מועד להגשת ערעור על החלטת רשם בית הדין הארצי לעבודה

השאלה הראשונה אותה יש לבחון היא סיווג החלטת הרשמת – האם היא בגדר "פסק דין" או בגדר "החלטה אחרת". בעיניין מיטראל נפסק מפורשות, בהסתמך על רע"א 4198/14 אריה בן ארי נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (16.6.2014), כי החלטת הרשם לסלק על הסף את העירעור בשל איחור בהגשתו היא בגדר "החלטה אחרת". עוד נפסק בעיניין מיטראל כי "החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור היא בגדר 'החלטה אחרת' ולא פסק דין, על אף העובדה כי החלטה זו מסיימת את ההליך, והערעור עליה הוא ערעור בזכות לבית המשפט שבו מכהן הרשם", וכי "החלטתו של רשם למחוק ערעור על הסף בשל האיחור בהגשתו זהה במהותה להחלטה הדוחה בקשה להארכת מועד ולכן גם היא בגדר 'החלטה אחרת'". יצוין, כי עתירה לבג"צ שהוגשה על פסק דין מיטראל נדחתה [בג"צ 3596/16 מיטראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (10.5.2016)].

...

עד כאן הכלל ומן הכלל אל הפרט: כאמור, החלטת הרשמת מהווה "החלטה אחרת". אין בידי לקבל את טענת זיבוטל כי סברתה שמדובר בפסק דין ולא בהחלטה אחרת היא בגדר טעות שבדין המצדיקה הארכת מועד להגשת ערעור.

אשר לסיכויי הערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי – מקובלת עליי קביעתה של הרשמת כי סיכויי הערעור על פסק הדין אינם גבוהים, כיוון שזיבוטל בחרה שלא להציג ראיות בפני בית הדין האזורי, וכפועל יוצא מכך גרסתו של העובד בדבר היותה מעסיקתו במשותף עם אביר לא נסתרה.

סוף דבר: הערעור על החלטת הרשמת הוגש באיחור, והבקשה להארכת מועד נדחית.

ביום 9.11.2021 הגיש המערער מיסמך שכותרתו "בקשה להארכת מועד ולהגשת ערעור על החלטת הרשמת וערעור". המערער טען כי יש לסווג את החלטת הרשמת כ"פסק דין" עליו ניתן לערער תוך 15 ימים ממתן ההחלטה, ולא כ"החלטה אחרת", שעליה ניתן לערער תוך 7 ימים כפי שנקבע בתקנה 79 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

נוכח קיומה של לקונה בתקנות לעניין מועד הגשת ערעור על פסק דין של רשם בית הדין הארצי, יש להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת מטעם זה. המערער הוסיף וטען כי אכן, מרישומי מערכת נט המשפט עולה כי ביום 20.10.2021 הודעה על ההחלטה נשלחה לתיבת הדואר האלקטרוני של המערער.

...

אשר לסיכויי הערעור על החלטת הרשמת: מקובלת עלי קביעת הרשמת כי פסק הדין הומצא למערער כדין.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור על החלטת הרשמת הוגש באיחור, ומשלא מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד להגשתו – אין לקבלו לרישום.

המערער ישלם לרשות הוצאות בסך של 2,500 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ר 35429-06-22 ניתנה ביום 14 אוגוסט 2022 עמוס רוסו המערער רשף ביטחון (1993) בע"מ המשיבה המערער בעצמו בשם המשיבה – עו"ד עידן אבן החלטה

משכך, טעמו היחיד של המערער, לפיו סבר כי המועד להגשת העירעור על החלטת הרשמת הוא 15 ימים מיום המצאתה ולא 7 ימים כמצוות תקנה 79 לתקנות, אינו יכול לסייע לו. יתר על כן, כפי שכבר הובהר בהחלטת הרשמת מושא העירעור שבכותרת, הרי שבמסגרת השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו להאריך מועד להגשת הליך ערעורי, עליו ליתן דעתו לסכויי העירעור המבוקש.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הודעת הערעור, תגובת המערער לעניין מועד הגשתה, תשובת המשיבה וכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל לרישום את הערעור על החלטת הרשמת נוכח האיחור בהגשתו.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל - בקשת המערער להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת – נדחית.

משכך ובהתאם להוראת תקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), היה על המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים, קרי עד יום 5.6.2023.

אולם, הגשת בקשת ארכה בתוך המועד אינה מקנה ארכה באופן אוטומאטי והיא עדיין נתונה לשיקול הדעת של בית הדין, אשר יבחן אותה על כלל נסיבותיה: "החלטה בבקשה להארכת מועד, גם אם הוגשה בתוך המועד להגשת הליך ערעורי, נתונה לשיקול דעתו של הרשם, וזאת בהיתחשב במכלול הנסיבות, ובכלל זאת: ההנמקה לבקשה להארכת מועד; לאיזו תקופה מבוקשת הארכה; מהות ההליך וההחלטה מושא העירעור; השלכות מתן הארכה על זכויות הצדדים. כך, אין דומה בקשה שלא ניתנה לה כל הנמקה מלבד הגשתה בתוך המועד להגשת ערעור, לבקשה שניתנה לה הנמקה ראויה, כגון מחלה; כך, אין דומה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים דיונית, שקבלתה עלולה להביא לעיכוב שמיעת ההליך בבית הדין האיזורי, או להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שעניינה סעד זמני, שמטבע הדברים צריכה להתברר בדחיפות, לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין. עם זאת, בכפוף לכך שהגשת הבקשה הובאה לידיעת הצד שכנגד, עצם הגשת הבקשה בתוך המועד להגשת הליך ערעורי מהוה טעם מיוחד להארכת מועד ויש לה משקל, במכלול הנסיבות. כך למשל, הנטל להוכיח סכויי ערעור טובים קטן יותר בהשוואה לבקשה להארכת מועד שהוגשה לאחר המועד להגשת ערעור. אולם, ככל שברור כי מדובר בעירעור סרק, ניתן לדחות את הבקשה להארכת מועד אף אם הוגשה בתוך המועד, בשל העידר סכויי ערעור". ע"ר (ארצי) 50482-06-16 רם פל סלולאר סטוקמרקט בע"מ – יריב קרן (7.7.2017), בפיסקה 15.

...

שכן, הנתבעת 1, חברת קניזו שיפוץ לכל 2014 בע"מ, הינה "אישיות משפטית נפרדת" וכי "אין בתביעה... מקרה חריג" לעקרון זה. המבקשת אף חזרה על טענותיה אלה במסגרת בקשה עצמאית שהגישה "לדחיית התביעה על הסף" כנגדה, בה ציינה כי טענות המשיב אינן מקימות עילה להרמת מסך בין חברת קניזו ובינה ועל כן דין התביעה נגדה להידחות.

למרות האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת.

זאת, כיוון שבחינת סיכויי הערעור, שכאמור לעיל הינם "שיקול חשוב ומהותי" (עניין יוסף עאמר, שם) מביאה למסקנה כי סיכויי הערעור על החלטת הרשמת נמוכים.

סוף דבר – הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ר 21941-09-23 04 ינואר 2024 ש.כ.ן. 1997 הובלות ומסחר בע"מ המערערת מוחמד חדאד המשיב החלטה

בתשובה לתגובת המשיב חזרה המערערת על טענותיה בהודעה וכן הוסיפה כי "מניעת מימוש זכות העירעור, בעיקר לאור גובה החיוב בפסה"ד, תיגרום למערערת נזק כבד ובלתי הפיך". בהחלטת הרשמת מיום 6.8.2023 נקבע כי העירעור הוגש באיחור ואין לקבלו לרישום כמפורט להלן: "על פי הנתונים המתועדים במערכת נט המשפט פסק הדין הומצא לב"כ המערערת ביום 16.3.2023 באמצעות "הודעה באתר" בהתאם לתקנה 161 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2019, החלה בית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.

ככל שביקשה המערערה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי, ולו כבקשה חלופית, היה עליה להעלות בקשה זו בהליך לפני הרשמת, ולא ניתן להעלות בקשה זו לראשונה במסגרת הליך ערעור על החלטת הרשמת, עת בקשה זו כלל לא נדונה בהחלטת הרשמת מושא העירעור.

...

בהקשר זה נפסק כי - ".. אין לאפשר לבעל דין להעלות בערעור על החלטת הרשמת טענות אחרות ושונות לחלוטין מהטענות שהעלה לפני הרשמת, ולהגיש ראיות חדשות (תצהיר ב"כ המערער) שלא היו לפני הרשמת. על יסוד התשתית העובדתית שהייתה לפני הרשמת - הנתונים במערכת נט המשפט שלא נסתרו ואף לא הוכחשו על ידי המערער – צדקה הרשמת בהחלטתה כי הערעור הוגש באיחור, ומטעם זה אין לקבלו לרישום". ע"ר (ארצי) 60926-01-18 עלי ג'בארין – רז רשף הנדסה בע"מ (16.5.2019).

סוף דבר – בקשת המערערת נדחית.

המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.