ההליך השיקומי שעבר הנאשם
הנאשם עבר הליך שקומי ממושך שהתפרש על פני 3 מקטעים שונים:
הראשון – במהלך מעצרו הישתלב במשך 7 חודשים בפרויקט גמילה במסגרת שב"ס;
השני – לאחר סיום ההליך השיקומי במסגרת המעצר, שוחרר על-ידי בית המשפט לקהילת "אילנות", שם שהה במשך שנה, החל מיום 15.11.2018 ועד יום 5.11.2019;
השלישי – לאחר שעזב את הקהילה, הישתלב באופן עצמאי וביוזמתו ביחידה העירונית לטפול בנפגעי סמים בחולון שם הוא מטופל על היום (כשנה וחצי), תוך ליוויו על ידי שירות המבחן.
סיפר כי בתקופה בה בוצעו העבירות נשוא תיק זה, לא עבד והיה זקוק לכסף עבור הסמים ועל כן כאמור עסק בעבירות סחר.
להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מונע כיום ממוטיבציה פנימית כנה; מעוניין בעריכת שינוי בחייו; ומצוי בתהליך שינוי חיובי במסגרתו מצליח להגמיש עמדותיו ולבחון חלופות נוספות לפעולה במצבי קושי, ללא שימוש באלכוהול וסמים.
נוסף על האמור, התרשמתי מנחישותו של הנאשם והמוטיבציה הגבוהה שלו לשינוי גם במסגרת ההליך המשפטי המתנהל בפניי: ניתנה בעיניינו חוות דעת מאת הממונה על עבודות השרות שמצאו כשיר לריצוי עונשו בדרך זו; הוא המתייצב לכל הדיונים בעיניינו במשך 3 שנים במועד ובזמן; שומר על התנאים המגבילים בהם הוא נתון תקופה ממושכת (מעצר בית), מבלי שנרשמה כל הפרה; וכאמור - מאז ביצוע העבירות נשוא התיק שבפניי לא ניפתחו לו תיקים נוספים.
...
אמנם, הפער המספרי בעתירות הצדדים לעונש עומד על 4 חודשים בלבד, ואולם המחלוקת המהותית ביניהם נוגעת לאופן ריצוי "תוספת המאסר".
סבורני, כי בנסיבות אלה קיים חשש כי החזרת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לדרדר אותו להשפעות השליליות האינהרנטיות של בית הסוהר, וכפועל יוצא מכך לפגוע בהישגי השיקום והגמילה שהושגו עד כה, שהיטיבו לא רק עם הנאשם אלא עם החברה כולה, וכל זאת כשהפער, כאמור, בין הצדדים לעניין גובה "תוספת המאסר" הוא מינורי.
בית המשפט העליון עמד בע"פ 8092/04 חביב נ' מדינת ישראל (10.9.2006) על המשקל הנכבד שיש ליתן להליך שיקום מוצלח במסגרת שיקולי הענישה ועל הטעמים לכך, הכוללים, בין היתר, את טובת הציבור, האינטרס החברתי הרחב והחשיבות לטעת את התודעה שיש טעם בהשקעת משאבים במסגרת הליכי שיקום:
"בענייננו, גם אם חומרת העבירות בהן הורשע המערער ורקעו הפלילי המכביד הקודם היו מצדיקים במצב אחר עונש מחמיר ומאסר בפועל ארוך, הרי הישגי השיקום המיוחדים שהושגו כאן, וההשקעה הרבה – הן מצד המערער והן מצד מערכת הרווחה – שהביאה להישגים אלה, מצדיקים באיזון כולל מתן משקל נכבד לגורם זה. המסקנה הנובעת מכך היא כי אין מקום, בנסיבות ענין זה, להותיר את עונש המאסר בפועל על כנו, מחשש כי הוא עלול לדרדר את המערער להשפעות שליליות של גורמים עברייניים, ולשים לאל או לסכן את המאמצים הכבירים שהושקעו בשיקומו" (שם, פס' 9).
סוף דבר
לאור האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות במפעל "חסד יד ביד", בדרך בית הדין 10 לוד, החל מיום 26.8.2021 בשעה 08:30 שאז יתייצב הנאשם בפני הממונה לצורך ריצוי עונשו.
