כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מועד טענת התיישנות בידי ביטוח לאומי ומתי?

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד טען התובע כי התכתבותו מול המוסד לא נענתה, וכי טענת ההתיישנות דינה להדחות מחמת שהתובע פנה למוסד פעמים רבות ולא נענה ואף לא התבקש להשיב את הסכומים.
מיסמך נוסף מיום 11/7/13 אשר דוקא נשלח לכתובת עקבת א סרייה שהוא מקום מגורי האב, נושא את הכותרת "הנידון: קביעת תושבות על פי חוק הביטוח הלאומי". תוכן המכתב "על פי המידע ו/או הממצאים הקיימים בידי המוסד לביטוח לאומי הוחלט לראותך כתושב ישראל בתקופות :
אם בכך לא די, הרי שביום 29/3/15 נשלח מכתב לכפר עקב ובו נאמר בעיניין "תביעתך –ערעור, בהמשך לערעור מיום 26/01/2015 עליך להמציא מיסמכי מגורים על שמך לשנים 1995 עד 2012 כמו : ארנונה- חשמל – מים –חוזה שכירות על שמך בלבד. כמו כן הנך מתבקש להמציא פירוט צריכת חשמל לנכס בו התגוררת באל רם בתאריכים הנ"ל. ללא המצאת המסמכים עלול לפגוע בזכויותיך בביטוח לאומי". (דגש ש.ש.) אם וככל שהוגש ערעור ב-2015 היה זה באיחור וכבר אז התיישן.
פרט לטענה כללית שכל התקופה גר בתחום ישראל אין לו"ז. חזקה ,על מי שיכול היה לפרט מועדים ולגבותם בראיה ולא פרט אותה ,כי לו היה מיפרט היה הדבר פועל לרעתו שאילמלא כן אין הסבר מדוע דוקא בתצהיר התובע היזדמנות החשובה ביותר לפרט את מקומות מגוריו אין פירוט מסודר.
...
לפיכך גם לגופו של עניין דין התביעה להידחות.
מכל העילות לעיל התביעה כולה על כל ראשיה נדחית.
בהתחשב בתובע מחד ובתוצאות ההליך מאידך, ישלם התובע הוצאות הנתבע בגין תביעה זו בסך סמלי של 2,500 ₪ סכום זה ישולם תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עוד ציינה המבקשת כי אין באמור כדי לפגוע בטענת היתיישנות בהתאם להוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן - חוק חוזה ביטוח).
לפיכך, לא קיימת זיקה בין מועד תחילת מירוץ ההתיישנות לבין קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי וכל קישור בעיניין זה הנו מלאכותי ודינו להדחות.
לעניין אובדן כושר עבודה הרי שמדובר בעילה מתחדשת מדי חודש בחודשו, באופן כזה שבכל חודש קמה למשיב עילת תביעה חדשה כנגד המבקשת-המבטחת: "יש שהתרחשותו של מקרה הביטוח אינה חד פעמית. הארוע המבוטח מתאפיין לעתים בהתגבשות חוזרת ונשנית. כך למשל, מקרה הביטוח על פי פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה הנו עצם קיומו של אובדן כושר עבודה, להבדיל מהארוע הספציפי שגרם לאובדן כושר העבודה...עילת התביעה של המבוטח מתגבשת בכל מועד ומועד שבו הוא זכאי לקבל תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר העבודה (בדרך כלל מדי חודש). המבוטח רשאי, לפיכך, להפריד עילות אלו למועדיהן ולהגיש תביעה בגין מקרי הביטוח הנופלים בגדרה של תקופת ההתיישנות. כל תשלום חודשי שהמבוטח זכאי לו מכוחה של הפוליסה מקים עילת תביעה נפרדת ועצמאית. מניינה של תקופת ההתיישנות מתחיל מחדש עם התגבשותה של כל עילה נפרדת כאמור. לדברי בית המשפט באחד המקרים, חוזה ביטוח מסוג זה דומה לחוזה הקובע חיובים לשיעורין , בזמנים קצובים. עילות התביעה שבידי המבוטח הן כמספר התשלומים שחב לו המבטח על- פי הפוליסה, ואי- ביצועו של תשלום מסוים מקים עילת תביעה נפרדת ומובחנת". (ר' ירון אליאס דיני ביטוח מהדורה שלישית, בעמ'1546- 1547 (תשע"ו- 2016)).
...
בכתב ההגנה טענה המבקשת כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנותה (להלן - הבקשה הראשונה).
מבלי לקבוע מסמרות לגופו של עניין ועל פני הדברים ולאחר שעיינתי במסמכי הפוליסה אפשר והתובע מיצה את מלוא זכאותו על פי תנאי הפוליסה שהציג בפניי ואולם אצפה כי ב"כ הצדדים יבחנו את הדברים פעם נוספת ויביאו לסיום ההליך ללא צורך בהחלטות נוספות.
סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות מתקבלת באופן חלקי ביחס לרכיבים שעניינם תגמולי ביטוח בגין קיומה של נכות צמיתה ודינם של אלה - דחייה על הסף.
לעניין הרכיב שעניינו קבלת תגמולים בגין אובדן כושר עבודה - הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ערכנו בדיקה חוזרת בכדי לבדוק טיעון זה ומצאנו כי: · על פי דו"ח הועדה הרפואית מיום 28.03.2008, לתובע יש חולשה קלה בידיים, ושיתוק מלא ברגליים ובסוגרים ועל כן, בהסתמך על דו"ח וועדה זו, ולפי הערכת רופא המוסד מיום 15.10.2007, נקבע כי הוא נזקק לעזרה בתחומים השונים של תיפקודי היום יום ברמה של תלוי בזולת (ולא ברמה של סיעודי).
כך השיב: "אני משיב כי העילה נוצרה בשנת 2006. יש לי מיסמך בתיק השקום שבחנו את הפניה שלנו בחודש 01/21 עם רופא המוסד, ומצאו לאשרר את אותה החלטה מ-2007. אנחנו למעשה טוענים שעל בסיס אותה הערכה תפקודית משנת 2007, שאנחנו לא משנים פסיק בהערכה תפקודית הזו, הקביעה כאן למעשה היא שמגיע לו דרגה ד' ואת זה ניסינו לשכנע את המוסד. אם אנחנו צודקים בטענה שלנו, ויש כאן בעיה של יישום של התקנות ושבהתאם לקביעה של הרופא משנת 2007 מדובר באדם שמגיע לו דרגה ד' מבחינה מהותית. הרי זה דומה למישהו שאושרה לו קצבת נכות כללית מלאה ובטעות הזינו במערכת משהו אחר, אנחנו לא מנסים לשנות את ההחלטה, אנחנו מנסים להסביר למה ההחלטה כפי שהיא המשמעות שלה היא דרגה ד' ולכן אם המוסד היה זה שטעה בפרשנות של התקנות הרי שלכל הפחות כלל ההתיישנות הוא 7 שנים מהמועד שהתובע או בא כוחו גילו את המסמך הזה. אני חוזר למכתב יידוע על ההחלטה מ-2007, מדובר במכתב שלא מציין את דרגת הזכאות, לא מציין שמדובר בדרגה ג' מתוך 4 דרגות. לא מצרפים אליו את אותו מיסמך תיפקודי שהוא לכאורה מיסמך פנימי של ביטוח לאומי וגם לא את המלצת פקידת השקום. ולכן, מבוטח שלא בקיא ברזי הקצבה המיוחדת, כפי שאפילו פקידי שקום לא היו בקיאים בפרטים של הקצבה הזו לאורך השנים, הרי שהתובע כלל לא יודע ולא יכול לדעת שאולי מגיע לו דרגה גבוהה יותר לאורך כל השנים הללו. זו הטענה שלנו. אני מגיש מיסמך יידוע על ההחלטה שקבלתי במסגרת תיק השקום משנת 2007". דיון והכרעה  11.
...
עיקר טענות הצדדים ביחס להתיישנות ההליך  הנתבע טוען כי יש לדחות את תביעתו של התובע לנוכח מועד הגשתה.
          מכל הטעמים דלעיל – ולאחר שעיינו בפסיקה שצירף התובע לתגובתו לגביה איננו סבורים כי תואמת את נסיבות תיק זה בהן לא עמד התובע במשוכה הראשונית הנוגעת למועד הגשת התביעה - אנו קובעים, כי התביעה לבית הדין הוגשה לאחר למעלה משלוש עשרה שנים מאז היווצרות העילה.
סוף דבר  התביעה נדחית.
אשר להוצאות ההליך, ולא בלי לבטים, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המזיק מעלה טענת היתיישנות, המעוררת את שאלת מועד הווצרות עילת התביעה.
עוד בנידון הפניתה התובעת לסעיף 328(א1)3 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], הקובע הסדר מיוחד ביחס להתיישנות תביעת השיפוי של המל"ל, וביקשה לגזור מכך לעניין חישוב היתיישנות זכותה היא בתור "מעביד מאושר". התובעת הפניתה לשורה של פסקי דין אשר תומכים לשיטתה בפרשנות המוצעת על ידה.
מבחינה זו, לצורך מרוץ ההתיישנות, עילת התביעה נוצרת ביום שבו, אילו הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט, והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות, היה זוכה בסעד: "שהרי ברי כי אין למנות תקופת היתיישנות קודם למועד זה, מקום שטרם בשלה זכותו של בעל דין לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד" נידרש, איפוא, כי יהא בידי התובע כח תביעה מהותי המאפשר לו לפנות לערכאות, לזכות בבירור תביעתו, ולקבל את הסעד המבוקש.
...
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, הואיל והיא הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים מיום הולדת עילת התביעה, אשר לשיטת הנתבעת הוא יום התאונה, ולחלופין יום מתן ההטבה.
התוצאה היא שהתובעת זכאית להחזר של 7,148 ₪.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,148 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.12 (מועד התגבשות עילת התביעה, לשיטת התובעת), ועד היום.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪, וכן תשיב לה את האגרה אותה היא שילמה בעת פתיחת ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

התביעה היתיישנה ביום 16.8.2019, קרי, כתב התביעה המתוקן הוגש בחלוף 3 חודשים ממועד ההתיישנות.
זאת לציין, כי אין טענה לנכות צמיתה והתובע לא פנה למוסד לביטוח לאומי.
אין בידי לקבל טענה זו. סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכותרתו "היתיישנות שלא מדעת" קובע, כי "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". ראשית יצוין ויודגש, כי הנתבעת מספר 2 העלתה את טענת ההתיישנות במסגרת כתב ההגנה מטעמה.
...
לאור האמור, ומשמצאתי כי התובע לא פעל בשקידה סבירה לאיתור זהות המבטחת של המלגזה המעורבת בתאונה הנטענת מיום 16.8.2012 ומשכתב התביעה כנגד הנתבעת מספר 2 הוגש רק ביום 19.11.2019, אני קובע את כתב התביעה כנגד הנתבעת מספר 2 הוגש לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.
על כן, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת מספר 2.
בהקשר של סילוק תביעה על הסף מפאת התיישנות קבע כב' השופט יצחק עמית ברע"א 901/07 מדינת ישראל-הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל (פורסם ביום 19.9.10): "איני מקבל טענת המשיבים כי יש לדחות את הדיון בטענת ההתיישנות ולשלבו בדיון בתיק גופו. מקום בו ההכרעה בטענת הסף של ההתיישנות עשויה להביא לסיום ההתדיינות בתביעה, ובכך לחסוך מהצדדים ומבית המשפט משאבים ניכרים, שומא על בית המשפט לדון בשאלת ההתיישנות כטענה מקדמית". במקרה שבפנינו, הבירור העובדתי בהליך העיקרי אין לו השלכה ישירה על מסקנת בית המשפט בדבר סוגיית ההתיישנות, ועל כן מצאתי שאין טעם שלא לברר את טענת ההתיישנות כטענת סף בשלב המקדמי של ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו