כמו כן, מדגישה שהיא אינה הגורם המוסמך על פי דין להכיר בעצמה כמי שמורשית לקבל כתבי בי-דין עבור ישות אחרת, קל וחומר שמדובר בתאגיד זר וחיצוני לחברה עצמה.
הסמכות למנות מורשה לקבלת כתבי בי-דין נתונה לבעל הדין עצמו, וכפי שנימסר למבקשים כבר לפני חודשים רבים באמצעות באי כוחם, עליהם לפנות לחברת הונדה ישירות.
הוסף עוד שמקור הידיעה של חברת הונדה בנוגע לכך שהמבקשים ניסו להמציא לה את הבקשה לאישור באמצעות חברת מאיר, לא הגיע מחברת מאיר, אלא הדבר נודע לה ממשרד עורכי דין ביפן אשר נודע לו על כך ממשרד עורכי דין בישראל.
לאחרונה היתייחס בית המשפט העליון לפרשנות תקנה 163(ג) ולשוני הלשוני הקיים בין התקנות ומשמעותו אגב דיון בשאלה האם המצאה לחברת אם שהתאגדה בישראל לחברת בת זרה שלה, מהוה המצאה כדין ועמד על השוני בין נוסח התקנות החדשות והישנות - ואין אלא להביא את הדברים כלשונם:
"מכאן שבשלושת העניינים הללו, טיב הקשר, תחומי הקשר ומשך הקשר, מצא מחוקק המשנה לדייק ולמקד את הדרישה: לא כל מנהל או מורשה, אלא נציג מטעמו של הנתבע הזר; לא כל מי שעוסק בניהול אותו עסק או עבודה בתחומי ישראל, אלא רק מי שהוא מייצגו של הנתבע הזר בקשר לענייניו בישראל; לא די בכך שהקשר מיתקיים באופן רגעי בהווה, אלא עליו להיות קשר מתמשך. חידוד זה של הדרישות יש לקרוא יחד עם תקנה 158(א) לתקסד"א החדשות, אשר אין לה מקבילה בתקסד"א הישנות. הוראה זו מלמדת כי לנגד עיני מחוקק המשנה עמדה לא רק תכלית היידוע, אלא גם תכלית רכישת הסמכות, וזאת בהנתן השמוש התכוף שנעשה בהסדר בו עסקינן לצורך המצאת כתב הטענות הראשון המוגש. השילוב בין הדברים מעמיד אותנו על הצורך לפרש את תקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות בזהירות, תוך מתן משקל הולם לא רק לפסיקה המרחיבה שעסקה בפרשנות תקנה 482(א) לתקסד"א הישנות, אלא גם לשאלה אם מתקיימים בעניינינו התנאים הממוקדים יותר שנקבעו בתקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות, באופן המבטיח כי הכרה באפשרות של המצאה לנציג תגשים לא רק את תכלית היידוע, אלא גם את תכלית רכישת הסמכות על דרך של נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל".
רע"א 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' משה הייט 25.10.2022) (להלן: "עניין תרו"),
השופט גרוסקופף הדגיש, שבנתיב שמעוגן כיום בתקנה 163(ג), דהיינו המצאה לנציג, השאלה שיש לבחון אינה עוצמת הזיקה שבין התביעה כלפי הנתבע הזר לבין מדינת ישראל (עניין העומד ביסוד חלק ניכר מהחלופות שבסעיף 166 לתקנות סדר הדין החדשות) ואף לא עוצמת הזיקה שבין התביעה כלפי הנתבע הזר לבין תביעה שהוגשה באותו כתב תביעה כלפי נתבע ישראלי (שאלה העומדת בלב תקנה 166(9) לתקנות סדר הדין החדשות).
אשר להוצאות, שעה שבאי-כוחה של חברת מאיר הודיעו למבקשים כבר עם המצאת הבקשה המתוקנת לאישור שאינם רואים את עצמם כמוסמכים לקבל את כתבי הטענות בעבור חברת הונדה, היה על המבקשים לפנות לבית המשפט בבקשה זו ולא לעכב את בירור העניין עד שבית המשפט יורה להם לעשות כן. בהנתן האמור, בשים לב להקף כתבי הטענות, להקף הדיון ולסוגיה העומדת על הפרק, אני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות בשיעור מתון יחסית, כך שכל אחת מן המשיבות תשאנה בהוצאות המבקשת בסך של 4,000 ₪.
...
גם אם אין ראיה חותכת לקשר אינטנסיבי, מצבור של סממנים שיתכן שאין בכל אחד מהם כדי להכריע, יכול ויוביל למסקנה שהתקיימו תנאי התקנה (עניין טנדלר, פסקה 7).
יישום ההלכה בענייננו, מביאה לידי מסקנה שמתקיימים התנאים המאפשרים לקבוע עוצמת זיקה מספקת בנוגע לעניין נושא התובענה בין שתי החברות ואבאר –
הבקשה לאישור, כמפורט כבר לעיל, עוסקת בעניין מרכזי אחד והוא פגם מובנה שנפל לטענת המבקשים באופנועים המיוצרים על ידי חברת הונדה הגורם לכך שקיימת בעיה בהתנעה כך שהאופנוע כבה תוך כדי נהיגה, שהצדיק אזהרת המשתמשים והליך ריקול Recall)) לאופנועים.
סוף דבר
במכלול הנסיבות שפורטו, כאשר הוכח להנחת הדעת קשר ישיר, אינטנסיבי ומספק בין החברות בנוגע לעניין הספציפי לגביו עוסקת בקשת האישור, יש לקבוע שמתקיימים תנאי סעיף 163 (ג) לתקנות וכי ליצרן נוכחות קונסטרוקטיבית במדינת ישראל בנוגע לפגמים בייצורו של דגם רכב שהוא אחראי על ייצורו.
