מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מועד המרת חוב דולרי לשקלים בהיעדר הסכמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מהו מועד המרתו של חוב דולרי לשקלים חדשים בהיעדר הסכמה בין הצדדים, האם מועד חתימת ההסכם מכוחו נוצר החוב, מועד הגשת התביעה או מועד אחר, זו השאלה העיקרית הניצבת בפני.
...
מאידך, גם אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי מועד חתימת ההסכם הוא המועד הנכון לקביעת שער החליפין.
סוף דבר הצדדים יגישו בתוך 7 ימים מהיום פסיקתא לחתימתי בהתאם לקביעות המומחה כמפורט לעיל ובהתאם לשער הדולר היציג ליום 3.1.2016.
בהינתן שבסופו של דבר ניתן פסק דין כספי בתובענה, לאור המחלוקות שהוצבו בפני בית המשפט, התובעים ישלמו את האגרה הנדרשת לפי סכום הפסיקתא ובתוך 7 ימים ממתן תוקף של פסק דין לפסיקתא.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תיק ההוצל"פ ניפתח עוד ביום 16.12.90 לביצועו של פסק בורר שניתן ביום 8.9.89, במסגרתו, בין היתר, חויב בעלה המנוח של המבקשת לשלם למשיבה ולשני ילדיה, סכומים שונים וכדלקמן – "הנתבע ישלם לתובעים סך כולל של 32,000 (שלושים ושניים אלף) דולר בשקלים לפי השער היציג ביום התשלום בפועל, וכן סך 1,200 דינאר בשקלים לפי השער ביום התשלום בפועל...". נכון להיום, יתרת החוב בתיק ההוצל"פ עולה על מיליון וחצי ש"ח. אין חולק, כי לאחר פטירת בעלה של המבקשת, היא צורפה, בין היתר, כחייבת בתיק כיורשת שלו.
הסכמה זו משמעה כי סכומי המט"ח הנקובים בפסק הבורר הומרו לשקלים, והחייב בתיק (שהמבקשת באה בנעליו לאחר שנפטר) לא חלק על כך. 7.6 הפסיקה שהובאה בידי ב"כ המבקשת בדבר חישוב חוב במט"ח לפי ריבית ליבור או חוות הדעת המלומדת של המומחה מטעמה של המבקשת אינם רלוואנטיים כאשר קיימת הסכמה דיונית, עוד משנת 1992, בדבר אופן חישוב החוב בכלל ובדבר סכומו של החוב בשקלים באותה עת בפרט.
משלא בוצע מעולם תשלום בפועל בידי החייב או בידי המבקשת (וראו: הודעת ב"כ המשיבה מיום 13.8.19 בבק' מס' 3, עליה לא חלק ב"כ המבקשת באף אחת מבקשותיו הרבות שהוגשו בתיק לאחר מכן), הועמדו החיובים על סכומם בשקלים לפי מועד פתיחת תיק ההוצל"פ, בתיקון שנעשה בהתאם להסכמות מאפריל 1992, ומאז ועד היום – נושאים הסכומים הפרישי הצמדה וריבית חוקית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה.
אבהיר, כי לטעמי חקירת המומחה בנסיבות דנן מיותרת לחלוטין בהיעדר כל רלוואנטיות של חוות הדעת לחוב נשוא פסק הבורר; בחוות דעתו חישב מומחה המבקשת את החוב הפסוק כשהוא נושא ריבית ליבור יומית והגיע לתוצאה אליה הגיע.
...
תיק ההוצל"פ נפתח עוד ביום 16.12.90 לביצועו של פסק בורר שניתן ביום 8.9.89, במסגרתו, בין היתר, חויב בעלה המנוח של המבקשת לשלם למשיבה ולשני ילדיה, סכומים שונים וכדלקמן – "הנתבע ישלם לתובעים סך כולל של 32,000 (שלושים ושניים אלף) דולר בשקלים לפי השער היציג ביום התשלום בפועל, וכן סך 1,200 דינאר בשקלים לפי השער ביום התשלום בפועל...". נכון להיום, יתרת החוב בתיק ההוצל"פ עולה על מיליון וחצי ש"ח. אין חולק, כי לאחר פטירת בעלה של המבקשת, היא צורפה, בין היתר, כחייבת בתיק כיורשת שלו.
אין בידי לקבל גם טענה זו. 8.2 ראשית, בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 12.9.18, בבקשה קודמת של המבקשת, נקבע כי המשיבה נקטה בהליכי הוצל"פ מרובים לגביית החוב הפסוק במשך שנים ארוכות (ההחלטה צורפה לתגובת המשיבה).
אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
אני מורה למזכירות להעביר לב"כ המשיבה את הסכום הנ"ל, על פירותיו, מקופת בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לטענת הנתבע לפיה התובעת ניפחה את יתרות החובה שלו בין היתר על ידי שימוש בשער דולר גבוה, הכללת תביעות אישיות שעדיין תלויות ועומדת והשמטת עמלות, קבע המומחה את הדברים הבאים: לעניין שער הדולר, בו הומר החוב לשקלים ציין המומחה כי התשלום לספקים הוא לפי שער ההמרה הגבוה של העברות והמחאות דולרים.
ההסכם בין הצדדים בדבר החוב מיום 29/12/15: הצדדים ערכו ביניהם הסכם הקובע כי נכון למועד החתימה על ההסכם (29/12/15) סכום חובו הכולל של הנתבע עומד על סך של 309,886 דולר ארה"ב. הוסכם עוד כי ככל ובמהלך ששת החודשים שלאחר החתימה על ההסכם יתגלה חוב נוסף של הנתבע, לרבות בגין הכחשת עסקה של לקוח כלשהוא, שמקורו עד תאריך החתימה על ההסכם, יתוסף סכום חוב נוסף זה לסכום החוב הכולל ובילבד שבכל מקרה סכום החוב הכולל בגין החובות הנוספים לא יעלה על סך של 12,500 דולר ארה"ב ובאופן כזה שסכום החוב הכולל לא יעלה על סך של 322,386 דולר ארה"ב. הנתבע אישר כי הוא מכיר בתוקפם של חשבונות ופלט ממערכות החשבונות של הנתבעת, שהוצגו לפניו נכון למועד החתימה על ההסכם.
בעניינינו, לנוכח כל המתואר לעיל על מערכת היחסים בין הצדדים לאורך השנים והרגלי העבודה שלהם יחדיו, אני סבורה כי לתובעת חלק בלתי מבוטל בהתגבשות חובו של הנתבע כלפיה, שכאמור אינו נובע כתוצאה ממעילה של הנתבע כי אם כתוצאה של צורת העבודה שהשתרשה לאורך השנים והובילה לחוב מיצטבר לאורך השנים בהיעדר פקוח מתאים מצד התובעת.
...
בענייננו, לנוכח כל המתואר לעיל על מערכת היחסים בין הצדדים לאורך השנים והרגלי העבודה שלהם יחדיו, אני סבורה כי לתובעת חלק בלתי מבוטל בהתגבשות חובו של הנתבע כלפיה, שכאמור אינו נובע כתוצאה ממעילה של הנתבע כי אם כתוצאה של צורת העבודה שהשתרשה לאורך השנים והובילה לחוב מצטבר לאורך השנים בהעדר פיקוח מתאים מצד התובעת.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה באופן שהנתבע יישא במחצית מחובו לתובעת, ובהפחתת הסכומים אשר שילם ואשר קוזזו בהתאם להסדר, ובסה"כ במעוגל בסך של 622,000 ₪.
סוף דבר, התביעה מתקבלת חלקית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסגרתה קבעתי כי הפרישי ההצמדה והריבית "יחושבו בצורה הבאה: א. ממועד ההנפקה עד למועד הגשת התביעה – הפרישי הצמדה למדד המחירים לצרכן (ללא ריבית). ב. ממועד הגשת התביעה ועד למועד הגשת הסכם הפשרה – הפרישי הצמדה וריבית על פי חוק". המשמעות הכספית של קביעה זו הייתה שהפיצוי הכולל שיחולק בין חברי הקבוצה עומד על 22,200,000 ש"ח. כמו כן הוריתי כי "הסכום הכולל בגין שכר הטירחה והגמול [יחדיו] יחושב בהתאם לנוסחה שנקבעה בעיניין רייכרט לחישוב שכר טירחה (25% על 5 מיליון ראשונים; 20% על 5 מיליון שניים; 15% על היתרה)", כאשר החלוקה הפנימית של סכום זה בין גמול ושכר טירחה "תיעשה בהתאם להסכמה בין המבקשת לבאי הכוח המייצגים ובהיעדר הסכמה ביחס של 1:4". עוד צוין בהחלטה כי משכר הטירחה ינוכו "הסכומים ששולמו לבאי הכוח המייצגים מכוח החלטה בעיניין אישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרישי הצמדה וריבית לפי חוק ממועד התשלום ועד למועד הגשת הסכם הפשרה". המשמעות הכספית של קביעות אלו היא כי הגמול לתובעים המייצגים יעמוד על 816,000 ש"ח, ושכר הטירחה לבאי הכוח המייצגים על 3,264,000 ש"ח (בהתאם להחלטתי מיום 20.4.2017, על סכום זה לא יתוסף מע"מ).
חלוקת הפצוי בין חברי הקבוצה: בסעיף 7(ב)(1) להסדר נקבע כי הכלכלן ד"ר טל מופקדי מחברת נומריקס יפעל מטעם חברי הקבוצה כדי לקבוע "חלוקה הוגנת וסבירה של כספי הפשרה בין מי מהם שהחזיקו בתחילת המסחר ביום 26.3.2009 בניירות הערך השונים שהונפקו בתשקיף ו/או במניות שהוקצו במימוש או המרה של ניירות ערך אלה על ידם. ניירות הערך הרלוואנטיים לעניין זה הם אגרות חוב (סדרה א'), אגרות חוב (סדרה 3), אופציות (סדרה 3), אופציות (סדרה 4) ומניות שהתקבלו בהמרה של אגרות החוב מסדרות אלה או במימוש האופציות מסדרות אלה. בכלל זה, ד"ר מופקדי יהיה רשאי לקבוע כי בגין נירות ערך מסוג מסוים לא יינתן פיצוי". בהקשר זה הובהר כי קביעותיו של ד"ר מופקדי הן עניין פנימי של חברי הקבוצה, ולא יהיה בהן כדי להקים טענה כלשהיא לתובעים או לחברי הקבוצה כלפי הנתבעים, או לראות בקביעותיו משום הודאה או הסכמה או ויתור מכל סוג ובכל עניין מטעם הנתבעים.
על פיו, כל מחזיקי ניירות הערך שכלולים בתביעה, נכון למועד הקובע, מקבלים פיצוי, כאשר כספי הפצוי (22,200,000 ש"ח) יתחלקו באופן הבא: מחזיקים שיעור פיצוי מתוך כלל הפצוי בפשרה סכום פיצוי (בש"ח) אגרות חוב (סדרה א') 97.96% 21,747,120 אגרות חוב (סדרה 3) 1.38% 306,360 אופציות (סדרה 3) 0.66% 146,520 סך הכול 100% 22,200,000 אופן תשלום כספי הפשרה: הסכמות הצדדים לעניין אופן תשלום כספי הפשרה למחזיקי ניירות הערך הזכאים פורטו בהרחבה בסעיף 7(ב)(2) להסדר.
יצוין כי לצורך חישוביו של ד"ר מופקדי הוערך הפצוי המלא בגובה ההפרש בין שווי נכס המקרקעין העקרי של החברה על פי התשקיף (25 מיליון דולר) לשוויו בעת שנרכש בשעתו על ידי בעל השליטה (3.2 מיליון דולר).
...
התחייבויות הנתבעים– במסגרת ההסדר הגיעו הצדדים להסכמות הבאות בנוגע לסכום הפשרה: (1) הנתבעים ישלמו סכום פשרה כולל לצורך סילוק סופי ומוחלט של התובענה, ומבלי שהדבר יהווה הודאה מטעמם באיזו מטענות התובעים.
לאור כל האמור, סבור אני כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש ולתת לו תוקף של פסק דין.
סוף דבר לאור האמור, הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. הצדדים יפרסמו, על חשבון הנתבעים, הודעות בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מחמשת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל, ובאחד משלושת העיתונים הכלכליים הנפוצים בישראל.
הצדדים יגישו נוסח הודעה כאמור לאישור בית המשפט תוך 7 ימים ממועד מתן החלטה זו. אני מאשר בזאת את מינוי משמרת חברה לשירותי נאמנות כנאמן לביצוע הסדר הפשרה (בהתאם לסעיף 24 לבקשה לאישור הסדר הפשרה וסעיף 7(ב)(2) להסדר).

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העובדה שלא הועברו כספים נוספים מטעם המערער לאחר כריתת הסכם 2010, אינה יכולה לגרוע מהעובדה שהצדדים הסכימו במפורש בשנה זו שההחזר יהיה בסך 115,200 $ ואף יש לתוספת של 20% היגיון כלכלי, שכן חלפו שנים רבות משנת 2004, הוחזר חלק קטן מהחוב והמשיבים לא עמדו בהתחייבויות שלהם, כפי שהעיד המערער ועדותו לא נסתרה.
המערער מבקש להמיר את סכום החוב מדולר לשקלים במועד הגשת התביעה ומבקש להוסיף ריבית לגבי החוב רק ממועד התביעה ואילך.
ניתן היום, כ"ז שבט תשפ"ד, 06 פברואר 2024, בהיעדר הצדדים.
...
לסיכום נושא זה, עמדתנו היא כי הן על פי הוראות החוק והן לפי הנתונים שהוכחו בתיק קמא, יש לקבוע כי על משיב 2 לשאת במלוא החוב כלפי המערער.
סבורים אנו כי לגבי הפחתת ההחזרים, הדרך המתאימה תהא להותיר את הסכומים בשקלים (היות וההפחתה תתבצע בשקלים במועד הגשת התביעה), ויש אף להוסיף לסכומים הפרשי הצמדה וריבית.
כעיקרון, ניתן היה לסבור שיש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ביצוע כל תשלום ותשלום ועד המועד שבו מתבצע החישוב, אלא שמצאנו לבצע חישוב מקורב, ממחצית התקופה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו