מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מועד להגשת בקשה להבהרת פסק דין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נוסף לכך, בסעיף 2 להחלטה בדיון שהתקיים ביום 11.2.20, שבתי וציינתי (הדגשה לא במקור): "אשר להגשת כתב הגנה מטעם היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל, נתתי כבר החלטות לאחר שעיינתי בתיק הקודם, בתקנות ובבקשת התיקון שהתמקדה בהחלפת בעל דין עקב ירושה. אם בכל זאת עומדת היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל על הגשת כתב הגנה מתוקן, תואיל להגיש בקשה בתוך 14 ימים מהיום." בהתאם, גם בפסק הדין שניתן הוכתרה הנתבעת במפורש כ: "גב' רות פרי כיורשת של אלכסנדר פרי (המנוח)" כך הוא הדין – בתי המשפט אינם נותנים פסקי דין נגד אנשים שנפטרו, ואף לא נגד עזבונות (שאינם אלא רכוש).
הוסיפה וקבעה כב' הרשמת שלא ברור מדוע הנתבעת לא פעלה – "לפנות ישירות לכב' בית המשפט אשר נתן את פסק הדין לקבלת החלטה/פסק דין משלים או הבהרה כי היא איננה החייבת באופן אישי". ובהמשך קבעה כב' הרשמת ש"דרך המלך" היא פנייה של המבקשת למותב זה. נוכח זאת, ומאחר שכב' הרשמת לא הפעילה את סמכותה לפנות בבקשת הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), אלא קבעה בהחלטתה שהיה על המבקשת לעשות כן, פנתה המבקשת בבקשה לבית משפט זה. התובעות היתנגדו לבקשה.
זאת, בחלוף המועד להגשת בקשת הבהרה לפי סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984 (להלן: חוק בתי המשפט).
...
נוסף לכך, בסעיף 2 להחלטה בדיון שהתקיים ביום 11.2.20, שבתי וציינתי (הדגשה לא במקור): "אשר להגשת כתב הגנה מטעם היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל, נתתי כבר החלטות לאחר שעיינתי בתיק הקודם, בתקנות ובבקשת התיקון שהתמקדה בהחלפת בעל דין עקב ירושה. אם בכל זאת עומדת היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל על הגשת כתב הגנה מתוקן, תואיל להגיש בקשה בתוך 14 ימים מהיום." בהתאם, גם בפסק הדין שניתן הוכתרה הנתבעת במפורש כ: "גב' רות פרי כיורשת של אלכסנדר פרי (המנוח)" כך הוא הדין – בתי המשפט אינם נותנים פסקי דין נגד אנשים שנפטרו, ואף לא נגד עיזבונות (שאינם אלא רכוש).
התובעות בתגובתן, אישרו בסופו של דבר, בקטעים שהודגשו בפסקה 12 לעיל, כי הן מודעות לכך שהמבקשת נתבעה כיורשת.
לסיכום, יש בסיס דיוני להידרש לבקשת המבקשת, בין אם משום שכב' רשמת ההוצאה לפועל הפנתה את המבקשת להגיש בעצמה בקשת הבהרה לבית משפט זה, ובכך נוצר סבך דיוני, בין אם לאור סמכותו הטבועה של בית משפט זה ובין אם מכוח תקנה 3 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

יתרה מזו, אף לו עסקינן בהחלטה הדוחה בקשה להבהרת פסק דין, ממילא העירעור על החלטה זו טעון גם הוא רשות בית הדין ארצי ואין מדובר בעירעור בזכות (ראו בן-נון וחבקין בעמוד 444).
זאת ועוד, עו"ד מלכא צוין כבא כח המבקש גם בכותרת ה"בקשה בעיניין פסק הדין", והוא מצוין כאחד מבאי כוח המבקש בכותרת כתבי הטענות שהוגשו על ידי המבקש בהליך ערעורי זה. לפיכך, אין בעובדה שההחלטה הומצאה לעו"ד מלכא כדי לפגוע בתוקף המצאתה כדין למבקש.
המבקש לא עמד בנטל זה. טענת המבקש, אשר נתמכה בתצהיר מטעם עו"ד הראל מלכא, לפיה עו"ד מלכא "לא טיפל בתיק" במועד בו היתוודע להחלטת בית הדין האיזורי מיום 29.8.2022, אינה מהוה הצדקה לאיחור בהגשת בקשת רשות העירעור, שכן טענה זו מתייחסת לסדרי העבודה הפנימיים במשרד ב"כ המבקש, אשר אינם מעניינו של בית הדין ואינם מהוים 'טעם מיוחד' להארכת מועד (ראו: בש"א (עליון) 6109-11 איתן רוכמן ואח' נ' קבוץ מענית, 8.2.2012).
...
דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור להידחות.
בפתח הדברים יוטעם, כי החלטת בית הדין האזורי מיום 29.8.2022, היא על פי מהותה החלטה הדוחה בקשה לתיקון פסק דין, אשר הערעור עליה טעון רשות בית הדין הארצי לעבודה (ראו: חמי בן-נון, טל חבקין, הערעור האזרחי, מהדורה 3, 2012, (להלן: בן-נון וחבקין) בעמוד 445), ולא מצאנו בסיס לטענת המבקש, כי מדובר בבקשה ל'הבהרת' פסק הדין בלבד.
אשר לטענתו של עו"ד לזר, כי הצפייה בהחלטה נעשתה על ידי עו"ד מלכא בעת שכבר לא טיפל בתיק, בעוד ההחלטה הובאה לידיעתו רק במועד מאוחר יותר יאמר, כי עו"ד מלכא מעודכן במערכת נט-המשפט כב"כ המבקש בהליך לפני בית הדין האזורי מראשיתו ועד סופו, ולא מצאנו כי הוגשה לבית הדין הודעה על עדכון או החלפת הייצוג.
כללם של דברים: על יסוד הטעמים האמורים בהחלטה זו, נדחית הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 4.1.23 ביקש המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור, על פסק הדין.
ביהמ"ש קמא נהג במבקש באורך רוח ונתן לו הזדמנויות רבות לשתף פעולה עם חובותיו בהליך, אך זה לא בחר להחזיר טובה ולהתנהל בשקיפות ובתום לב אלא להפך; המבקש לא שיתף פעולה עם חובותיו בהליך, הצהיר הצהרות כוזבות, הציג טפח והסתיר טפחיים ולא בכדי הובהר בפסק הדין כי הוא לא זכאי להנות מחסד המחוקק, גם בשל אופן יצירת החובות כפי שנקבע בהליכים קודמים אליהם פנה המבקש; על כן, דין הבקשה להארכת מועד להדחות.
...
], המסקנה המתבקשת היא כי אין כל הצדקה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי [.
לכן, המבקש לא סיפק טעמים מיוחדים להגשת הערעור באיחור, או למצער, הגשת הבקשה למתן ארכה באיחור וכן, סיכויי הערעור קלושים, ולכן דין הבקשה להארכת מועד להידחות.
התוצאה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בתמצית ייאמר כי העותרים סברו שהתיקון שיקף את החובה שהייתה קיימת כבר משנת 2008, ומשכך נטען כי כל עובד שהיה לקוח של אחת מסוכנויות הביטוח בתקופה שבה הן סיפקו למעסיקים שירותי תפעול ללא תשלום – זכאי להשבה של דמי הניהול העודפים שנגבו ממנו במשך שבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור.
עוד הובהר בפסק הדין כי המעסיקים לא היו הנהנים הבלעדיים משירותי התפעול, אלא גם העובדים "אשר על פני הדברים להם אינטרס ראשון במעלה שחשבונם יתנהל כהלכה, באופן מבוקר ומפוקח, בין היתר בדיוק לצורך כך משלם העובד דמי ניהול". על פסק דין זה הגישו העותרים ערעור לבית הדין הארצי.
בפתח פסק הדין ציין בית הדין הארצי כי בשל זהות הצדדים, בקשת האישור איננה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה "מן הטעם שזו לא הופנתה נגד נתבעים שהם 'קופות גמל', אלא נגד נתבעים שהם סוכני ביטוח". עם זאת הבהיר בית הדין הארצי כי לאחר העברת ההליך מבית המשפט המחוזי אל בית הדין האיזורי חל הכלל של "לא יעבירנו עוד" שבסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט (החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969), ובכך קנה בית הדין האיזורי סמכות לידון בעיניין.
...
בין יתר נימוקי פסק הדין ציין בית הדין האזורי כי אין בתיקון בסיס לשוני לטענת העותרים שלפיה התיקון מהווה עיגון לנורמה קיימת; והבהיר כי תיקון של הדין המצוי אינו בהכרח מוביל למסקנה שההתנהלות שקדמה לשינוי הייתה פסולה.
לדברי הממונה, "בעוד שפסק דינו של בית הדין הארצי הותיר על כנה את הנורמה הקיימת בשוק מזה שנים, ואין פסק הדין הארצי קובע נורמה חדשה – לו תתקבל העתירה, יהיה דווקא בכך משום יצירת נורמה חדשה שתשפיע על המשק כולו". דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו בפסק דינו של בית הדין הארצי.
המסקנה המשפטית שאליה הגיע בית הדין הארצי תחומה לשאלה המסוימת שהתעוררה בנוגע למצב המשפטי ששרר קודם לתיקון מספר 6; ואין כל יסוד להניח כי היא בעלת השלכות על "מערכות יחסים צרכניות" אחרות, זולת אלה שנבחנו במסגרת הדיון בבקשת האישור.
התוצאה היא שהעתירה נדחית.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ואולם, לאור התוצאה אליה הגענו לפיה, מוחזר התיק לבית משפט קמא, לשם קביעת דמי השמוש במועדים הרלוואנטיים לתביעת האשה, כפי שפורטו בפסק דין זה, הרי שאין מניעה שתעודת עובד הציבור תוגש כראיה בתיק ותוצג בפני מומחה בית המשפט, ביחס לתקופות המוקדמות למועד שאליו מתייחסת חוות הדעת של מומחה בית המשפט.
האיש שילם את התשלומים על מנת שהבנק לא יגיש תביעה כספית נגד הצדדים בגין אי עמידה בתשלומי החזר ההלוואה, ובכך האיש היטיב עם האשה שנחסכו ממנה, הן מעורבות בהליכים משפטיים והליכי גביה מאת הבנק, הן תשלום ריבית פיגורים לבנק, והן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. שגה בית משפט קמא בדחותו את בקשת ההבהרה לפסק דין ו/או לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין קמא, שהגיש האיש ביום 23.11.22.
...
לפיכך, יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין קמא בתמ"ש 7881-03-21, לדון בשני החיובים המקבילים הנובעים מפסק הדין בתביעת פירוק השיתוף, ולחייב את האיש בהוצאות משפט ובשכ"ט, אשר ישולמו ישירות לאשה.
לפיכך, טען האיש בהודעת הערעור כי יש לקבל את הערעור ולחייב את האישה לשלם לאיש את מלוא סכום התביעה בסך של 63,704 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בנקאית בשיעור של 4%, מיום הגשת התביעה (1.3.21) ועד התשלום המלא בפועל, וכן לחייב את האישה בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. דיון והכרעה בערעורים ההדדיים בסוגיית המשכנתה: מקובלת עלי טענת האישה כי תביעת האיש בגין חלקה של האישה בהחזרי המשכנתה בעבור תקופה המאוחרת לשבע שנים ממועד הגשת התביעה התיישנה.
קביעתי זו מייתרת את הדיון בתביעת האיש בגין החזרי המשכנתה, ואף את הכרעת בית משפט קמא בתביעה זו. בטענתה של האישה כי קיימים יחסי גומלין בין תביעת דמי השימוש לתשלומי משכנתה, מתפרצת האישה לדלת פתוחה הואיל וגם אני סבורה כי השכר הראוי המגיע לאישה מבטא את ההפרש בין דמי השימוש החודשיים למשכנתה החודשית.
לא מצאנו ממש בערעור האיש לפיו, על תשלומי המשכנתה שעל האישה להשיב לאיש, יש להוסיף ריבית בנקאית.
ואולם, בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, במסגרת הערעורים בתביעת דמי השימוש, ומאחר שהצפי הוא שתביעת דמי שימוש תבלע את החיובים בגן דמי המשכנתה, אני מורה על ביטולן של כל קביעות בית משפט קמא בעניין החיוב בהחזרי המשכנתה במסגרת פסק הדין, כאשר תחתיהן יבוצע החישוב בהתאם לאמור בפסק הדין בערעורים ההדדיים בעניין דמי השימוש.
סוף דבר: סוף דבר, אני מורה כאמור בסעיפים 94-85 וסעיפים 101-100 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו