בהחלטתה מיום 13.3.24 קבעה כב' השופטת בלהה טולקובסקי כי על ב"כ המבקש להבהיר מדוע הבקשה לאישור פסק הבורר הוגשה למותב זה, כאשר ענייננו בהליך של פינוי מושכר שעניינו בסמכות בית המשפט השלום.
תקנה 10 לתקנות קובעת כי –
"המשיב רשאי להיתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובילבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא היתנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין."
כלומר: יש להגיש בקשה לביטול פסק בורר בתוך 15 ימים ממועד המצאת ההודעה בהתאם לתקנה 8, קרי: ההודעה בדבר הבקשה לאישור פסק בורר, ובילבד שמועד הגשת הבקשה לביטול פסק הבורר לא יעלה על מניין הימים של אותם 45 ימים ממועד אישור פסק הבורר.
...
מנהלת המנ"ת בבית משפט זה, עו"ד עידית בן ישי, קבעה בהודעתה מיום 19.3.24, כי התיק יובא לעיוני ביום 1.4.24 לשם מתן החלטה, ורק במועד זה (1.4.24) ניתנה החלטתי בדבר העברת הבקשה לתשובת ב"כ הצד השני.
משלא ניתן להחשיב את המועד שבו הוגשה הבקשה (שלא כדין) לבית המשפט המחוזי, ונוכח החלטתי מיום 1.4.24, אני מורה כי הבקשה לביטול פסק דין תוגש עד ליום 16.4.24.
בשולי הדברים אציין כי בהתאם להוראות סע' 23(ב) לחוק, אינני מכיר מושג של בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור פסק בורר, וממילא לא מצאתי להיעתר לבקשה שלעניין.