מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מורשה לקבלת כתבי בי דין של חברה זרה בישראל

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע 4 אינו מורשה לקבל כתבי בי דין מטעם הנתבעת 1 ואשר לנתבעת 3 הרי שמדובר בחברה המאוגדת בסין ובבעלות הממשלה הסינית וההמצאה אליה צריכה להיות אך ורק בסין.
המבקש אף מצהיר על עצמו כנציג המשפטי של החברה הסינית בכרטיס הביקור שצורף לתצהירו של המשיב וכי הכתובת של המבקשת 1 שהנה כאמור חברה זרה היא בעיר רחובות, מקום מושבת של הנתבעת 2 (החברה הישראלית), שאותה מנהל המבקש.
...
טענות הצדדים בתמצית לטענת המבקש, יש לדחות את התביעה נגדו מחמת חוסר סמכות עניינית ומחמת היעדר עילת תביעה אישית מאחר והמבקש אינו המעסיק של המשיב.
באשר לבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר המצאה כדין – נקדים ונאמר כי סבורים אנו שהתביעה הומצאה למבקשות כדין, ונסביר.
על פי התשתית שלפנינו, שוכנענו כי מתקיימים בעניינו של המבקש התנאים הנקובים בתקנה 163(ג), לאמור: כי הוא משמש נציג מטעמן של המבקשות, המייצג אותן באופן קבוע בקשר לענייניהן בישראל.
סוף דבר הבקשות לסילוק על הסף נדחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

האם החברה הישראלית הקשורה לחברה הזרה שמנהלת את אתר ההזמנות "בוקינג" (Booking.com) הייתה בעלת הרשאה לקבל כתבי בי-דין מטעמה? זוהי השאלה שעמדה במוקד המחלוקת בין הצדדים.
המסגרת הנורמאטיבית במישור המשפטי, המחלוקת בין הצדדים נסבה על הוראות הפרוצידורה האזרחית שעניינן התנאים להמצאת כתבי בי-דין המיועדים לישות זרה – למי שעל-פי הנטען הוא מורשה עסקים שלה בישראל.
בתגובתו טען המשיב כי אין כל עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן כתב התביעה הומצא לבוקינג העולמית בהתאם לדין.
...
לאור השימוש הסדור והרציף במבחנים אלה בפסיקה, ולנוכח התמקדות הטענות בתחולת המבחנים במקרה דנן ולא מעבר לכך, מצאנו כי אין מדובר בשאלה עקרונית שמצדיקה קבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
אם כן, הגענו לכדי מסקנה כי אף שהמבקשת ניסתה לשוות כסות עקרונית לבקשתה, הרי שזו נסבה בעיקר על הכרעה בעניינם הפרטני של הצדדים ונטועה בנסיבותיהם הקונקרטיות, אשר נדונו והוכרעו על-ידי הערכאות הקודמות.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, מדגישה שהיא אינה הגורם המוסמך על פי דין להכיר בעצמה כמי שמורשית לקבל כתבי בי-דין עבור ישות אחרת, קל וחומר שמדובר בתאגיד זר וחיצוני לחברה עצמה.
הסמכות למנות מורשה לקבלת כתבי בי-דין נתונה לבעל הדין עצמו, וכפי שנימסר למבקשים כבר לפני חודשים רבים באמצעות באי כוחם, עליהם לפנות לחברת הונדה ישירות.
הוסף עוד שמקור הידיעה של חברת הונדה בנוגע לכך שהמבקשים ניסו להמציא לה את הבקשה לאישור באמצעות חברת מאיר, לא הגיע מחברת מאיר, אלא הדבר נודע לה ממשרד עורכי דין ביפן אשר נודע לו על כך ממשרד עורכי דין בישראל.
לאחרונה היתייחס בית המשפט העליון לפרשנות תקנה 163(ג) ולשוני הלשוני הקיים בין התקנות ומשמעותו אגב דיון בשאלה האם המצאה לחברת אם שהתאגדה בישראל לחברת בת זרה שלה, מהוה המצאה כדין ועמד על השוני בין נוסח התקנות החדשות והישנות - ואין אלא להביא את הדברים כלשונם: "מכאן שבשלושת העניינים הללו, טיב הקשר, תחומי הקשר ומשך הקשר, מצא מחוקק המשנה לדייק ולמקד את הדרישה: לא כל מנהל או מורשה, אלא נציג מטעמו של הנתבע הזר; לא כל מי שעוסק בניהול אותו עסק או עבודה בתחומי ישראל, אלא רק מי שהוא מייצגו של הנתבע הזר בקשר לענייניו בישראל; לא די בכך שהקשר מיתקיים באופן רגעי בהווה, אלא עליו להיות קשר מתמשך. חידוד זה של הדרישות יש לקרוא יחד עם תקנה 158(א) לתקסד"א החדשות, אשר אין לה מקבילה בתקסד"א הישנות. הוראה זו מלמדת כי לנגד עיני מחוקק המשנה עמדה לא רק תכלית היידוע, אלא גם תכלית רכישת הסמכות, וזאת בהנתן השמוש התכוף שנעשה בהסדר בו עסקינן לצורך המצאת כתב הטענות הראשון המוגש. השילוב בין הדברים מעמיד אותנו על הצורך לפרש את תקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות בזהירות, תוך מתן משקל הולם לא רק לפסיקה המרחיבה שעסקה בפרשנות תקנה 482(א) לתקסד"א הישנות, אלא גם לשאלה אם מתקיימים בעניינינו התנאים הממוקדים יותר שנקבעו בתקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות, באופן המבטיח כי הכרה באפשרות של המצאה לנציג תגשים לא רק את תכלית היידוע, אלא גם את תכלית רכישת הסמכות על דרך של נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל". רע"א 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' משה הייט 25.10.2022) (להלן: "עניין תרו"), השופט גרוסקופף הדגיש, שבנתיב שמעוגן כיום בתקנה 163(ג), דהיינו המצאה לנציג, השאלה שיש לבחון אינה עוצמת הזיקה שבין התביעה כלפי הנתבע הזר לבין מדינת ישראל (עניין העומד ביסוד חלק ניכר מהחלופות שבסעיף 166 לתקנות סדר הדין החדשות) ואף לא עוצמת הזיקה שבין התביעה כלפי הנתבע הזר לבין תביעה שהוגשה באותו כתב תביעה כלפי נתבע ישראלי (שאלה העומדת בלב תקנה 166(9) לתקנות סדר הדין החדשות).
אשר להוצאות, שעה שבאי-כוחה של חברת מאיר הודיעו למבקשים כבר עם המצאת הבקשה המתוקנת לאישור שאינם רואים את עצמם כמוסמכים לקבל את כתבי הטענות בעבור חברת הונדה, היה על המבקשים לפנות לבית המשפט בבקשה זו ולא לעכב את בירור העניין עד שבית המשפט יורה להם לעשות כן. בהנתן האמור, בשים לב להקף כתבי הטענות, להקף הדיון ולסוגיה העומדת על הפרק, אני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות בשיעור מתון יחסית, כך שכל אחת מן המשיבות תשאנה בהוצאות המבקשת בסך של 4,000 ₪.
...
גם אם אין ראיה חותכת לקשר אינטנסיבי, מצבור של סממנים שיתכן שאין בכל אחד מהם כדי להכריע, יכול ויוביל למסקנה שהתקיימו תנאי התקנה (עניין טנדלר, פסקה 7).
יישום ההלכה בענייננו, מביאה לידי מסקנה שמתקיימים התנאים המאפשרים לקבוע עוצמת זיקה מספקת בנוגע לעניין נושא התובענה בין שתי החברות ואבאר – הבקשה לאישור, כמפורט כבר לעיל, עוסקת בעניין מרכזי אחד והוא פגם מובנה שנפל לטענת המבקשים באופנועים המיוצרים על ידי חברת הונדה הגורם לכך שקיימת בעיה בהתנעה כך שהאופנוע כבה תוך כדי נהיגה, שהצדיק אזהרת המשתמשים והליך ריקול Recall)) לאופנועים.
סוף דבר במכלול הנסיבות שפורטו, כאשר הוכח להנחת הדעת קשר ישיר, אינטנסיבי ומספק בין החברות בנוגע לעניין הספציפי לגביו עוסקת בקשת האישור, יש לקבוע שמתקיימים תנאי סעיף 163 (ג) לתקנות וכי ליצרן נוכחות קונסטרוקטיבית במדינת ישראל בנוגע לפגמים בייצורו של דגם רכב שהוא אחראי על ייצורו.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ואילו ל-TDK ניסה להמציא את התביעה באמצעות למבדא, שהיא חברה ישראלית שעיקר עיסוקה בייצור ספקי כח, ומצויה בבעלות מלאה עקיפה של TDK (חברה נכדה), אך למבדא הדעה לו כי אינה מורשית לקבל כתבי טענות בשם TDK.
עיקר הדיון בהחלטה (ובערעור) עסק איפוא בתקנה 163(ג) שעניינה המצאה באמצעות נציג בישראל, וזו לשונה: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין ...". במועד ההחלטה בית המשפט העליון עדיין לא נידרש לתקנה זו, וכב' הרשם פנה לספרות המקצועית ולפסיקה שדנה בתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קודמתה של תקנה 163(ג), שזו הייתה לשונה: "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו איזור שיפוט." ניכר כי קיים שוני בין התקנות – כאן "מנהל או מורשה" וכאן "נציג מטעמו", כאן "אותו עסק או אותה עבודה" וכאן "אותו עניין" – אך לאחר ניתוח הפסיקה והספרות מצא כב' הרשם, ובצדק, כי עקרונות ההמצאה לא שונו וכי על מנת להכיר בהמצאה לנציג נדרשים שני מבחנים מצטברים – "מבחן הנציג", בו נבחנת אינטנסיביות הקשר בין החברה הזרה לנציג הישראלי, ו"מבחן עניין" לפיו הייצוג הוא באותו עניין בו עוסקת התובענה.
המשמעות היא שאת השינוי הלשוני ביחס לתקנה הקודמת "יש לקרוא יחד עם תקנה 158(א) לתקסד"א החדשות, אשר אין לה מקבילה בתקסד"א הישנות. הוראה זו מלמדת כי לנגד עיני מחוקק המשנה עמדה לא רק תכלית היידוע, אלא גם תכלית רכישת הסמכות, וזאת בהנתן השמוש התכוף שנעשה בהסדר בו עסקינן לצורך המצאת כתב הטענות הראשון המוגש. השילוב בין הדברים מעמיד אותנו על הצורך לפרש את תקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות בזהירות, תוך מתן משקל הולם לא רק לפסיקה המרחיבה שעסקה בפרשנות תקנה 482(א) לתקסד"א הישנות, אלא גם לשאלה אם מתקיימים בעניינינו התנאים הממוקדים יותר שנקבעו בתקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות, באופן המבטיח כי הכרה באפשרות של המצאה לנציג תגשים לא רק את תכלית היידוע, אלא גם את תכלית רכישת הסמכות על דרך של נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל" (עניין תרו, פסקה 29 ב פסק דינו של כב' השופט גרוסקופף).
יצויין, והדברים רלוואנטיים לענייננו, כי בעיניין תרו נקבע שאין די בהשתייכותן של שתי חברות, ישראלית וזרה, לקונצרן תאגידי אחד כדי להפוך את החברה הישראלית לנציגה של החברה הזרה לצורך המצאת כתבי בית דין וקניית סמכות, אם התנאים הקבועים בתקנה 163(ג) אינם מתקיימים.
...
הדגש שניתן בבית המשפט העליון ל"תכלית ההמצאה [ש]אינה רק להביא לידיעת הנתבע את תוכנו של המסמך, אלא גם להחיל עליו את סמכות השיפוט של בית המשפט" (עניין נענה,פסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט סולברג), והקביעה כי "כל עוד לא בוצעה המצאה כדין, בית המשפט לא יכול לרכוש סמכות" (שם, פסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט עמית, ופסקה 2 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף), מחזקים את המסקנה כי צדק כב' הרשם בקביעתו שבנסיבות המקרה לא מתקיימים התנאים להמצאה באמצעות נציג.
לפיכך מתקיים מבחן הנציג וטענות המשיבה בעניין זה נדחות.
המסקנה היא כי אף שיש לפרש את מבחן העניין באופן רחב, עדיין נדרש קשר ענייני כלשהו, ואין להפריז ברמת ההפשטה של טיב הקשר שבין הפעילות בישראל ובין נושא התביעה.
המסקנה היא כי לא מתקימים התנאים להמצאה באמצעות נציג, כפי שנקבעו בתקנה 163(ג), וכי אין עילה להתערבות בהחלטת כב הרשם בסוגיית ההמצאה, ולכן דין הערעור להידחות.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309 (1984), נקבע כי לגבי "מורשה, דורשת התקנה הנ"ל, שהוא יהא "מורשה לקבל כתבי בי דין", אך אינה דורשת, שיהא רשאי גם לייצג את מרשהו בבית המשפט.
די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו".
ברעא 6484/19 בני וקנין נ' משה מואיז רביבו מוריס [פורסם במאגרים, (2.12.2019], קובעת כבוד השופטת וילנר כי "הפסיקה הכירה באפשרותו של נתבע מחוץ למדינה להגביל את ייפוי הכוח של עורך דינו בישראל כך שהלה לא יהיה מוסמך לקבל עבורו כתבי בי-דין. הטעם לכך, כפי שהוסבר בפסיקה, נעוץ בדיני השליחות, אשר מכוחם פועל עורך דין המייצג את שולחו, ולפיהם יש לפרש את הקף שליחותו של עורך הדין על-פי לשון מיסמך הרשאתו ואומד דעתו של הלקוח-שולחו, תוך העדפת האנטרס שלו על-פני עניינם של צדדים שלישיים... משכך, נפסק כי כאשר קיימת הוראה ספציפית ומפורשת בייפוי הכוח אשר מגבילה כאמור את הרשאתו של עורך הדין בדבר קבלת הימצאות, הרי שאין די במסירת כתבי בי-דין לעורך הדין כדי להוות המצאה כדין עבור לקוחו" "שאלת קיומה של הגבלה כאמור בהרשאתו של עורך הדין היא שאלה שבעובדה אשר טעונה הוכחה" [ראו ע"א 842/00 "רסקו" חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל, (פורסם במאגרים, 2.7.2000)].
בת"א (מחוזי ת"א) 49089-01-21 Ricegrowers Limited (חברה זרה מאוסטרליה) נ' חלאיקה, [פורסם במאגרים, 29.11.2023], קבעה חברתי כבוד השופטת אורלי מור-אל בכובעה כרשמת, כי "לעניין הגבלת ייפוי הכוח, נקבע בפסיקה שהנטל להוכיח שעורך הדין אינו מייצג אדם בהליכים ולפיכך ההמצאה למשרדו אינה המצאה כדין מוטל על הטוען זאת באמצעות הצגת ייפוי הכוח המגביל." ולענייננו, תחילתה של הפרשה הנה בתיק חידלות פרעון, שמספרו 378104-11-19.
...
הנתבעים שם עתרו כנגד סכום המכירה והעלו טענות רבות, כאשר כתוצאה מטענותיהם ביטל ביהמ"ש את המתווה למכירת המניות, ובסופו של דבר פורסמה הזמנה מחודשת לציבור להציע הצעות לרכישת המניות, כאשר המתווה החדש שהוצע על ידי התובעת אושר על ידי ביהמ"ש. הנתבעים לא אמרו נואש והגישו ערעור על החלטת ביהמ"ש לביהמ"ש העליון.
אני מקבלת את בקשת התובעת וקובעת כי עו"ד ורדי משמש ככתובת לביצוע ההמצאה, ולאור המחלוקת ועל מנת לאפשר לנתבעים להגיש כתב הגנה כראוי אני מאפשרת לנתבעים 2-15 להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום מהיום.
בנוסף אני מורה למזכירות לבטל את החיסיון שעל הבקשות בתיק כולן.
החלטתי ניתנת כרשמת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו