מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מועד קובע לשווי מקרקעין בהפקעה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקביעת השווי יש להיתחשב בשימוש האפשרי על פי היעוד התיכנוני של המקרקעין נכון למועד ההפקעה, ואשר יניב את הערך הגבוה ביותר בהיתחשב בתכונותיהם (ע"א 3159/09 חברת רכבת ישראל בע"מ נ' סבח בית עדה, בעמ' 40 (28.4.2013)); עם זאת, משקל יש ליחס גם לפוטנציאל הטמון במקרקעין, אפשרויות הניצול הגלומות בהם לרבות בהתבסס על ציפייה לשינוי תיכנוני (ע"א 832/13 רונן טוסי ואח' נ' מדינת ישראל פס' 27-28 (23.9.14); ע"א 133/83 מרכז מסחרי בני פ.י. בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד מ(4) 154, 157 (1986); ע"א 483/86 בירנבך נ' הועדה המקומית לתיכנון, פ"ד מב(3) 228, 233 (1988)).
...
לטענה זו התייחסתי ה"פ 25781-06-15 אברהים ג'רייס ואח' נ' ישראל, פס' 25 (31.3.19), בזו הלשון:" כפי שהקדמתי התכלית שביסוד פיצויי ההפקעה היא מתן פיצוי המשפה את הנפקע בגין מלוא נזקיו ומעמידו במקום בו היה אלמלא ההפקעה. אף שזו התכלית אלא שבפועל הפיצויים הנפסקים בסופו של דבר לוקים בחסר. כך , למשל, הפיצוי בגין ערך הקרקע הינו נומינלי דבר שלעיתים רבות, כמו במקרה זה, מאפס רכיב זה; כן שלילת הזכות לפיצויים בשל עוגמת נפש והתעלמות מערכה האישי-סובייקטיבי של הקרקע לבעליה (ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פס' 69 לחוות דעתו של השופט פוגלמן (14.5.2012)).משזו נקודת המוצא, הרי סטייה נוספת מהערכת השמאי הממונה באמצעות בחירה בשיעור נמוך, תרחיק אותנו עוד יותר מהתכלית העומדת ביסוד פיצויי ההפקעה.". אזכיר לנתבעת, כי גם ביהמ"ש העליון במקרה שנסיבותיו דומות לענייננו מצא כי : "משווי החלקות שייקבע יש לגזור את דמי החכירה השנתיים האבודים (בשיעור של 6 אחוזים), בהתחשב בשיעור הבעלות של המערערים בכל חלקה."(פס' 39 לפס"ד של השופט זילברטל ע"א 4299/15 עניין צאלח אסדי).
סוף דבר מקבל את התביעה ומחייב בזאת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויי הפקעה בסך 479,185 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעים גם שכ"ט עו"ד בסכום הכולל מע"מ בסך 80,000 ₪, והוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בכל הקשור לפקודת הדרכים, עילת התביעה והזכות להגיש תביעה לקבלת פצויי הפקעה קמה עם תפיסת החזקה במקרקעין על-ידי הרשות, אולם שווי המקרקעין המופקעים נישום בהתאם למועד קובע, שהנו מועד פירסום צו ההכרזה, שהנו המועד ממנו רשאית היתה הרשות לתפוס את החזקה.
...
הנתבעת הפנתה ל-ע"א 10065/16 מישל ג'ריס נ' מע"צ-החב' הלאומית לדרכים בע"מ (28/5/18) (להלן: "עניין מישל ג'ריס"), אשר ממנו עולה המסקנה כי המועד המוזכר בסעיף 9(ב)(1) לפקודת הדרכים כמועד שבו יכלה הרשות לתפוס את הקרקע משמעו מועד מתן צו ההכרזה, ולמועד זה יש לערוך את תחשיב פיצויי ההפקעה.
בבוא בית המשפט להעריך את סכום הפיצויים שיש לפסוק לכל בעל קרקע בהתאם לסעיף 8, ינהג לפי התקנות דלקמן: (א) בית המשפט לא יביא בחשבון את העובדה שהקרקע נרכשה בכפיה; (ב) בהתחשב עם המותנה לקמן יקובל כשוויה של הקרקע, אותו סכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה בשוק ע"י מוכר מרצונו הטוב: בתנאי שבבוא בית המשפט להעריך פיצויים אלה – (I) יעריכם לפי השווי שימצאנו בית המשפט כשוויה של הקרקע על הבסיס הנ"ל בתאריך שבו נתפסה על ידי הרשות, כשתפיסה זו חלה לפני תחילת תקפה של פקודה זו, ואילו בכל מקרה אחר – בתאריך שבו יכלה רשות לתפוס אותה עפ"י הוראות פקודה זו, בלי לשים לב אל כל השבחות או עבודות שנעשו בקרקע לאחר כל תאריך כזה ע"י רשות או ע"י הבעלים או ע"י כל אדם אחר;"
יפים לעניין זה גם דבריו של כב' השופט מינץ ב-ע"א 10065/16 ג'רייס נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בע"מ (28/5/2018) שניתן לאחרונה, אליו הפנתה הנתבעת בסיכומים מטעמה: "על פי פשוטו של מקרא, צירופן של שתי הוראות אלו מוביל למסקנה שהמועד הנקוב בסעיף 9(ב)(1), היינו המועד שבו יכולה הרשות לתפוס את הקרקע, הוא לפי סעיף 4(1), מועד מתן הצו". למעשה, עם פרסום צו ההכרזה בנוגע להפקעה, יוצאת הקרקע המופקעת מן השוק, ומרגע זה יש לבחון את שוויה של הקרקע, שכן עליה או ירידת מחירים, לאחר מועד פרסום צו ההכרזה בנוגע להפקעה, לא תשפיע על שווי הקרקע המופקעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

שאלת המועד הקובע להערכת שווי מקרקעין שהופקעו מכוח צו ההכרזה מיום 19.12.1957, נדונה שוב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט ד"ר מ' רניאל) בת"א (מחוזי חי') 44640-03-16 ח'אזן נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה (פורסם בנבו, 31.10.2019) (להלן: "עניין ח'אזן") אשר קבע אף הוא כי "המועד הקובע להערכת השווי לפי הכרזת 1957, הוא מועד פירסום ההכרזה ב-19.12.57" (שם, בפיסקה 36 לפסק הדין).
...
בעניין זה, ראו: נמדר בספרו, בעמ' 554: "מועד הערכת שווי המקרקעין המופקעים לפי סעיף 9(ב)(1) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, שבוטלה בינתיים, היה מאוחר יותר. מועד זה נקבע לפי המועד שבו יכלה הרשות המפקיעה לתפוס את החזקה במקרקעין, שהינו במועד לאחר מתן צו ההפקעה על ידי השר לפי סעיף 3 לפקודה. לפי סעיף 4(1) לפקודה, במועד הנ"ל רשאית היתה הרשות לתפוס מיד את החזקה במקרקעין המופקעים, ובמועד זה היה צריך גם לאמוד את שווי המקרקעין שנועדו להפקעה". וכן: אריה קמר דיני הפקעת מקרקעין כרך שני 697 (מהדורה שמינית, 2013) (להלן: "קמר בספרו"): "סעיף 9(ב)(1) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, קבע, כי בבוא בית המשפט להעריך את הפיצויים יעריכם לפי השווי שימצאנו כשווי המקרקעין בתאריך שבו יכלה הרשות לתפוס את ההחזקה במקרקעין על־פי הוראות הפקודה. תאריך זה הוא, בהתאם לסעיף 4(1) לפקודה, המועד שבו ניתן צו ההפקעה על־ידי השר לפי סעיף 3 לפקודה, שכן, מתן צו ההפקעה זיכה את הרשות לתפוס מיד את ההחזקה במקרקעין. מכאן, שלא היתה כל חשיבות לשאלה, אם אומנם השתמשה הרשות בזכותה לתפוס מיד את ההחזקה אם לאו, הואיל ובסעיף 9(ב)(1) דובר על התאריך שבו יכלה הרשות לתפוס את ההחזקה, ולא על התאריך שבו היא תפסה אותה בפועל. גם הסכמתו של בעל הזכויות, או אי-הסכמתו, לא העלתה ולא הורידה לענין זה".   פסיקת בתי המשפט המחוזיים לאחר הלכת ג'רייס, הלכה בדרכה של הלכת ג'רייס בעניין המועד הקובע להערכת שווי מקרקעין שהופקעו [וראו, למשל: ת"א (מחוזי חי') 39826-03-16 סלמאן נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (השופט מ. דאוד) (פורסם בנבו, 05.02.2020); ת"א (מחוזי חי') 3011-08-17 דיין נ' מדינת ישראל - שר התחבורה (השופטת ע. ורבנר) (פורסם בנבו, 30.07.2019)].
דין טענות התובעים להידחות, מהטעמים המפורטים להלן: ראשית, התובעים לא הצביעו על מקור נורמטיבי מחייב על פיו, חייבת הייתה הנתבעת ליידע את בעלי הקרקע, בסמוך למועד פרסום צו ההכרזה, אודותיו [וראו, בעניין זה: ה"פ (מחוזי מרכז) 3490-04-09 נתנאור נכסים בע"מ ואח' נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 14.01.2014) (להלן: "עניין נתנאור")].
סוף דבר: לאור כל האמור, אני קובעת כי המועד הקובע לשומת פיצויי ההפקעה על פי פקודת הדרכים, בענייננו, הינו מועד פרסום צו ההכרזה על ידי שר העבודה, דהיינו: ביום 19.12.1957.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מומחה בית המשפט קבע שווי קרקע חקלאית לשנת 1957 בשווי של 800 ל"י לדונם: ביחס לחלקה 18 – השטח שהופקע מהחלקה הוא 1,113 מ"ר. על כן, שווי פצויי ההפקעה לחלק שהופקע מהחלקה הנדונה נכון למועד ההכרזה (19.12.57) כדקלמן: 1,113 מ"ר X 800 ל"י = 890 ל"י. ביחס לחלקה 10- השטח שהופקע מהחלקה הוא 1,289 מ"ר. בהערכת השווי למועד תפיסת הקרקע לקח שמאי התובעים בחשבון את תוכנית ג/16117 לתחנת דלק, החלה על חלק מהחלקה הנדונה, על מנת להראות את הפוטציאל הגלום בקרקע.
...
על כן, אני דוחה את התביעה בגין ההפקעה הישנה.
אני מקבל את סברת המומחה שאין להתבסס באומדן שווי המחוברים על פסק דין אבו זייד, שכן פסק דין זה עסק בעקירת עץ זית יחודי ונדיר, כלומר במקרה קיצון, שלא כבעניין עצי התובעים על פי הראיות שבפני.
סוף דבר: על פי כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים סכומים אלה: לתובעים בתביעת כבישי (התובעים 1-6)- 1,031 ל"י בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.12.57 ועד לתשלום המלא בפועל, וכן סך של 62,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.7.17 ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ב"כ נתיבי ישראל ביקש לקבוע את שטחי ההפקעה, המועד הקובע ושווי המקרקעין בהפקעות כפי שמופיעים בחוות דעת מומחית בית המשפט.
...
בנוגע לחלקה 22- התובעות טענו כי בכל הקשור להפקעות שנעשו בהתאם לתמ"א, לא ישלמו הנתבעות כאן כל פיצוי, אך התובעות שומרות לעצמן את הזכות להגיש תביעה נפרדת בגין ההפקעה בהתאם לתמ"א. לפיכך, התובעות ביקשו פיצוי עבור שטח של 3,425 מ"ר (לאחר ניכוי ה-25% הראשונים) ופיצוי בגין הנותר.
דיון האם זכאיות התובעות לפיצויי סבל על פי הדין שקדם ל"הלכת רוטמן"? בראשית הדברים ייאמר, כי אני דוחה את תביעת התובעות, בכל הנוגע לפיצויים עבור 25% הראשונים של המקרקעין, היינו פיצויים מן החסד, מכוח סעיף 7 לפקודת הדרכים, ואפרט.
על כן, ברי כי כל תשלום שתשלם הנתבעת יעשה כך על פי דין, ובכפוף להמצאת אישורי המס כנדרש.
סיכום סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 1 ומחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעות ביחד ולחוד פיצויי הפקעה בהתאם לחוות דעת מומחית בית המשפט כדלקמן: בגין חלקה 82 סכום של 4,203 ₪ (לאחר הפחתת 25% ראשונים) וסכום של 690 ₪ בגין הנזק לנותר, ובהתאם לחלקן היחסי בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו