מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מועד תשלום ההיטל מדרכות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכל מקום, די בכך שקיימת זיקה בין התשתית לנכס בתוספת קיומו של מועד המשמש עילה לתשלום וכאשר מובן כי הכספים לתשלום ההיטל נועדו להקמת תשתיות עירוניות, די בכך כדי להצדיק את החיוב, אפילו מפרידה בין הנכס לבין הכביש שנסלל רצועת ירק, נטיעות שדרה וכיוצ"ב או ביחס למדרכה כי היא מצויה מצידו השני של הכביש ולא בצמידות לנכס, שכן אף בה ניתן לעשות שימוש.
...
למרבה הצער, למרות הטיעון שובה העין מחויב ביהמ"ש המחוזי בהלכות הנקבעות בביהמ"ש העליון ולפיכך המקום לתיקון ההלכה אינו ביהמ"ש המחוזי אלא ביהמ"ש העליון ודין הטענה לפיכך להידחות.
לפיכך, אין מנוס מדחיית טענה זו גם כן. העותר אינו "בעל נכס" לטענת העותר הוא אינו עונה להגדרת "בעל נכס" לפי חוקי העזר, באשר השטח בו פועלת מצודה הוחזר לרשות מקרקעי ישראל עפ"י דרישתה ונגרע משטח "משבצת" השטחים בהם אוחז הכפר בחכירה לדורות, אך עדיין הותר לכפר לעשות בו שימוש במסגרת שכירות שנתית (ר' נספחים ז'-ח' לעתירה).
סוף דבר העתירה הראשונה נדחית ואילו העתירה השנייה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב-21.9.10 שילם עו"ד חג'ג' 5 היטלים: [א] היטל סלילה כבישים – 1,637,051 ₪ [ב] היטל מדרכות – 502,333 ₪ [ג] היטל תעול - 476,962 ₪ [ד] היטל הנחת צנורות - 1,331,203 ₪ [ה] היטל ביוב - 1,053,469 ₪ [להלן: "ההיטלים"].
השבת תשלומים אלה תביא לכך שהתובעים יתעשרו שלא כדין, באשר הם קיבלו שירות חינם במועדון הספורט ממועד הקמתו ואילך, הפיקו תועלת ממועדון הספורט, ובנסיבות אלה חלה הוראת סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, וההשבה הנה בלתי צודקת.
...
סוף דבר [א] הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים 648,440 ₪, שנגבו עבור הוצאות פיתוח מיוחד שלא כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מ-21.9.10 ועד התשלום בפועל.
[ב] שאר העתירות, והתביעה כנגד הנתבעות 2-3 – נדחות.
[ד] התובעים ישלמו לנתבעת 3, שיוצגה בנפרד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אי-עמידה בנטל זה מטיל את החבות לשלם על המחזיק הרשום, אולם זאת לא באופן בלעדי, שכן "... הוראת סעיף 326 מבקשת אך להוסיף על חבות הארנונה הקיימת באופן רגיל ולא לגרוע ממנה – שכן, המחזיק או הבעלים המקורי חייב, לפי הסעיף, רק "בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר [קרי: הגורם בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, לפי העניין] היו חייבים לשלם ולא שילמו". רוצה לומר: חבות הארנונה העיקרית בגין נכס כלשהוא לעולם תחול, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק ההסדרים, על בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, ואילו המחזיק או הבעלים המקורי יהיה חייב, בנוסף לכך, מכוח הוראת סעיף 326, עד למועד שבו הוא שולח הודעה לעירייה.
חובות נוספים התובעת טוענת לחובות נוספים בסך 148,820.80 ₪ בגין תשלומי חובה וחיובים עבור מים, ביוב, היטל תעול, היטל מדרכות, היטל כבישים, אגרת כיבוי אש והוצאות גבייה (ביחד להלן – החיובים הנוספים).
...
היקף החוב נשוא הדרישה כבר עתה יובהר כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות בכל הנוגע לחוב ארנונה שנצבר לפני חודש מאי 2008 ואף ביחס לרכיב החוב שאינו נובע מחיוב ארנונה, כל זאת על יסוד הטעמים שיפורטו להלן.
מאחר שהתובעת לא הביאה כל ראיה להוכחת אופן היווצרות החיובים הנוספים והקשר שלהם לנכס, תביעתה לגביהם נדחית.
סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 83,410 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.5.15 ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם לסעיף 1 לחוק מניעת מפגעים, סעיף ההגדרות, "רחוב" הוא "דרך, נתיב להולכי רגל, מדרכה, כביש, גשר, מעבר המשמש רחבה או המכוון לשמש אמצעי גישה לבית או לבתים, תעלה, ביב, חפירה, רחבה, כיכר, גינה או גן, וכן מקום פתוח הנועד לשימוש הציבור או שהציבור נוהג לעבור בו או להשתמש בו או שהציבור ניכנס אליו או רשאי להשתמש בו או להכנס אליו, בין שהם מפולשים ובין שאינם מפולשים". כלומר, מהמקובץ לעיל עולה כי התוכנית חלה רק בשטח שיש לגביו "היתר להעמדת כיסאות", כאשר ההיתר ניתן ביחס לשטח שהוא "רחוב". על אף המאפיינים הציבוריים בבתי אוכל, שטחם הפרטי הוא לא "רחוב" במובנו המקובל, ולא נידרש "היתר" על מנת להעמיד בו כיסאות.
עם זאת, לדידי, גם במקרים יוצאי הדופן – בהם אותה תוכנית חלה הן על המקרקעין של הנישום והן על מקרקעין גובלים, והיטל ההשבחה מושת הן בעקבות השבחה ישירה והן בעקבות השבחה עקיפה – אם הועדה המקומית מעוניינת לדחות את תשלום ההיטל למועד המימוש, עליה להפריד בין ההיטלים השונים ולהודיע לנישום בתוך חצי שנה על חבותו בהיטל שחל עליו בעקבות ההשבחה העקיפה, כלומר, בעקבות החלת התוכנית על המקרקעין הגובלים שמביאה להשבחת המקרקעין שלו.
...
סעיף 4(2) לתוספת השלישית קובע כי "החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל". בהתאם לאמור לעיל, אני סבורה כי המקרקעין של המשיבות אינם כלולים בתוכנית, שכן מדובר בשטח פרטי, ולא במקום בו נדרש היתר להעמדת כסאות.
בכך גם נדחית מאליה טענת המערערת כי יש לראות במשיבות כחוכרות לדורות.
סיכומם של דברים, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

(ג) הנתבע לא נדרש לשלם היטל כביש ומדרכה עד למועד הגשת התביעה.
...
לצורך הענין רואה אני בחתימתו על ההתחייבות כעונה על צרכי הדרישה וממלאת אחר התנאי הדרוש וגם מסיבה זו נדחית מכל וכל טענת השיהוי.
לאור האמור לעיל, סבורני כי במקרה דנן לא הוכיח הנתבע אותן נסיבות מיוחדות הנדרשות להוכחת טענת השיהוי, ומטעם זה יש לדחות את טענת השיהוי.
סוף דבר, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 108,375 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.08.00 ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו