מועד תחילת משפט בסדר הדין הפלילי

ההגנה מיתנגדת לתיקון כתב האישום, גם מהטעם שכתב האישום המקורי הוקרא לנאשם על ידי סניגורו, והמדובר למעשה בתיקון כתב אישום שנערך לאחר מועד תחילת המשפט.

לפיכך, כך צוין, על בית המשפט לבחון את הבקשה במסגרת שיקול הדעת המוענק לו בסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

...

סוף דבר לאור החלטתי לעיל, ממילא יש לדחות גם את טענת ההגנה מן הצדק.

על כן דינה של טענה זו להידחות.

נוכח כל האמור ראיתי לדחות את התנגדות לתיקון, ואני מאשר את הגשת כתב האישום המתוקן, למעט לעניין הוספת פריט 12 לעדי התביעה, אשר לגביו תינתן החלטה נפרדת.

בדומה לכך ניתן ללמוד מהוראת סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות..." צירוף הדברים מעלה כי המחוקק ראה אף בהליך זה של הגשת טענות מקדמיות כתחילתו של משפט.

לעניין שאלת ההוצאות – עיון בתיק בית המשפט מעלה כי הנאשם הגיש ביום 22.4.2021 בקשה לדחיית מועד הדיון אולם הדיון היתקיים בהיעדר הנאשם וטרם ניתנה החלטה הפוטרת אותו מהתייצבות לדיון.

...

לכאורה, עולה כי המפורט בסעיף אינו מהווה עובדה מעובדות האישום אלא מפרט התנהגות קודמת של הנאשם ולפיכך אין לה מקום בכתב האישום, בהתאם לכך לא מצאתי כי על הנאשם להתייחס לאמור בסעיף זה. לעניין הטענה לביטול הקובלנה מטעמים של הגנה מן הצדק בשל שימוש לרעה בהגשת הקובלנה – לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בקשה ובתגובה בכתב ולאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת החוק והפסיקה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור, לא מצאתי לנכון להורות על ביטול הקובלנה.

בנסיבות אלו לא ניתן להימנע מהטלת חיוב בהוצאות הקובל ולפיכך אני מורה כי הנאשם יפקיד סך של 3,000 ₪ לתיק בית המשפט לצורך תשלום עבור הוצאות הקובל וזאת עד ליום 15.2.2023 קובע דיון במעמד הצדדים לצורך קבלת תשובת הנאשם לאישום בהתאם להוראת סעיף 152(א) לחוק סדר הדין הפלילי ליום 23.2.2023 בשעה 13:00 מזכירות תיידע הצדדים.

תקנה 43 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 (להלן: "התקנות"), קובעת כיצד תיראה ההזמנה למשפט (טופס 8ב שבתוספת לתקנות).

לאחר שכתב האישום מוגש כאמור, קובעת תקנה 19 לתקנות, כי על בית המשפט לקבוע מועד לתחילת המשפט.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה ובתיק שהתנהל לפני בית המשפט קמא, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולהנחיה אליה הפנתה המשיבה, לרבות בדיון שהתקיים לפניי, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא לבטל את שפיטת המערער בהעדרו.

למעלה מהצורך אציין, כי הטענה החלופית, לפיה עתר המערער לביטול פסק הדין כנגד תשלום הוצאות, אף דינה להידחות.

בנסיבות אלה, דין הערעור להידחות.

מאסר על תנאי (ג)   תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנדון נושא אותו זמן עונש מאסר - ביום שיחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שיחרור בערובה מכח סימן ב' בפרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982, בשל חופשה מיוחדת או מכח סימן ב1 לפרק ו', יראו אותה כתקופת תנאי מיצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

בעוד הנאשם ממתין לתחילת ריצוי העונש לאחר שבית המשפט המחוזי הקל בעונשו, נעצר בתאריך 18.4.14 – 9 ימים לפני מועד תחילת ריצוי העונש, כאשר הוא נוהג בפסילה והוגש כנגדו כתב אישום חדש - תיק תעבורה 3763-04-14.

...

בית המשפט דן את הנאשם כאמור, על פי הנתונים שבידיו היום, ולא על סמך אלו שאולי יתרחשו בעתיד.

לכן אני קובע כי יש למקם את הנאשם במחצית העליונה של מתחם הענישה.

לאור האמור – לא מצאתי הפעם מקום לחפוף את עונשי המאסר והמאסר המותנה בתיק זה. סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל אני דן את הנאשם לעונש מאסר בפועל בן 12 חודשים, בניכוי ימי המעצר.

עוד עמד על כך כי קיימים שני שעוני זמנים אשר רצים בנפרד "האחד ממועד ביצוע העבירה, לגביו חלה על המישטרה חובה לשלוח הודעה על ביצוע העבירה תוך 4 חודשים; והשני מועד הגשת הבקשה להשפט שם חלה על המאשימה חובה להמציא הזמנה לדין בטרם חלפה שנה. משהוארך המועד להשפט על העבירה, הנאשמת לטעמי נימצאת בנקודת זמן השנייה, כלומר מאותו מועד מתחיל מניין הימים למשלוח ההזמנה למשפט בטרם חלוף שנה". עוד נקבע כי  "הוראה זו הקבועה בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי אינה הוראת היתיישנות אלא הוראה שמטרתה לשים מחסום דיוני למשלוח ההזמנה למשפט, אם חלף המועד של שנה מיום שבקש הנאשם להשפט, מהטעם של חולשת הזכרון ומניעת ענוי דין בעבירה, שהיא עבירה קלה. אם התביעה לא הזדרזה בהגשת כתב אישום תוך פרק הזמן של שנה, אות וסימן הוא שהעבירה אינה נחשבת בעיניה כחשובה לניהול משפט". ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובנספחים, החלטתי לדחות את הבקשה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי התביעה נשאה בנטל להוכיח שהזמנה לדין שוגרה במהלך השנה מיום שיגור הבקשה להישפט למפנ"א. ועל כן, החלטתי לדחות את הבקשה.