מוסמכות ועדת התנגדות לתובענות סכום קצוב

בטרם הגשת ההיתנגדות וכשנתיים לאחר הגשת תביעה בסכום קצוב ללישכת ההוצאה לפועל, הגיש הנתבע ביום 27.6.19 ערר לועדת הערר המוסמכת על פי החוק (ערר 58/4019).

...

מובן כי אין בקביעה המתייחסת לקיומה של אפשרות לפנות לבתי המשפט, השמורה למקרים מיוחדים, כדי להוביל למסקנה כי הדרך לבתי המשפט פתוחה בכל מקרה ויש להבחין בין הליך של תובענה ייצוגית במסגרתה נבחנת שאלה עקרונית משפטית משותפת לכל מי שנסע בנתיב המיועד למנויים כשאין ברשותו מנוי, לבין הבירור במסגרת התנגדות הנוגע לעניינו הספציפי של הנתבע.

במסגרת הליך זה נדון מקרה בו תובע הגיש ערר ביחס לחשבונית אחת מתוך כל החוב ובית המשפט הגיע למסקנה כי בעת הגשת הערר התובע לא ידע על יתרת החוב, ומשכך נקבע כי העילה לא מוצתה שכן הערר התייחס רק לחלק מהחוב.

סיכומו של דבר, אני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת ההתנגדות.

לפי סעיף 81 א 1 (ד) לחוק ההוצאה לפועל המועד להגשת היתנגדות לתביעה על סכום קצוב הוא 30 יום ממסירת האזהרה.

הארכת מועד שנקבע בחיקוק יעשה "מטעים מיוחדים שיירשמו." אשר לאותם "טעמים מיוחדים" אני מפנה לדברים שנאמרו על ידי כבוד השופט הנדל ברע"א 2184/12 אניה מיכלוביץ נגד א. אספקה ויטרנרית בע"מ (29.8.2012 ): "על פי תקנה 528 לתקנות סד"א, בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע בחיקוק "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בין השיקולים שנימנו בפסיקה היו הסיבה לאיחור, משך האיחור, מידת הסתמכותו של הצד שכנגד, ובמקרה המתאים – אף סכוייו לכאורה של ההליך שלגביו מתבקשת הארכת המועד (ראו: גורן, בעמ' 770-773; יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 889-898 (1995); בש"מ 6229/11 דון-יחיא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה [פורסם בנבו] (10.1.2012)).

אני מפנה לע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (12.10.2009): " הדוקטרינה של מעשה בית דין... מבוססת על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין שניתן בסיומו של ההליך שפוטי להוביל לסיומה המוחלט של ההיתדיינות בין הצדדים באותו הליך או כל מי שהוא ביחסי 'קרבה משפטית' ... עם אחד מהם, כך שאלו לא יוכלו עוד לחזור ולהתדיין ביניהם בעתיד בכל עניין או שאלה שנידונו והוכרעו במסגרת פסק הדין שניתן. כך, משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות פלונית, מקים הוא מחסום דיוני בפני בעלי הדין, המונע כל היתדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעה במסגרתו. כל עוד פסק הדין עומד על כנו, מחייב הוא את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו ואיש מהם לא יכול להעלות, במסגרת היתדיינות אחרת ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו... דוקטרינה זו של מעשה בית דין מייסדת עצמה על שני כללים עקריים... הכלל הראשון הנו כלל השתק העילה, לפיו מוקם מחסום דיוני בפני כל תביעה שכבר מוצתה בפסק דין קודם. הכלל השני הוא כלל השתק הפלוגתא... לפיו מחסום דיוני מוקם בפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין פעם נוספת על פלוגתא שכבר נדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם אם ההיתדיינות הנוספת מבוססת על עילת תביעה שונה". לא אסיים לפני שאתייחס להערתו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו שם ציין כי "לכל היותר קיימת להסכמות בין הצדדים באשר לגובה האשראי השלכה על הריבית שבה חויבה הנתבעת בגין העסקאות, בהיתחשב ביכולתה לשאת בתשלומים החודשיים כפי שסוכם הדבר בין הצדדים. ברם, עניין זה לא נטען ולא נידון בימ"ש קמא והוא אמור להיות מוכרע במסגרת ההליך שהגישה המשיבה(קרי התובעת כאן) נגד המשיבה (הנתבעת כאן)" אך ביחס לריבית לא נטענה כל טענה מצידה של הנתבעת בהתנגדות.

...

בנוסף, סיכויי ההגנה של הנתבעת קלושים ובשים לב לתקופת האיחור הארוכה של 10 חודשים עד הגשת הבקשה, אני מורה על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

בהתאם, אני מורה של חידוש ההליכים בתיק הוצל"פ 518327-08-19.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בגין הבקשה בסך של 1,500 ₪.

ביום 22.10.2018 היתקיים לפניי הדיון בהתנגדות שבמסגרתו נעשו ניסיונות להביא את הצדדים לפשרה כוללת, אך הדבר לא צלח, משכך הוכרעה ההיתנגדות על-פי שורת הדין בהחלטתי זו, וזאת לאחר חקירת המבקש וסיכום טענות ב"כ הצדדים בעל-פה. ברקע, תביעה כאמור על סכום קצוב בסך של 40,436 ₪ בגין יתרת חוב נטענת של המבקש בשל נסיעות בכביש מינהרות הכרמל ברכב שבבעלותו מ.ר. 37-090-56 (להלן: "הרכב").

בנוסף, נטען כי בית המשפט אינו מוסמך להפחית את החוב, אלא ועדת ערר בלבד.

...

מספיקה המסקנה שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה – אז יש לו סיכוי כלשהו להצלחה.

רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות.

סוף דבר ניתן בזאת פסק דין חלקי ע"ס 5,000 ₪ כמפורט בסעיף 11 לעיל.

לפניי היתנגדות לתביעה על סכום קצוב, שעניינה חוב נטען של הנתבע לתובעת בגין נסיעה בכביש מינהרות הכרמל.

בתשובה לבקשה הפנה התובע לשורת החלטות ובקש להסתמך עליהן כדי לבסס את הטענה, כי בית משפט זה בעל סמכות לידון בהליך ואולם, מדובר בהחלטות שניתנו במסגרת תביעות יצוגיות אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 כאשר ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המוסמך, המתירה ניהול התביעה הייצוגית מאחר שמדובר בענין הנמנה על העניינים המתאימים להידון כך, ולא ניתן להקיש מהדיון שהתקיים בתביעות יצוגיות הנוגעות לאופן פעולותיה של הנתבעת כדי לקבוע סמכות לבית משפט זה לידון בשיעור החיוב שהושת על התובע.

למרות האמור, סבור המבקש כי לועדת הערר סמכות לידון בתוקפן של התקנות ככלל ובטענות המבקש לפיהן התעריף הקבוע בהן אינו סביר ואינו מידתי בפרט, וועדת הערר קבעה כאמור כי שאלה זו אינה בסמכותה וכי היא אינה הפורום הנאות לדיון בשאלת ההלימה בין חומרת העבירה לחומרת העונש וכן בשאלת המידתיות הגלומה בסכום שנידרש המבקש לשלם למשיבה ביחס לסכום ההוצאות שניגרם למשיבה בפועל וזאת לעמדתה מאחר ו"הסכום המדויק בענין חיוב בפצוי והחזר הוצאות למשיבה נקבע בחוק ובתקנות.

...

משכך, סבורים אנו כי הדיון בטענה זו מתייתר".

בנסיבות אלה, וגם אם היה מתקיים דיון בטענותיו של המבקש בועדת הערר דין טענותיו היה להידחות , ולפיכך אינני מוצא מקום להחזרת הדיון לועדת הערר.

לסיכום אשר על כן, ההתנגדות נדחית.

דיון והכרעה סעיף 81א'1(ד)(2) לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשנ"ג – 1993 (להלן: "התקנות). קובעות שני מסלולים לקבלת הנחה. מסלול אחד מצוי בפרק ד' של התקנות, כאשר תקנה 7 לתקנות, הדנה במתן הנחות למחזיק נזקק, אשר ועדת ההנחות מוסמכת ליתן לו הנחה של עד 70% .

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובנספחים, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה שלפני להידחות.

מכל מקום, הרני לאמץ את דברי כבוד השופט חבקין בפסק דינו שניתן ביום 27.7.16 בת"ק 21297-11-14 (בפיסקה 10) כאמור: לכך יש להוסיף כי דומה שהדרך להשיג על החלטה בעניין הנחה מארנונה היא להגיש השגה למנהל הארנונה, ואם היא נדחית יש לערור עליה לפני ועדת ערר לענייני ארנונה (עת"מ (מינהליים חי') 4208/07 בוזגלו נ' עירית חיפה, פסקה 12 (6.12.2007); ראו גם הנריק רוסטוביץ, עופר צוק וערן פייביש ארנונה עירונית – השגה ערר וערעור 86 (2016)).

בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש בתיק רת"ק 27903-09-16 נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי אשר ציין כי "הדרך להשיג על החלטה בעניין הנחה בארנונה היא בדרך של השגה למנהל הארנונה וכאשר היא נדחית – יש להגיש ערר לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות." אין ספק כי לאחר פסיקה זו, המבקש ידע כי אם בקשתו למתו הנחה תידחה, ניתן לפנות בדרך של השגה למנהל הארנונה, ואם ההשגה תידחה, יש להגיש ערר לבית משפט לענינים מנהליים, וכך היה עליו לפעול בנוגע לשנים 2018-2019.

סוף דבר ההתנגדות נדחית בזאת.