מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מועד תשלום פיצויי פיטורים שלא בוצע לאחר התפטרות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע כללי: התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים ושניים אחרים (שהתביעה כנגדם נמחקה) במסגרתה עתר לחייב את הנתבעים בתשלום פצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה ולקרנות הישתלמות, הלנת שכר ופצוי בגין היתעמרות בעבודה, לשון הרע ועגמת נפש.
אנו סבורים כי הסיבה האמיתית לפיטורי התובע נבעה מסברת מר שבקס כי התובע הוא זה שגרם לכך שילדיו יאלצו להתפטר ונראה, כי הטענות שהועלו במכתב הזימון לשימוע נועדו לסלול את הדרך לפיטוריו של התובע.
לעניין שיעור הפצוי בגין אי מיצוי חובת השימוע נקבע בפס"ד ברד כדלקמן: "בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (9.12.2014) (להלן: ענין פלוני) סקר השופט איטח, את הכללים לפסיקת פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין תוך הבחנה בין פיצוי על נזק ממוני ובין נזק שאינו ממוני. הפצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורין, והוא כפוף מטבעו לחובת הקטנת הנזק. .....
(1) ראשית, מחקירתו של מר שבקס עלה, כי היו איחורים בבצוע ההפרשות (עמ' 39 שורות 20-21) וכי ההפרשות לא הועברו במועד (עמ' 38 שורות 28-33): "ש. ההפרשות הסוציאליות לא הועברו במועד. האם ניכיתם משכר העובדים את ההפרשות הסוציאליות? ת. ניכיתי והעברתי את כל ההפרשות. ש. ושילמת באיחור? ת. לפעמים שלמתי באיחור. הגעתי להסדרים עם הקופות. העובדים לא נפגעו כלל. שלמתי עם ריבית והצמדה וכולם קיבלו את המגיע להם". (2) שנית, מעיון במוצג ג' עולה, כי בהתאם לדו"ח השנתי של התובע בקרן הפנסיה הראל באותה שנה הוא הוגדר כעמית "לא פעיל". כמו כן מעיון במוצג ג' ובנספח 13 לתצהיר הנתבעים עולה, כי חלק מההפרשות בוצעו בפועל חודשים לאחר חלוף המועד ולאחר שחלק העובד נוכה משכרו של התובע.
...
בהתחשב באי העברת ניכויי חלק העובד במועד ומאחר ולא מדובר בתקלה טכנית או במעידה חד פעמית, מצאנו כי יש מקום להרמת מסך ההתאגדות.
בנסיבות אלו מצאנו, כי יש מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת ולחייב את מר שבקס באופן אישי בחבות הנתבעת.
סוף דבר: לנוכח האמור לעיל מצאנו לחייב את הנתבעים לשלם לתובע ביחד ולחוד את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהיעדר שימוע בסך 50,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי בעקבות סרובה לתנאים שהוצבו בפניה, היא פוטרה בו במקום על ידי הנתבע מבלי שבוצע לה שימוע כדין.
בנוסף לכך בהתאם לתכנית הביטוח של התובעת (ת/1) היא היתה זכאית למשוך את הכספים שהופקדו עבורה, לאחר סיום עבודה, וזה ללא קשר לשאלה האם פוטרה או התפטרה שכן סעיף 14 לתכנית הביטוח של התובעת מציין במפורש כי: "המעסיק מאשר כי העובד יהיה זכאי למשוך את כספי הפיצויים ללא תנאי החל מיום 3 או בתום שלוש שנות עבודה של העובד אצל המעביד ממועד תחילת העבודה הנקוב לעיל, המוקדם מבין המועדים הנ"ל". לאור האמור, דין תביעתם הנגדית של הנתבעים להדחות.
כפי שפורט לעיל, הצדדים הגיעו להבנות ביחס לסיום ההעסקה ולאחר שפיצויי הפיטורים לא הועברו במועד והתובעת פנתה לייעוץ משפטי, גילתה זכויות נוספות שסברה שמגיעות לה ולא שולמו לה, בגינן הוגשה תביעה זו. משלא הוכחה היתנהגות קיצונית מטעם המעסיק המצדיקה פיצוי, תביעת התובעת ברכיב זה נדחית.
...
הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 5,000 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו בהתאם לדין.
כמו כן, אנו מורים לנתבעים להפסיק לעשות שימוש בתיבת הדואר האלקטרונית ששימשה את התובעת בעת עבודתה בחברה ובחתימתה.
בנסיבות הללו מצאנו לחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת בסך 4,000 ₪ בלבד.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

נסיבות סיום העבודה וזכאות התובע לפצויי פיטורים התביעה מבוססת על הטענה כי התובע התפטר לאחר שהוברר שלא בוצעו הפקדות לקופת ביטוח לזכותו, ונסיבות אלה מזכות אותו בפיצויי פיטורים.
אין במסמכים שהציג הנתבע כדי להועיל לו: ההסכם עם מבטחים לא מלמד על ביצוע מלוא הפקדות לקופה על שם התובע עובר למועד ההתפטרות; אין בהסכם, גם בהנחה שהנתבע פעל לפיו, כדי לענות על חובת ההפקדה לכל תקופת העבודה החל מחדש 1/18, שכן צוין בהסכם שהוא עוסק בחובה של החברה בגין התקופה 6/18 – 6/19, כלומר לא בגין כל תקופת העבודה; לא ניתן הסבר מדוע הנתבע או העסק לא הציגו את ההסכם ואת הקבלה במסגרת ראיותיו; לא הוכח שעובר למועד ההתפטרות הוצג לתובע מידע על ביצוע הפקדות בפועל, ולו באופן חלקי, באופן שיכול היה להפיס את דעתו כעובד סביר כי המעסיק אכן דואג לתשלום זכויותיו.
בנסיבות העניין, ולאחר ששקלנו את מיגוון השיקולים כמפורט לעיל כמו גם את העובדה ששאלת הזכאות לפצויי פיטורים הועמדה במחלוקת בין הצדדים, מצאנו להפחית את פצויי הלנת פצויי הפיטורים ולהעמידם על סכום גלובלי בסך 4,000 ₪, וזאת בנוסף לתשלום הפרישי הצמדה וריבית כחוק, וזאת נוכח היתנהלות הנתבע כמפורט לעיל.
...
לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנה בגין רכיב זה. זכות התביעה לתשלום פיצויי הלנה בגין אי תשלום לקופת הפנסיה נתונה לקופה בלבד, ולא לעובד (דב"ע נא/3-2   צח - דחף ] פד"ע כ"ד 462; דב"ע נו 5-62   תע"ש – קרן השתלמות למהנדסים, פד"ע לא 449), וזאת במובחן מזכות התביעה לפיצויי הלנה בגין סכומים שנוכו מהשכר ולא הועברו לקופה.
בשאלה זו אנו מקבלים את גרסת התובע.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: בגין פיצויי פיטורים סך 18,006 ₪; ב. כפיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים סך 4,000 ₪; כפיצוי חלף הפקדות המעסיק לקופת גמל סך 12,595; ד. פיצוי בגין אי מסירת הודעה כדין בדבר תנאי עבודה סך 5,000 ₪; ה. כפיצוי חלף הפקדות המעסיק לקרן השתלמות סך 5,777.3 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגן הנשיאה דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' הלן מרמור ומר יואל מלי; סע"ש 39180-05-14), בגדריו נתקבלה תביעת המשיב (להלן – העובד) בחלקה, והמערערות חויבו בתשלום גמול שעות נוספות (444,897 ₪); פצויי פיטורים (94,707 ₪) בצרוף פצויי הלנת פצויי פיטורים (60,000 ₪); פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות פנסיוניות (17,476 ₪).
בסיכומיהן בבית הדין האיזורי טענו המערערות כי יש לראות בעובד כמי שהתפטר, לנוכח החלטתו שלא לקיים את חובתו לעזוב את ישראל בסיום עבודתו ולחלופין טענו כי אף אם יקבע כי פוטר, הרי שיש לשלול את זכאותו לפצויי פיטורים לנוכח ההפרה של דרישת החוק לעזוב את ישראל בתום תקופת עבודתו ולנוכח הנזקים שגרם בכך למערערת 2.
למעשה, אף המערערות אינן חולקות על כך ובמהלך הדיון בפנינו מסרה ב"כ המערערות כי פצויי הפיטורים שולמו כבר לאחר פסק הדין הקודם, כך שנותרה להכרעה רק שאלת זכאותו של העובד לפצויי הלנת פצויי פיטורים.
עם זאת, לקיומה של מחלוקת זו ניתן ביטוי בשיעור פצויי ההלנה, כך שאלה יופחתו ויעמדו על סך 30,000 ₪ נכון להיום, וזאת  בנוסף לחיוב בהפרשי הצמדה וריבית על סכום קרן פצויי הפיטורים ממועד סיום קשר העבודה ועד למועד התשלום בפועל.
...
לאחר שבחנו את כלל החומר שבתיק ושמענו את טיעוני המערערות הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בעיקרו, מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.
על יסוד דברים אלו, מצאנו כי הכרעת בית הדין לפיה המערערות הינן מעסיקות במשותף מעוררת קושי, ומהטעמים המפורטים החלטנו לבטלה.
החיוב בהוצאות משפט לנוכח הפחתת הסכום הפסוק בצורה משמעותית, ומשתביעת העובד שעמדה על למעלה משני מיליון שקלים נדחתה בעיקרה – אנו סבורים כי אין מקום לחייב את המערערות בתשלום הוצאות משפט, וכל צד יישא בהוצאותיו בגין ההתדיינות בבית הדין האזורי.
סוף דבר – ערעור המערערות מתקבל בעיקרו ומבוטלים החיובים כמפורט לעיל, למעט כמפורט בסעיף 16 סיפא לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההחלטה לשלול מהתובעת את זכאותה לפנסיה תקציבית, ללא שימוע, הנה שגויה מעיקרה, שכן ביום 31.8.2003 לא בוצע גמר חשבון לתובעת ולא שולמו לה פצויי פיטורים ולא בוצעה הפקדה לקרן פנסיה; וביום 31.8.2010, לאחר למעלה מעשר שנים היא הייתה זכאית לפנסיה תקציבית ולא ניתן היה לשלם לה פצויי פיטורים.
רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שרותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 10(4); התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שרותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.
לאחר נתק נוסף של שנה ביחסי עבודה התובעת שבה לעבודה במשרד החינוך והיא עודנה מועסקת בו. למעשה, התובעת מבקשת ליצור רצף פקטבי ביחסי עבודה על ציר הזמן שנמשך לכאורה עובר למועד הקובע ולאחריו, זאת על מנת ליצור רציפות שירות לטובת זכאות לפנסיה תקציבית, הגם שהיה נתק בין הצדדים הן בשנת 2004 והן בשנת 2011 (במצטבר שנתיים), וחרף העובדה כי התובעת קיבלה פצויי פיטורים בעד עבודתה בתקופה השלישית אשר ממילא אינה נמנית כתקופה המזכה לפנסיה תקציבית.
...
לטענת הנתבעת, דינה של התביעה להידחות.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת לא שהתה בחל"ת בתקופות השניה והרביעית, וממילא דינה של הטענה להידחות מחמת התיישנות.
אשר לדרך תשלום הפיצוי בפועל אנו מורים לנתבעת, בדומה למתווה שנקבע בעניין סלע, להוון את סכום הפיצוי החודשי בתקופות השלישית והחמישית בהתאם לכללי ההיוון המקובלים, ולהפקיד את הסכום המהוון בקרן פנסיה לפי בחירת התובעת, במסלול הכולל כיסוי ביטוחי לבן זוג.
בנסיבות העניין אנו סבורים כי יש לפסוק לתובעת פיצוי לא ממוני בסך של 35,000 ₪.
סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כמפורט להלן: א. הצדדים יפעלו כאמור בסעיפים 80 ו- 90-91 לעיל ובהתאם למועדים שנקבעו שם. הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מהיום, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 35,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו