מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מוסד גמילה כחלופת מעצר עבור נאשם בעבירות סמים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההליך השיקומי שעבר הנאשם הנאשם עבר הליך שקומי ממושך שהתפרש על פני 3 מקטעים שונים: הראשון – במהלך מעצרו הישתלב במשך 7 חודשים בפרויקט גמילה במסגרת שב"ס; השני – לאחר סיום ההליך השיקומי במסגרת המעצר, שוחרר על-ידי בית המשפט לקהילת "אילנות", שם שהה במשך שנה, החל מיום 15.11.2018 ועד יום 5.11.2019; השלישי – לאחר שעזב את הקהילה, הישתלב באופן עצמאי וביוזמתו ביחידה העירונית לטפול בנפגעי סמים בחולון שם הוא מטופל על היום (כשנה וחצי), תוך ליוויו על ידי שירות המבחן.
סיפר כי בתקופה בה בוצעו העבירות נשוא תיק זה, לא עבד והיה זקוק לכסף עבור הסמים ועל כן כאמור עסק בעבירות סחר.
להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מונע כיום ממוטיבציה פנימית כנה; מעוניין בעריכת שינוי בחייו; ומצוי בתהליך שינוי חיובי במסגרתו מצליח להגמיש עמדותיו ולבחון חלופות נוספות לפעולה במצבי קושי, ללא שימוש באלכוהול וסמים.
נוסף על האמור, התרשמתי מנחישותו של הנאשם והמוטיבציה הגבוהה שלו לשינוי גם במסגרת ההליך המשפטי המתנהל בפניי: ניתנה בעיניינו חוות דעת מאת הממונה על עבודות השרות שמצאו כשיר לריצוי עונשו בדרך זו; הוא המתייצב לכל הדיונים בעיניינו במשך 3 שנים במועד ובזמן; שומר על התנאים המגבילים בהם הוא נתון תקופה ממושכת (מעצר בית), מבלי שנרשמה כל הפרה; וכאמור - מאז ביצוע העבירות נשוא התיק שבפניי לא ניפתחו לו תיקים נוספים.
...
אמנם, הפער המספרי בעתירות הצדדים לעונש עומד על 4 חודשים בלבד, ואולם המחלוקת המהותית ביניהם נוגעת לאופן ריצוי "תוספת המאסר". סבורני, כי בנסיבות אלה קיים חשש כי החזרת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לדרדר אותו להשפעות השליליות האינהרנטיות של בית הסוהר, וכפועל יוצא מכך לפגוע בהישגי השיקום והגמילה שהושגו עד כה, שהיטיבו לא רק עם הנאשם אלא עם החברה כולה, וכל זאת כשהפער, כאמור, בין הצדדים לעניין גובה "תוספת המאסר" הוא מינורי.
בית המשפט העליון עמד בע"פ 8092/04 חביב נ' מדינת ישראל (10.9.2006) על המשקל הנכבד שיש ליתן להליך שיקום מוצלח במסגרת שיקולי הענישה ועל הטעמים לכך, הכוללים, בין היתר, את טובת הציבור, האינטרס החברתי הרחב והחשיבות לטעת את התודעה שיש טעם בהשקעת משאבים במסגרת הליכי שיקום: "בענייננו, גם אם חומרת העבירות בהן הורשע המערער ורקעו הפלילי המכביד הקודם היו מצדיקים במצב אחר עונש מחמיר ומאסר בפועל ארוך, הרי הישגי השיקום המיוחדים שהושגו כאן, וההשקעה הרבה – הן מצד המערער והן מצד מערכת הרווחה – שהביאה להישגים אלה, מצדיקים באיזון כולל מתן משקל נכבד לגורם זה. המסקנה הנובעת מכך היא כי אין מקום, בנסיבות ענין זה, להותיר את עונש המאסר בפועל על כנו, מחשש כי הוא עלול לדרדר את המערער להשפעות שליליות של גורמים עברייניים, ולשים לאל או לסכן את המאמצים הכבירים שהושקעו בשיקומו" (שם, פס' 9).
סוף דבר לאור האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות במפעל "חסד יד ביד", בדרך בית הדין 10 לוד, החל מיום 26.8.2021 בשעה 08:30 שאז יתייצב הנאשם בפני הממונה לצורך ריצוי עונשו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כמו כן אני מפנה להחלטה קודמת בבש"פ 9361/12 אמנם לא מדובר בתיק רצח אלא בעבירות מין, אך גם שם בית המשפט דחה את החלופה הזו ממספר נימוקים, שחלק מהנימוקים שהמרכז הטיפולי עניינו בשיקום אנשים המכורים בסמים, גם לכך שירות המבחן היתייחס והעורר לא נימנה עליהם, הוא לא יכול לתת מענה לכל תקופת המשפט ומאחר ששם היה מדובר בשירות בתשלום ויכול להווצר מצב של ניגוד עניינים.
זה מזכיר לי את אחת הטענות של שירות המבחן שיש בעיה אם אכן יש סיכון בקשרים עם אוכלוסיית מכורים שמתמודדים עם גמילה פיזית מסמים.
כמובן שיש תיקים שהדבר בלתי אפשרי אבל כשבית המשפט העליון החליט על חלופת מעצר הדוקה, ואנו מביאים מוסד שיש לו אמצעי פקוח משל עצמו – מצלמות גדרות שומרים ואנשים שנמצאים שם בהתחייבות, להודיע על כל מקרה של הפרה זהו מוסד שרוצה להתקיים בתחום הזה וברור לו לחלוטין שהפרת אמון של בית המשפט יוציא אותו מתחום זה לחלוטין.
לאור הזיקה בין עוצמת הראיות לכאורה לבין חלופת מעצר, נקבע כי "יש להסתפק במקרה דנן בחלופת מעצר גם אם אינה הפיתרון המיטבי". הדיון הוחזר לבית משפט קמא, שיבחן חלופת מעצר הדוקה עבור המשיבים לרבות מעצר בית מלא, איזוק אלקטרוני והפקדת ערבויות ממש.
בחינת חלופה שתבטיח מפני מסוכנות ניכרת שלכאורה קיימת במקרה זה ראוי שתעשה תוך קבלת הערכותיו של שירות המבחן, הן באשר לנאשם ולמידת מסוכנותו והן באשר למקום החלופה, המפקחים וכיוצ"ב. ביום 24/4/14 הורתה כב' השופטת בן שלמה כי המשיב 1 ייעצר עד תום ההליכים, לאחר ששרות המבחן קבע רמת סיכון גבוהה לגביו למעורבות פלילית נוספת ולאחר שחלופה ביתית עם מפקחים ואיזוק אלקטרוני, נמצאה לא ראויה.
...
ביום 4/3/14 קבע כב' השופט עמית בערר שקיימת חולשה ראייתית מסוימת ביחס לשאלה אם ליבת חומר הראיות מביאה בהכרח למסקנה מרשיעה.
ההכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים הרבים שנאספו בעניינם של המשיבים במהלך ההליכים בנוגע למעצרם – שוכנעתי, לא בלב קל, כי יש בחלופת המעצר שהוצעה כדי להוות חלופה הדוקה ולהבטיח את מטרת המעצר באמצעותה, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן.
לאור המפורט לעיל, אני מורה על שחרור המשיבים בתנאים הבאים: המשיבים ישהו ב"מעצר בית מלא" במרכז "בית חם", ובאיזוק אלקטרוני.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

השניים הצטיידו בסכין, הגיעו למקום המוכר כמקום שבו ניתן להשיג שירותי מין בעבור תשלום, כאשר השותפה ניגשה אל אחד האנשים שהגיע למקום (להלן: המתלונן), והציעה לו שירותי מין בעבור כסף.
כפי שהובהר בתסקיר שירות המבחן, סכויי ההצלחה להשתלבותו של העורר בהליך טפולי כיום הנם גבוהים, בין היתר לאור העובדה שכיום עומדת לצידו בת זוגו לשעבר אשר מוכנה ללוות אותו בתהליך זה. כן ביקשה באת-כוח העורר להבהיר כי על אף שלא היתקיימו במלואם התנאים שנקבעו בפסק הדין בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה, פ"ד סד(3) 101 (2011) (להלן: עניין סוויסה) באשר לנדרש לצורך הפניית נאשם לגמילה כחלופת מעצר, יש מקום להורות על הישתלבותו של העורר במלכישוע, נוכח העובדה שיש בחלופה המוצעת, בשילוב ה"חלופה המגבה" בדמות בת זוגו לשעבר, כדי לאיין את מסוכנותו ונוכח סכויי ההצלחה הגבוהים הצפויים לתהליך.
החריגים לכלל זה מותנים בהתקיים התנאים הבאים: הנאשם החל בגמילה טרם ביצוע העבירות בגינן נעצר; סכויי הצלחת תהליך הגמילה מוערכים כגבוהים; יש בהליך כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת ממנו (עניין סוויסה; בש"פ 5800/16 גברילוב נ' מדינת ישראל (8.8.2016)).
נוכח חומרת המעשים המיוחסים לעורר, עברו הפלילי הכבד, הכולל 10 הרשעות בתחום עבירות רכוש, אלימות וסמים (האחרונה שבהן מיום 24.1.2017), המסוכנות הנשקפת ממנו (אשר הוערכה על ידי שירות המבחן כ"גבוהה מאוד") כמו גם העובדה שכשלו ניסיונות להביאו להליך טפולי בעבר, אין כל מקום לקבוע כי סכויי הצלחת תהליך הגמילה הנם גבוהים או כי יש במסגרת המוצעת כדי ליתן מענה הולם למסוכנותו.
...
המשיבה מצדה טענה כי דין הערר להידחות.
דין הערר להידחות.
אשר על כן, הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע נגד העורר הוגש כתב אישום בו הוא מואשם בעבירות סמים, ובכלל זה קשירת קשר לבצוע פשע, יבוא סם ומסחר בו. בהחלטה מיום 10.2.2016 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד"ר י' מרזל) כי קיימות ראיות לכאורה בעיניינו של העורר, וכי קיימת עילת מעצר.
לבקשה צורפה גם תכנית חלופה למעצר עבור העורר מטעם מרכז הגמילה והשיקום במקום.
נמצא כי במקום נמצאים עצורים הנאשמים בעבירות שונות, שלא במסגרת אישפוז, והדבר עלול להביא ל"עירבוב בין מטופלים" ולקשרים מכשילים או לחשיפה עבריינית והדרדרות רגשית וערכית במצבו של העורר.
בין היתר, נטען כי החלופה מגודרת ומצולמת; כי במקום מונהג טפול אינטנסיבי בהתמכרויות; כי לצוות יש רקע טפולי-שקומי וכי המקום מלווה על-ידי משרד הבריאות; כי במקום יש דובר צרפתית; כי המקום מורשה לפעול כמוסד רפואי לטפול במשתמשי סמים; כי קיימת אפשרות להתקנת "אזיקון", במידת הצורך; וכי קיימים פסקי דין רבים המוכיחים כי החלופה המוצעת הוכרה כחלופה ראויה.
אלא שבנסיבותיו המיוחדות של העורר, ונוכח ההמלצה המקצועית הייחודית שגיבש שירות המבחן בעיניינו, אסמכתות אלה אינן פותרות את הבעיה עליה אף עמד בית משפט קמא, בדבר הקשר בין הטיפול הנידרש לעורר לבין היכולת למתן את המסוכנות המיוחסת לו. אמנם, בא-כוח העורר טען כי גם היום, בעודו בבית המעצר, העורר אינו זוכה לטפול בהתמכרויות, כפי שממליץ שירות המבחן, וגם משום כך, נטען, יש לשחררו למסגרת אשר ביכולתה להעניק טיפולים מסוגים שונים לגמילה מסמים.
...
נוכח האמור, ולמרות הזמן שחלף, כמו גם היעדר חלופה אפקטיבית אחרת כנטען, הוחלט כי אין מקום להיעתר לבקשה לעיון חוזר.
דיון והכרעה לאחר העיון בערר ובנספחיו, ושמיעת טענות באי-כוח הצדדים בדיון שנערך בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.
נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 1.4.2021 נעצר העורר, וביום 26.4.2021 הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו שוד, עבירה לפי סעיף 402(א)לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
בנוסף, התרשם השרות כי גורמי אכיפת החוק אינם מהוים גורם מרתיע עבור העורר וכי קיימת סבירות גבוהה להישנות מקרים פורצי חוק מצידו.
החלטה זו התבססה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית; על העדרה של המלצה חיובית מטעם שירות המבחן; ועל אי-התקיימות התנאים אשר נדרשים לשיחרור הנאשם לחלופת מעצר טיפולית לפי בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה, פ"ד סד(3) 101 (2011).
לצד זאת, טוען העורר כי יש לנסות ולמצוא עבורו מוסד גמילה מתאים כחלופת מעצר.
...
הערר נדחה אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו