מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מועד המצאת כתב בית דין סופי

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק-גנדלר לפני בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אסנת רובוביץ ונציגי הציבור מר מרדכי נגר ומר אבי איילון; סע"ש 5322-08-17) (להלן: פסק הדין).
 מדובר בהמצאה כדין בהתאם לתקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) החלה בבית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, התשנ"ב-1991 .
לטענת המבקשת, אל מול אינטרס סופיות הדיון עומדת זכות הגישה לערכאות; פסק הדין שולם במועדו ולא נתבקש עיכוב ביצועו; פסק הדין ניתן סמוך לצאת מדינת ישראל ממשבר הקורונה שגרם לדחיות רבות של דיונים, ובניסיון לגשר על הפער נקבעו דיונים רבים בזמן קצר, והדבר יצר עומס חריג; בתקנות סדר הדין האזרחי הוארך המועד להגשת ערעור ל 60 ימים.
עוד טוענת המבקשת בבקשתה כי סיכוי הצלחת העירעור גבוהים: אשר לפיטורים שלא כדין – טוענת המבקשת כי המשיב היה מודע לחוסר שביעות הרצון מתפקודו והדבר לא נחת עליו כרעם ביום בהיר, ובמכתב הפיטורים נאמר בתום לב כי אלה נעשו מטעמי צימצום על מנת להיטיב עימו; למשיב היה די זמן והותר להתכונן לשימוע על אף שלא נשלח לו זימון בכתב; אשר להודעה לעובד – אין באי נתינתה כדי לחייב בפצוי, כשהמשיב קבל מדי חודש בחודשו את תלושי השכר, ולכן טוענת המבקשת כי הדבר מאיין הפגם שבאי מסירת ההודעה לעובד; העובד החל לעבוד בשנת 2009 עת טרם הוסמך בית הדין לחייב מעסיק באי תשלום פיצוי; לא הוכח כי אי המסירה היתה "ביודעין". אשר לדמי ההבראה - טענה המבקשת כי בהתאם לפסיקה מאוחרת לא נידרשת הסכמה לצורך פיצול תשלום דמי ההבראה השנתי לתשלום חודשי.
...
דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר – הבקשה להארכת המועד נדחית, והמבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתמצית, נטען כי בעת הגשת כתב התביעה שכנגד, ניזקי התובעת שכנגד טרם התגבשו סופית, ולכן מוגשת הבקשה הנ"ל. · ביום 26.1.2021 הוגשה תשובה מטעם הנתבעת שכנגד על הבקשה לפיצול סעדים.
בתמצית, וכמפורט בפרוטוקול הדיון הנ"ל, ביהמ"ש דן במחלוקת הצדדים (שלא פורטה בהחלטה זו) בעיניין סוגיית המצאת כתבי בית דין, שבעניינה הוגשו לתיק בקשות ותשובות והבהיר כי רצוי להמנע מהגשת בקשות שלא לצורך בסוגיה זו וכי יש להיתמקד בבירור הענייני של התביעה.
בתמצית, נטען כי הדין קובע שהנתבעת תגיש את רשימת עדיה כ 14 ימים לאחר מועד הגשת רשימת עדי התובעת, ומאחר שעד כה התובעת לא הגישה את רשימת עדיה, גם הנתבעת לא עשתה כך. · ביום 10.7.2022 הוגשה תשובה מטעם התובעת על הודעת הנתבעת מיום 3.7.2022 בעיניין הגשת רשימת עדים.
...
לסיכום ביהמ"ש ימשיך לדון בסעד הכספי (בלבד) שבתביעה העיקרית, ואילו לגבי סעד צו עשה, התובעת רשאית לפתוח הליך בעניין זה בפני המפקח על המקרקעין שהסמכות העניינית לדון בסעד הנ"ל נתונה לו, והתביעה העיקרית לסעד צו העשה נדחית מטעמי סמכות עניינית.
הוראות דיוניות להמשך הדרך נוכח תוצאת החלטתי זו מתבקשת התובעת להודיע עד יום 7.9.22 האם היא מגישה תביעה מקבילה לסעד עשה רלוונטי לפני המפקח על רישום המקרקעין.
אני קובע בפניי ישיבת קדם משפט ביום 19.9.22 בשעה 12:00.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מנגד, עניינו של התובע בסופיות ההליך המשפטי ועניינו של הציבור בקיומה של מערכת משפטית שפועלת על פי סדרי דין תקינים, שלא כל הרוצה ליטול בא ונוטל, ויידעו המתדיינים שעלול להיות מחיר להתנהלות דיונית קלוקלת, שאינו ניתן לריפוי אך בתשלום הוצאות.
בית הדין סבור שאף ששאלת קיומו של טעם מיוחד לאיחור בהגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן על פי כתב התביעה בלבד, עוסקת בעיקר בנימוקים הנוגעים לתקופה שלאחר המצאת פסק הדין לנתבע או הגעתו לידיעתו, יש מקום, גם במסגרת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, לשקול גם את נסיבות מתן פסק הדין, שכן תכלית הבקשה להארכת מועד היא לאפשר פתח לדיון בהצדקה להותרת פסק הדין על כנו, ויש מקום לבחון את מידת ההצדקה המהותית למתן פסק הדין מלכתחילה.
...
בכתב התביעה טען התובע כי הבקשה הוגשה בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 31.1.23 בעע 4850-06-22 , על פיו ככל שהנתבעת תשלם ותציג אישור על תשלום למערער של הוצאות ההליכים בסך 25,000 ש"ח וכן סך של 10,000 ש"ח בגין הוצאות הערעור בתוך 30 ימים, תהיה רשאית להגיש בקשה זו. התובע ביקש לדחות את הבקשה על הסף בשל אי עמידת הנתבעת בתנאים שנקבעו בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

תקנה 162(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), החלה בבית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה) קובעת, כי המסמך הראשון המוגש בתיק "יומצא לנמען שאינו בית המשפט בדואר או במסירה אישית, זולת אם הייתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען". דעותיהם של הצדדים אינן חלוקות על כך, שהערעור העקרי הומצא למשיבה לראשונה בדואר רשום, רק ביום 21.3.2023 (ראו: סעיף 5 לתגובת המערערים מיום 23.4.2023 וסעיף 8 לתשובת המשיבה מיום 24.4.2023, שכפי הנראה נפלה בו טעות סופר בציון התאריך).
בהתייחס למועד המצאה זו, שאין חולק שהיא בבחינת המצאה כדין, הוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד במסגרת המועד הקבוע בתקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה.
ראשית,  הלכה פסוקה היא, כי הגשת בקשה להארכת מועד במסגרת המועדים הקבועים בדין להגשת הליך ערעורי או הודעה לצד שכנגד על כוונה להגיש ערעור שניתנה בתוך המועד, מצביעה על שקידתו של המבקש בהגשת ההליך הערעורי ושוללת את צפייתו של הצד שכנגד לסופיות ההליכים.
...
הספק בעניין קיומה של ידיעה ברורה וממשית של המשיבה אודות פסק הדין עולה גם בשים לב לטענת ב"כ המשיבה, לפיה מועד משלוח הפקס הנטען חל "לפני שהיתה מיופת כח בתיק" (אף שלטעמנו היה מקום לצרף עותק מיפויי הכח לתמיכה בטענה זו).
מכל מקום, גם לו הייתי יוצאת מנקודת הנחה לפיה הוכחה ידיעה ברורה וממשית של המשיבה בהתייחס לערעור העיקרי ותוכנו ביום 21.2.2023 או ביום 6.3.2023, שוכנעתי שבנסיבות העניין אין די בכך, ולא מתקיימת הצדקה מספקת להחלת 'כלל הידיעה' על המשיבה.
הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד בנסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה, שמתקיימים טעמים אשר משקלם המצטבר מצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הבקשה נדחתה לאור שרשרת מחדלים של התובעים בזימון העדה (כך למשל העדה זומנה על ידי התובעים באמצעות עו"ד פרדו וכלל לא באופן ישיר (וראו התייחסותו של עו"ד פרדו, אשר הוגשה לבית המשפט, לפיה עו"ד פרדו הבהיר לתובעים שהוא כלל אינו הכתובת להמצאת כתבי בית דין עבורה).
עוד הוסכם כי התובעים ישלמו סך של 185,000 ₪, כתמורה סופית ומוחלטת, לשטח של 40 מ"ר. כן נקבע כי בגין כל תוספת שטח מעבר ל- 40 מ"ר, ישולם סך של 2,500 ₪ למטר לפני מע"מ. בהסכם פורטו מועדי ושיעורי התשלום כך: בתאריך 16.08.16 ישולם סך של 37,000 ₪; בתאריך 23.08.16 ישולם סך של 37,000 ₪; בסיום השלד ישולם סך של 37,000 ₪; ובסיום הבניה ישולם סך של 74,000 ₪ (נספח 12 לראיות התובעים).
...
לסיכום התביעה נגד אסף לוי, הנתבע 6, מתקבלת באופן שאני מורה לו לשלם לתובעים סך של 170,800 ₪ וכן 159,000 ₪ ובסה"כ סך של 329,800 ₪.
התביעה נגד הבנק, הנתבע 7 - נדחית.
התובעים ישלמו לבנק סך של 15,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. ההוצאות הינן מופחתות שכן הוכח לפני שהתובעים רומו, אולם לא ניתן שלא לחייב בהוצאות בכלל, שכן הבנק הוציא הוצאות לצורך ניהול ההגנה, ושכן מהרגע הראשון הבנק טען שיש מקום למחוק אותו מההליך והדבר לא נעשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו