עניינו של פסק דין זה, תביעות כספיות שהגישו חלק מהיורשים נגד מנהל עזבון בסכום כולל של 739,547 ₪, בטענה שנגרמו להם נזקים כתוצאה מכך שלא השכיר נכסים שהיו שייכים לעזבון.
מכל מקום, ביחס לשלוש התביעות דין טענת ההתיישנות להדחות לגופה, שכן, היא מבוססת על טענת הנתבע שיש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד מינויו כמנהל עזבון זמני (20.6.2006).
...
בנסיבות אלה ובין החלופות שהציג לי בבהירות רבה מנהל העזבון, ולאחר ששמעתי את עמדת כל הצדדים, אני סבורה שהגיעה העת לסיים את ניהול העזבון, לחלק את הזכויות בו באורח מיידי, ואז היורשים יוכלו להחליט בינם לבין עצמם כיצד להמשיך את הפוטנציאל הגלום בזכויות שירשו, אם הם מעוניינים בכך, או שמא הם מעוניינים למכור איש לרעהו את זכויותיהם, והכל כפי שיחייב השכל הישר והאינטרס הכלכלי.
יחד עם זאת מנהל העזבון טען בבקשה שבפני וכן במסגרת בקשה מספר 36 שאין להורות על העברת מלוא זכויות הבעלות בפנטהאוז ע"ש המשיבה 2 אלא יש לפעול בהתאם להסכם מיום 20.05.06 שאושר בבימ"ש זה. לפיכך ונוכח האמור בהסכם בין הצדדים אני נעתרת לבקשתו של מנהל העזבון ומורה לו להעביר את הבעלות בפנטהאוז ברחוב ה' כמפורט בסעיף א לבקשה, באופן ש-50% מהזכויות יירשמו ע"ש ילדי המנוח בחלקים שווים ביניהם (המשיבים 1, 3, 4 ו-5) ו-50% מהזכויות יירשמו ע"ש אלמנת המנוח, המשיבה 2, עם הערת "יורש אחר יורש".
בבקשה מספר 59 טען מנהל העזבון כי יש להורות לו על מכירת הדירה ברחוב ב' למר --- [צד שלישי, עה"כ].
בנוסף טען התובע כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט.
אולם, לא מצאתי להורות על סילוק על הסף מטעם זה, שעה שממילא דין התביעות להידחות לעיצומן.
לסיכום:
בהתאם לכל אשר פורט לעיל, אני מורה על דחיית שלוש התביעות בהן עוסק פסק דין זה.
לנוכח התוצאה וכן בשים לב להתנהלות התובעים כמפורט לאורכו של פסק הדין ובפרט בסעיף 52, וכן תוך שלא נעלם מעיני שלכתחילה נשאו התובעים במלוא שכרם של המומחים שמונו, התובעים ישלמו לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪.
