה, כך שבמגזר החרדי במקביל לעבודה בימים המוגדרים כימי חופשה במערכת הרשמית, הוגדרו במגזר החרדי ימי חופשה ימים שהם ימי עבודה בחינוך הרשמי. הרגולטור ערך את מלאכת האיזון הפנימית בכך שהנהיג – לטוב ולרע – לוח חופשות שונה למגזר החרדי. איזון פנימי זה אין מקום לפרום באמצעות חיוב המשיבה בתשלום כפל שכר עבור יום עבודה במגזר החרדי אך מהטעם שהוא מוגדר כיום חופשה בחינוך הרשמי.  המשיבה הסתמכה בקביעת ימי החופשה על הוראות הרגולטור במגזר החרדי, ולכן עבודה בימים שאינם מוגדרים כחופשה על פי לוח החופשות במגזר החרדי אינה מזכה בכפל שכר. לפיכך, דין הערעור ברכיב זה להידחות". לכך יש להוסיף, כי הכרעתו של בית הדין האזורי ברכיב זה מבוססת גם בקביעות עובדתיות לעניין אי הוכחת מועדי החופשות, שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן (ראו: ע"א 501/84 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' מירון, פ"ד מב (2) 89; ע"א 3546/10 מישאל נ' קליין, 18.4.2012).

סוף דבר – הבקשה להארכת מועד נדחית בכל הנוגע לשני רכיבי הערעור שהוכרעו באופן סופי בפסק הדין החלקי (דחיית התביעה לתשלום עבור עבודה בתקופות חופשה במוסדות החינוך הרשמיים, ושיעור הפיצויים בגין פיטורים בהעדר שימוע).

3.8 בהמשך פסק הדין החלקי, הוסיף וקבע המותב בראשותו של כב' השופט טוינה, כי התובע היתנה את העסקתו כמבקר פנים במועצה המקומית מיתר, כך שהדבר ייעשה במסגרת חוזה למתן שירותים, וזאת במטרה להמנע מפגיעה בפנסיה התקציבית המשולמת לו כאיש צבא קבע לשעבר: "ההיתקשרות בין התובע לנתבעת במסגרת חוזה למתן שירותים, להבדיל מעובד, נעשתה לבקשתו של התובע על מנת להמנע מפגיעה בפנסיה המשולמת לו כאיש צבא קבע לשעבר. די לומר בהקשר זה כי הנתבעת היתה אדישה לאופן שבו מוצגת ההיתקשרות בין הצדדים. מנגד, היה לתובע אינטרס כלכלי ישיר שלא יוגדר כעובד הנתבעת על מנת למנוע פגיעה בפנסיה המשולמת לו. לעניין זה נפנה למכתב התובע מאוגוסט 2008, כמו גם לעדות התובע עצמו אשר נישאל בקשר לפנייה שנעשתה אליו ב-2013 להסדיר את מעמדו כעובד והשיב:

ההליכים בבית הדין לאחר מתן פסק הדין החלקי ביום 21.3.2019 הוגשה הודעה על החלטת הממונה על השכר והסכמי עבודה מיום 19.3.19.

...

נכון להיום כתבי הטענות אינם משקפים את המחלוקת שבין הצדדים וקיום דיון על בסיס כתבי הטענות הקיימים היום, אינו מאפשר את חיוב התובע בהשבת כספים ששולמו לו שלא כדין, היה ותתקבלנה טענות הנתבעת והממונה בעניין זה. בנסיבות הללו אין מנוס מתיקון כתבי הטענות; ובהתאם רשאית הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן (הכולל בתוכו טענת קיזוז) וכתב תביעה להשבת הכספים ששולמו שלא כדין – עד ליום 15.9.2019.

בענייננו, בנסיבות ההתקשרות שבפנינו, מצאנו כי אין מקום לפסוק לתובע פיצוי לא ממוני, ונפרט.

על יסוד האמור, מצאנו כי הנתבעת הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה כי מדובר במקרה המצדיק אי פסיקת פיצוי לא ממוני וכך אנו קובעים.

סוף דבר תביעתו של התובע נדחית על כל חלקיה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 60184-06-20 30 מאי 2022 לפני: כב' השופטת כרמית פלד נציג ציבור (עובדים) מר תאופיק חלבי נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף ורובל התובעת גליה וולף ע"י ב"כ עו"ד יוסי נקר הנתבעות 1. עריית נשר ע"י ב"כ עו"ד גיורא מיכאלי 2. מדינת ישראל – המשרד לבטחון פנים משטרת ישראל ע"י ב"כ עו"ד למא קאסם מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) פסק דין (חלקי)

די בכך שכתוצאה מהאפליה לכאורה או בשל גרם הפרת חוזה כביכול עולות טענות בנוגע לאי קבלה לעבודה כדי לשלול את סמכותו של בית הדין לידון בעיניין זה. בשולי הדברים ועל מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה נתייחס לטענת התובעת לפיה יש לדחות את הבקשה בשל מועד הגשתה ומאחר והוגשה, כך לטענת התובעת, בנגוד להחלטת מותב קודם.

...

לאחר ששקלנו את הדברים נבהיר כי אין מקום לדחות את הבקשה בשל מועד הגשתה.

חרף האמור ובהיותנו מודרכים על ידי ההלכה האמורה שוכנענו כי דין התביעה נגד המשטרה להיות מסולקת על הסף בהעדר סמכות עניינית.

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה כנגד המדינה (משטרת ישראל) על הסף.

הרשמת אפרת קוקה לפני שתי בקשות: בקשת המערערת להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה על פסק דינו החלקי של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר-שבע מיום 29.9.2023 (הנשיא צבי פרנקל ונציגי הציבור הגב' אליזבט סקירה-טל ומר אברהם אמרגי; ת"צ 6319-03-16, להלן: פסק הדין החלקי), ומנגד, בקשת המשיבות לסילוק העירעור שהגישה המערערת על הסף, מפאת איחור בהגשתו.

תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות) קובעת כדלקמן: "(א) בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנידון. (ב) על אף האמור בכל דין, על תובענה ייצוגית לפני בית המשפט לעניינים מנהליים לא יחולו תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000". מותב בית הדין הארצי לעבודה חווה דעתו, שיש לקרוא את תקנה 19(א) לתקנות תובענות הייצוגיות, בהקשר של בית הדין לעבודה, כמפנה לתקנות בית הדין לעבודה ולא לתקנות סדר הדין האזרחי.

...

אין לקבל את טענת המערערת בתגובתה מיום 23.1.2024, לפיה היתה רשאית להגיש את ערעורה ביום 1.1.2024 לנוכח החלטת בית הדין מיום 31.12.2023, בה צויין כי "בכוונת בית הדין להיעתר" לבקשה להארכת מועד.

לאמור יש להוסיף, כי אף שלא ניתן לקבוע בשלב זה שסיכויי ערעור המערערת הם מובהקים, מכל מקום, יש להיעתר לבקשה להארכת מועד גם לנוכח חשיבות הסוגיות העומדות לדיון בערעור, אשר יש מקום להביאן לבחינת ערכאת הערעור.

טעמים אלה, די בהם על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי.

סוף דבר - כתב הערעור אשר הוגש על ידי המערערת ביום 1.1.2024, מתקבל לרישום.