מועד הגשת הבקשה להוספת ראיה

סמוך למועד התחלת הדיון הגישה ההסתדרות בקשה להוספת ראיה המוכיחה לטענתה כי המשיבה באמצעות הדרג הניהולי הבכיר ביותר מיתערבת בהתארגנות "ובוחשת בה" - ביה"ד קבע בהחלטתו כי בקשה זו תדון במסגרת הדיון.

...

על בסיס השיקולים הנ"ל ובהתעלם (בשל טענות המשיבה) מטענות ההסתדרות בנוגע להימנעותו של מר טל מלבוא ולהעיד ובשקלול כל הנתונים שהובאו בפסק הדין ,להלן סכומי הפיצוי בהם החלטתי לחייב את המשיבה: 27/04/21 - פרסום עמדה נגד ההתארגנות בפלטפורמה המקוונת "מה השאלה" והטעיית העובדים לגבי זכויותיהם כחברי הסתדרות - 15,000 ₪.

בכל הנוגע לצו שהתבקש בקשר למר סמיון - לא מצאתי לנכון לתיתו במסגרת הליך זה. סוף דבר - בקשת הצד התקבלה בחלקה הארי וכמפורט לעיל.

הוצאות משפט בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בתיק ולנוכח העובדה כי בשל הפרות המשיבה גם תוך כדי קיומו של ההליך, מצאה עצמה ההסתדרות נאלצת להגיש עוד ועוד בקשות לבית הדין, בקשות שעל פי רוב התקבלו, החלטתי כי מתקיימים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי ולכן הריני מחייבת את המשיבה לשלם להסתדרות הוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד, סך כולל של 148,192 ₪ ( עלויות ההסדרה ) כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום 2/3/22 ( מועד הגשת הבקשה להוספת ראיות) ועד התשלום בפועל ואילו סך של 10,000 ₪ ( פיצוי בגין עוגמת נפש) ישולמו ע"י הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים בתוך 30 יום מהיום ואם לא, הסכום יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

...

בכל הנוגע להחתמת התובעים על בקשה לרישום הערת אזהרה, נספח ד' לכתב התביעה, אכן בטופס מופיע כי פרטי המטפל הם עו"ד גוטר ואין מחלוקת כי עו"ד גוטר אכן אימת את חתימות התובעים על הבקשה, אולם לאחר ששמעתי את הסברי עו"ד גוטר בדיון בפניי לפיו הוא פעל על מנת להגן על התובעים ומתוך אחריות כלפיהם (ראה עמ' 35 שורה 29 ואילך) הגעתי למסקנה כי אין בהחתמת התובעים, לבקשה לרישום הערת אזהרה, כדי ללמד כי עו"ד גוטר ייצג אותם בעסקת המכר.

הצגת המצב כאילו הוסכם שעו"ד גוטר ייצג את התובעים ללא כל תשלום, הינה מיתממת וחסרת תום לב. נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי עדותו של עו"ד גוטר הייתה הגיונית, מהימנה, קוהרנטית ותואמת את כל המסמכים שהובאו בפניי, אני קובעת כי עו"ד גוטר לא ייצג כלל וכלל את התובעים בעסקת המכר וכי התובעים החליטו על דעתם, שלא להיות מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם, ובשל כך דין כל התביעה כנגד עו"ד גוטר להידחות.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד, סך כולל של 148,192 ₪ ( עלויות ההסדרה ) כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום 2/3/22 ( מועד הגשת הבקשה להוספת ראיות) ועד התשלום בפועל ואילו סך של 10,000 ₪ ( פיצוי בגין עוגמת נפש) ישולמו ע"י הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים בתוך 30 יום מהיום ואם לא, הסכום יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

עם קבלת בקשת המחיקה הוריתי למשיבה להשיב לבקשה והשהיתי את המועדים להגשת התשובה לבקשה להוספת ראיות וכן את המועדים להגשת סיכומים בכתב.

...

בקשת המחיקה וטענות הצדדים ב.1 בקשת המחיקה בבקשת המחיקה טען המבקש כי לאחר עיון בתמליל חקירתה של המצהירה מטעם המשיבה, שהתקבל בידי הצדדים רק ביום 6.8.2023, הוא הגיע למסקנה כי בקשת הגילוי מיצתה את עצמה ואין לו עוד צורך במסמכים המבוקשים.

אשר לתנאי ברירת המחדל הקבוע בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א, לפיו "הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית" - ככל שהמבקש לא היה מגיש בקשת אישור, אלא היה מבקש לשמור לעצמו את הזכות להגיש בקשה חדשה לגילוי מסמכים וככל שהייתי נעתר לכך, בוודאי שהייתי מותיר על כנה את ברירת המחדל הקבועה בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א וקובע כי הדיון בבקשת הגילוי חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה בקשת הגילוי הנוכחית.

לפיכך, ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנות 153-151 לתקנות סד"א, הגעתי למסקנה לפיה יש לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בהליך בקשת הגילוי בסך של 25,000 ש"ח. כמו כן מתוקף סמכותי מכח סעיף 202 לחוק החברות ותקנה 41(ג)(2) לתקנות סד"א החלטתי להורות כי הדיון בבקשת האישור יותנה בכך שההוצאות שפסקתי לעיל ישולמו עד ליום 19.11.2023 (ר' עניין אי.סיג, בפס' 13; עניין תורג'מן, שם; עניין עובדיה, שם; ת"א (מחוזי ת"א) 10965-12-19 גמל נ' המכללה האקדמית תל אביב יפו, פס' 13 (נבו, 29.10.2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המחיקה, קרי בקשת ההסתלקות מבקשת הגילוי, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 25,000 ש"ח, שתשלומם עד ליום 19.11.2023 יהווה תנאי לדיון בבקשת האישור.

בתוך כך, נקבע כי קיים אינטרס צבורי בבירור המחלוקת; כי העיתוי בו הוגשה הבקשה להוספת ראיות הוא מוצדק משום שבתצהיר מתוארים אירועים שארעו בחודשים האחרונים; כי לא נגרם לחברה נזק מקבלת הבקשה (שכן מועד דיון ההוכחות ממילא נדחה לאור פרישת המותב לגימלאות); וכי המשיבים פעלו בתום לב בהגשת הבקשה.

...

חרף זאת, ולמעלה מן הצורך, בחן בית המשפט קמא את השיקולים לקבלת בקשה לתיקון כתב טענות, ומצא כי גם על פיהם יש להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

הנתבעת טענה כי אין עסקינן בבקשה להוספת ראיה, אלא בקשה להשלמת ראיה, אשר כבר הוגשה לתיק במצורף לבקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדה בהיעדר.

כלומר, השיקולים הנוגעים לאופי הראיה, טיבה והשלכות מתן היתר להגשתה באיחור, למועד בו גילה המבקש את דבר קיום הראיה, ו(העידר) הנימוק לאיחור בהגשתה, מצדיקים את דחיית הבקשה, אך מול שיקולים אלו עומדת השאלה מה תרומתה של הראיה לבירור האמת.

...

לאור כל האמור לעיל בקשה התובעת כי הבקשה תידחה ובית המשפט יורה על הגשת סיכומים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן שבתי וסקרתי את כתבי הטענות ואף את הראיה שבנדון, החלטתי לדחות את הבקשה, וזאת מהטעמים שלהלן.

לאור כל האמור לעיל ונוכח איזון מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני קובעת כי אין מקום לקבל את הבקשה, ומשכך זו נדחית.