יצוין כי התביעה נגד חברות הביטוח הנוספות סולקה או הועברה לבית הדין לעבודה, ואינה נושא לדיון שבפניי.
אמנם הצדדים השכילו להגיע להסדר דיוני על מינוי מומחה מכריע מטעם בית המשפט על-מנת לייתר את המשך ניהול ההליך, אולם לא הגיעו להסכמה בסוגיית ההוצאות, באופן שהצריך קיום דיון והגשת בקשה וטיעונים בכתב.
אמנם בהחלטת הרשמת בוטל פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות, אולם גם לאחר מכן הוסיפה הנתבעת לגרום לעיכובים מיותרים, בכך ששבה וביקשה הארכות מועד להגשת כתב ההגנה, בטענה כי התובעת לא צרפה תצהיר תשובות לשאלון בתביעה שעילתה ניזקי גוף על-פי תקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי.
...
בנוסף, אני סבורה כי יש ליתן ביטוי להתנהלותה של הנתבעת במסגרת ההליך, ובפרט, להתנהלותה בנוגע לדיון בסוגיית ההוצאות.
לבסוף, אני סבורה כי התנהלות הנתבעת אינה מצדיקה את קבלת דרישת התובעת לתשלום ריבית עונשית על-פי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, השמורה למקרים חריגים.
סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.
