מועד הגשת ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות

הכרעה לאחר שבית הדין עיין בבקשה להארכת מועד ובתגובת המשיבה לבקשה, בית הדין מחליט שלא להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטות הממונה על הגימלאות שניתנו בעיניינן של התובעות סמוך לפרישתן, מנימוקים אלה: ההליך הנוכחי הוגש כתביעה כספית מכומתת שבה כל אחת מהמערערת דורשת תשלום הפרישי גמלה בגין אי היתחשבות בשנות התנדבותן בשירות הלאומי בתקופה הקובעת לחישוב גמלתן, ממועדים הפרישה של כל אחת מהן עד להגשת התביעה, שהוסב להליך "ערעור לפי חוק". בהתאם להילכת מולאד, יש לגזור את פרשנות הסמכות לקביעת מועדים להגשת ערעורים, בהתאם למטרת החוק.

...

במסקנה זו תומכות הוראות שונות של החוק הגמלאות, שמבהירות את מטרתו לקבוע איזון ראוי בין הצורך בקביעת זכויות של גמלאים ושאירים, בהתאם לזכויות שעובד המדינה צבר בפועל במהלך עבודתו, לבין הצורך בהבטחת וודאות ויציבות תקציבית למערכת הגמלאות.

בית הדין לא שוכנע שסיכויי הערעור טובים במיוחד, גם בשים לב לדברי ב"כ המערערות בדיון מיום 2.5.21 (עמ' 2, שורה 25 ואילך), שלכאורה תומכים במסקנה שמענה לדרישתן של המערערות הינו עניין למחוקק לענות בו. אף אין מדובר לכאורה במערערות שלהן קשיי נגישות למערכת בתי הדין.

הבקשו להארכת מועד להגשת ערעור – נדחית ככל שהיא נוגעת להחלטות הממונה על הגמלאות שניתנו בעניינן של המערערות סמוך לפרישתן.

לטעמנו, המערער אינו יכול לאחוז בחבל בשתי קצוותיו: מחד להיות זכאי לגימלאות על פי חוק הגימלאות וכן מכוח סעיף 12(ה) להסכם הבכירים להיות זכאי גם לכל הזכויות האחרות המגיעות מכוח חוק הגימלאות (כגון מענק שנים עודפות), ומאידך לטעון כי הוראות חוק הגימלאות אינן חלות עליו בכל הנוגע למועד להגשת ערעור על החלטת הממונה על הגימלאות [השוו: ע"ע (ארצי) 37579-11-19 אוהד אילן - מדינת ישראל (9.8.2020)].

...

לאור האמור, אנו קובעים כי לא היה מקום לסלק על הסף את תביעתו של המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת, ויש להחזיר גם עניין זה (ולא רק את עניין דרגת הפרישה) לבירור בבית הדין האזורי.

במכלול נסיבות המקרה, ונוכח העובדה שהטענות בבקשה להארכת מועד חופפות בעיקרן את טענות המערער האחרות, אנו סבורים כי יש מקום לאפשר למערער להעלות גם טענה זו. כללו של דבר: אין מקום לסילוק על הסף של תביעותיו של המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת ודרגת פרישה, ובית הדין האזורי ידון בהן לגופן, כמפורט בסעיפים 44 ו- 45 לעיל, וככל שיקבע כי מדובר בערעור על החלטת גמלאות, ידון בבקשתו של המערער להארכת מועד להארכת מועד להגשת ערעור גמלאות.

סוף דבר הערעור מתקבל חלקית, ומבוטלת קביעתו של בית הדין האזורי בעניין סילוק על הסף של תביעת המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת ודרגת פרישה, ושל תביעת המערער לפיצוי כספי בגין אופן הטיפול בפניותיו, ובית הדין האזורי ידון בהן כמפורט לעיל.

לאור פסיקתינו כי דין התביעה להדחות, אין אנו נדרשים לתת את דעתנו לסוגיה דחיית התביעה על הסף מטעמי היתיישנות ולסוגיה מחיקת התביעה על הסף מהטעם שמדובר בעירעור על החלטת הממונה על הגימלאות שהמועד להגשתו חלף.

...

בסיכומו של דבר טוענים התובעים כי על בית הדין לחייב את הנתבעת בתשלום פנסיה על בסיס שכר יסוד הכולל בתוכו את התוספות – תוספת תפוקה ותוספת פריון וכן לחייבה בתשלום הוצאות משפט נכבדות ולדוגמה.

בנוסף על האמור, דין התביעה להידחות על הסף ו/או לחילופין להימחק על הסף מהטעם שמדובר בערעור על החלטת הממונה על הגמלאות שהמועד להגשתו חלף.

לאור פסיקתינו כי דין התביעה להידחות, אין אנו נדרשים לתת את דעתנו לסוגיה דחיית התביעה על הסף מטעמי התיישנות ולסוגיה מחיקת התביעה על הסף מהטעם שמדובר בערעור על החלטת הממונה על הגמלאות שהמועד להגשתו חלף.

סוף דבר: דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין וחרף דחיית התביעה – לא מצאנו לנכון לפסוק הוצאות לחובת התובעים.

בכתב התשובה נתבקשה דחיית העירעור על הסף נוכח הוראות סעיף 43 לחוק הגימלאות ותקנה 1 לתקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), התש"ל – 1970 (להלן – תקנות הגימלאות) לפיהן בתקופה הרלוואנטית המועד להגשת ערעור על החלטת הממונה על הגימלאות הוא בתוך 60 ימים מההחלטה (להלן – טענת הסף).

...

הטענה הועלתה בעלמא, מבלי שהוצגה ראיה כלשהי בבית הדין האזורי על מספר העובדים הרלוונטיים, העלות והיקף הפגיעה בכלל עמיתי הקרנות הוותיקות, ומכל מקום יש לדחותה לגופה מהטעמים המפורטים בהרחבה בבג"ץ קוריצקי (פסקה 109).

נעיר, כי משמצאנו כי מעמדו הנורמטיבי של הסכם הרציפות במוסד זהה לזה של הסכם הרציפות במדינה, אין כל מקום להבחין בין עובדי המדינה לבין עובדי המוסד אף לעניין העלות, אשר על פני הדברים עתידה להיות נמוכה באופן משמעותי ביחס לעלות הנובעת מהחלת הלכת קוריצקי על כלל עובדי המדינה הנהנים מהסכם רציפות הזכויות במדינה.

סוף דבר – הערעור נדחה, בכפוף להבהרת תקופת החברות בקג"מ כאמור בפסקה 60 לפסק הדין לעיל.

דיון מקדמי קוים ביום 2.5.21, במסגרתו נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה בטענות הסף ומהות ההליך, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה והשלימו טענותיהם בעל פה, ובית הדין נתן החלטה שבה התקבלה עמדת המדינה כי ההליך במהותו הינו הליך ערעור על החלטות הממונה על הגימלאות (על"ח), שהוגש באיחור בהעדר הארכת מועד, ולכן דינו להיות מסולק על הסף בהתאם לסעיף 43 לחוק הגימלאות.

...

לטעמנו, בחינה מהותית של תוכן הפנייה מיום 12.11.19 הוא תביעה להכיר בתקופה שקודם לכן לא הוכרה בעת קביעת היקף זכאותן של המערערות לגמלה.

לשונו המפורשת של סעיף 79א לחוק הגמלאות קובעת כי ניתן לצרף לתקופת שירותו של שוטר, תקופה קודמת שבה שירת "בשירות חובה". אין כל עיגון לשוני או ענייני למסקנה שהתנדבות יכולה לקיים את דרישת "החובה" שבשירות חובה, וממילא התנדבות לשירות לאומי במסגרת האגודה להתנדבות אינה היכולה להיחשב בשירות בצבא הגנה לישראל .

סוף דבר הערעור נדחה.