מועד התגבשות שותפות

בנוסף, אין רלוואנטיות של ממש לבצוע התובעת עבודות בכביש עד לשנת 2004, שאינה מהוה את מועד התגבשות העילה.

הובהר די במכתב מיום 8.5.2009 כי העבודות מושא התכתבות זו נימסרו לבצוע חברה אחרת בשותפות –דניה סיבוס בע"מ. לא נגרעת עילת התביעה הספציפית כלפי הנתבעת מעצם הפנמת התובעת את העובדה מתבקשת הנסיבות כי לא קיימת לה עילת תביעה כנגד חברות אחרות בשותפות לבד מהנתבעת, תוך שהיא מקבלת את טענתה בהקשר זה. הפרת הזכות משיקולים שונים, החליט אברמוב מטעם הנתבעת כי העבודות במקטע זה תבוצענה על ידי קבלן משנה אחד, להבדיל משלושה.

...

מטעם זה, סבורני כי ניתן לייחס להם משקל ראייתי בדבר רווח פוזיטיבי שהיה מתאפשר לתובעת, ככל שהייתה מבצעת את העבודות, שאינו פוחת מ – 12%.

גם בהתחשב בטענות הנתבעת, לא שוכנעתי כי ניתן לגזור מהן ממצא בדבר העדר רווח כליל לתובעת.

סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש ולאור כל המקובץ ומכוח הזכות התקפה שהופרה - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 663,958 ₪ (5,532,990x 12%), לאחר ששוכנעתי כי אלמלא הפרת הזכות, הייתה התובעת מרוויחה סכום זה. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המחלוקת בעירעור שבפני נסובה סביב שתי שאלות מרכזיות: האחת, האם חלה היתיישנות על תביעתה של המערערת, המתייחסת לחוב ארנונה לחודשים יולי אוגוסט 2006, שעה שהתביעה הוגשה רק ביום 4.7.13, והאם בכל מקרה ההליכים המנהליים שננקטו עוצרים את מרוץ ההתיישנות; השנייה, במידה והתשובה לשאלה הראשונה שלילית – את מי מהמשיבים יש לחייב בתשלום החוב, לאור העובדה שהשותפות פורקה.

העולה מן האמור הוא, כפי שצויין לעיל, כי מועד התגבשות העילה נותר במועד התגבשות החוב – דהיינו ביום 1.1.2006, ולכן, משהוגשה התביעה רק ביום 4.7.13, חלפו למעלה מ 7 שנים, ומשכך עילת התביעה התישנה מכח סעיף 5 לחוק ההתיישנות.

...

אני סבורה, שבכל מקרה, גם ככל שמתאפשרת פריסת החוב השנתי לתשלומים, עדיין עילת התביעה נולדה בתחילת השנה במועד בחיוב המקורי שהודע לנישום.

בנסיבות אלו, לא שוכנעתי, כי מדובר בפעולות גבייה מינהליות מספקות אשר יש בהן כדי לעכב את מירוץ ההתיישנות, שכן המערערת קפאה על שמריה, לא פעלה בהליכי גבייה ממשיים, ולא פעלה בשקידה ראויה, תוך פרק זמן סביר, ובמרווחי זמן סבירים בין פעולה לפעולה.

סוף דבר לאור כל האמור הערעור נדחה.

חריג לדחיית מועד גיבוש השותפות בין בני הזוג לפי משטר חוק יחסי ממון הוא כאשר קיימת כוונה ספציפית לשיתוף בנכס פלוני על פי הדין הכללי (ענין חדד, פס' 12), אולם גם זאת לא הוכיח הנתבע, ולו בקירוב.

...

הנתבע לא הביא בדל ראיה לטענה לפיה ישנו חרם על התובעת או כי כל הבכירים בתחום מזהירים שלא לקחת את הייצוג שלה, ועל כן הנני קובע כי גם אמיתות טענות עובדתיות אלה לא הוכחה בידיו.

מכאן שנדחית הגנת אמת הפרסום בענין הטענה בפרסום מס' 3 לפיה מדובר במועדון חשפנות של "אמיתי ואשתו" ולפיה התובעת "שותפה" בה. גם לא הוכח שמדובר במועדון חשפנות "של עבריינים וסוטי מין". פרסום מס' 9 פרסום מס' 9 הוא כאמור מכתב הממוען לנציבות הביקורת על מערך התביעות, והממוען בהעתק למועצה אזורית עמק המעיינות וללשכת עורכי הדין במחוז צפון.

אוסיף משלי: אינני סבור כי לא ייתכנו מצבים שבהם עורך דין יחויב בלשון הרע בגין פרסום שפרסם לבקשת לקוחו כאשר מדובר למשל בנוסחים בוטים, שמות גנאי, קללות וכיוצ"ב; לעורך דין בסופו של דבר זכות בחירה איזה נוסח להוציא תחת ידיו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 22/1/2017 ת"א 58896-01-13 בן שמעון ואח' נ' נציגות הבית השותף ואח' בפני כב' השופטת חנה פלינר התובעים שכנגד נציגות הבית המשותף ואח' ע"י ב"כ עו"ד צחי פלג ואח' הנתבעים שכנגד 1. עמרם בן שמעון 2. יוסי בן שמעון ע"י ב"כ עו"ד נועם רוזנפלד החלטה

אם מבקשים התובעים שכנגד ל"אחד כוחות" ולא להיתנגד לתמ"א 38, אזי הנתבעים שכנגד נתנו את הסכמתם להעמדת התובענה; אם מסכימים הצדדים להעביר את הסיכסוך לגישור, אשקול את דחיית מועדי ההוכחות, כפי שנקבע בפס"ד מרטין; ככל שסוברים התובעים שכנגד כי יכולים הם לבקש את מחיקת התובענה מבלי להסתכן בטענת היתיישנות ביום מן הימים (וזאת לנוכח מועד גיבוש הנזק - ואיני מביעה דעה בטענה זו, ככל שתצוץ), אזי פתוחה בפניהם הדרך להגיש בקשה חדשה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, כמו גם בתקנה הרלוונטית ובפסיקה, קובעת אני כי דין הבקשה להידחות.

ברע"א 6828/04 דויד מרטין ואח' נ' ארנולד פוליטנסקי ואח' (14/9/2004) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד מרטין") נקבע ביחס לתקנה 153 כדלקמן: "אכן, ככלל יצדק מאוד בית משפט שיבקש לקיים דיון במועד שנקבע, כדי שזמנו השיפוטי ינוצל כראוי. מטבע הדברים, מסורה דחיה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן (השוו תקנות 152 ו-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לרבות דחיה ללא מועד שבתקנה 153, האמורה להיות נתונה לבדיקה תקופתית של בית המשפט), ולא בנקל תתערב ערכאת ערעור בהחלטתו, לא כל שכן בשעה שזו מוגשת עובר לדיון ופוגעת בסדרי עבודתו של בית המשפט (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7 בעריכת ש' לוין, סעיף 383 בעמ' 474). ועוד, גם בקשת דחיה צריכה להיות מוגשת במועדה, כדי שלא יהא בה ריח של זלזול בבית המשפט (שם, עמ' 473). יתר על כן, אף הסכמת בעלי הדין אינה מכפרת על אי כבוד לבית המשפט, אף אם לא לכך כיוונו הצדדים, שכן המדובר בהקשר זה גם באינטרס הציבור. ער אני לכך, שבבית משפט זה כבר הובעה לא אחת דעה, שבכל הכבוד מקובלת עלי בהחלט, כי אין בכוחה של הסכמת הצדדים "כדי להכתיב לבית המשפט את סדרי עבודתו, את לוח הזמנים ... בית המשפט מופקד על קביעת מועדי הדיונים, ושומה עליו לעשות ככל שלאל ידו על מנת שהמשפטים יתנהלו במהירות וביעילות ולא יהיו נתונים לסחבת על ידי הצדדים ולוא גם בהסכמה" (רע"א 425/98 נקי נ' פרוש, מפי השופטת שטרסברג-כהן).

אך ככל שעומדים התובעים שכנגד על בקשתם זו, דינה להידחות כאמור.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 17623-09-19 שותפות מוגבלת ואח' נ' בשרלה חיפה בע"מ ואח' בפני כב' השופטת אביגיל זכריה, סגנית הנשיאה התובעות: 1. שמרפ השקעות נדל"ן (2018) שותפות מוגבלת 2. עומר ניהול נדל"ן קסטרא (2018) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד טל ספיר הנתבעים: 1. בשרל'ה חיפה בע"מ (ניתן פסק דין)

לטענת הנתבע 3, ערבותו פקעה עם פרישתו ב -2016 ומתן הודעת לבעלי הנכס הקודמים, או לכל המאוחר עם מסירת ההודעה לידי התובעות או מי מהן, אשר לשיטתו, קודמת למועד התגבשות החובות הנטענים.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי ביחס לנתבע 3.

בשים לב לכל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבע 3 לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: מספר הסעיף בפסק הדין הסכום שנפסק הערות והוראות לעניין הפרשי הצמדה וריבית/ריבית פיגורים סעיף 15 425 ₪ הסכום כולל מע"מ ועליו יש להוסיף ריבית פיגורים על פי הוראות ההסכם מהמועד שהיה קבוע לתשלום כל חיוב ועד התשלום המלא בפועל; סעיף 16 88,045 ₪ הסכום כולל מע"מ ועליו יש להוסיף ריבית פיגורים על פי הוראות ההסכם מהמועד שהיה קבוע לתשלום כל חיוב ועד התשלום המלא בפועל; סעיף 17 16,363 ₪ הסכום כולל מע"מ ועליו יש להוסיף ריבית פיגורים על פי הוראות ההסכם מהמועד שהיה קבוע לביצוע כל חיוב ועד התשלום המלא בפועל; סעיף 18 63,180 ₪ כולל מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (9.9.19) ועד התשלום המלא בפועל; סעיף 19 28,761 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בהליכי הפינוי - כולל מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה כאן (9.9.19) ועד התשלום המלא בפועל; סעיף 19 1,314 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה בהליכי הפינוי.

בנוסף, בשים לב לתוצאה אליה הגעתי אל מול סכום התביעה המקורי ויתר הנסיבות אני מורה כי הנתבע 3 יישא בהוצאות התובעות ובשכר טרחת עורכי דינן בגין הליך זה בסך כולל של 25,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.