מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מומחה קשר בין בקע סרעפתי לעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על מצב שמיעתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים הקיימים אצל התובע? תחלואתו של מר שלייזר, על פי האסופה הרפואית שנשלחה אלי כוללת: יתר לחץ דם גבולי, סחרחורת (אולי BPPVׂ), בקע סרעפתי ושינויים בעמוד השידרה הצווארי והמותני, הווה אומר כי קרוב לוודאי אין גורמים רפואיים אחרים העלולים להשפיע על מצב השמיעה של התובע.
הנתבע טוען, כי קביעת המומחה בעיניין הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לבין העבודה, אינה חד משמעית (תשובה ב' לחוות דעת המומחה) וכן כי המומחה חישב את הממוצע בירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור של שתי האוזניים יחד בעוד שחישוב לכל אוזן בנפרד מביאה לתוצאה אחרת אשר אינה עומדת בדרישת התקנות.
...
אשר על כן, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 26/5/10, וועדה רפואית לעררים קבעה כי למערערת 19% נכות החל מיום 10/5/09 (לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 בשליש), ולפי הפרוט הבא: 10% בגין הפרעת היסתגלות ו- 5% בגין שבר בפיבולה.
ממילא לא היה מקום לידון בנכות הנפשית הואיל וקיימת החלטה חלוטה מיום 30/7/15, בעיניין זה. לעניין תחום הגסטרו, נושא זה הוכרע במסגרת הועדה הרפואית לעררים מיום 30/7/15, אשר בה נקבע כי אין קשר בין הבקע הסרעפתי לתאונה, מה גם שבועדה ישב פנימאי אשר בדק את המערערת ושלל קיומו של קשר סיבתי בין בעיות הגסטרו לבין התאונה.
יש לציין כי לפני המומחה הפסיכיאטר, המערערת לא העלתה טענות לעניין ניסיונות היתאבדות אלא טענה כי הפסיקה את הטיפול הפסיכיאטרי.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה שיש מקום לקבל את הערעור בעניינים עליהם הסכים המשיב וזאת כפי שיפורט להלן.
טענות המערערת בעניין זה נוגעות לשיעור הנכות הנוירולוגית אשר נקבעה לה והואיל ומדובר בטענות שברפואה, דינן להידחות.
מעיון בפרוטוקול עולה כי החלטת הוועדה לעניין נכותה הנוירולוגית של המערערת נתקבלה לאחר בדיקה קלינית מקיפה, ודיון יסודי לאחריו הוועדה הגיעה למסקנה לפיה למערערת 10% נכות, וזאת על אף קיומם של ממצאים המתאימים לנוירופטיה סכרתית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מפרוטוקול הועדה עולה, כי היא נכתה מחצית מהנכות הכוללת בגין גורמי הסיכון- מהלך טבעי של מחלת אסטמה, עישון סיגריות ואפשרות לאספירציה בשל הבקע הסרעפתי, אשר אינם קשורים לפגיעה בעבודה.
זאת ועוד, גם המומחה לא ייחס את כל מחלתו של המערער לתנאי העבודה וציין כי "את כושר הדיפוזיה הירוד יש לייחס לשנות העישון ולא לחשיפותיו המקצועיות". בנסיבות הענין, משהוועדה התייחסה באופן עינייני ומנומק לחוות דעת המומחה, ואף פירטה והסבירה את קביעותיה אשר עולות בקנה אחד עם ההלכות שנפסקו לעניין הפחתת הנכות שאינה קשורה בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה, הרי שלא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים, בפרוטוקול הוועדה ובחוות דעת המומחה, מצאתי כי דין הערעור להידחות, כפי שאפרט להלן.
לאמור לעיל אוסיף, כי טענת המערער שלפיה המומחה קבע את נכותו בשיעור 20% דינה להידחות.
לאור האמור, הנני מורה על דחיית הערעור.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הועדה עיינה במסמכים שעמדו לפניה, והקשיבה לתלונות המערער על "שיעול בלתי פוסק, צרבות קשות, ריח מהפה ומיצי קיבה שמגיעים לפה בכיפוף ובאופן ספונטאני תוך כדי שיעול". המערער טען לפני הועדה שאין מקום לידון בקשר הסיבתי בין הבקע הסרעפתי ובין תאונת העבודה מאחר שבפסק הדין המחזיר הוסכם שהבקע בסרעפת קשור לתאונה משנת 2011.
במקרה דנן, פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לועדה לשקול בשנית עמדתה בנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין תאונת העבודה מיום 21.6.2011 (שאיפת אדי דלק) ובין הארוע מיום 26.10.2015 (בקע סרעפתי גולש קטן), וזאת תוך היתייחסות לחוות דעת היועץ הרפואי המומחה מטעם בית הדין פרופ' פלטיאל וינר בהליך ההכרה.
...
אף נדחית הטענה שהוועדה חרגה מסמכותה וסטתה מהעיקר עת דנה בקשר הסיבתי בין תאונת העבודה משנת 2001 ובין הבקע הסרעפתי משנת 2015.
משהגיעה הוועדה למסקנה ששאיפת אדי דלק לא יכולה לגרום להופעת בקע סרעפתי, וקבעה שהתאונה משנת 2015 אינה קשורה לתאונת העבודה נשוא התביעה להחמרה, הרי שמילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, ולא מצאתי שנפלה טעות משפטית בפעולתה.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בפסק דין מיום 30.6.2020 אושרה הסכמת הצדדים שלפיה: "עניינו של המבקש יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 14.1.20, על מנת שתשקול עמדתה בשנית תוך היתייחסות לקביעת המומחה מטעם בית הדין פרופ' וינר פלטיאל בחוות דעתו מיום 22.4.18 ולפיה אחת הסיבות שיכולות להביא לבקע סרעפתי היא 'לחץ מוגבר וממושך בחלל הבטן עקב שיעולים מרובים, הקאות מרובות, עצירות, הרמת משאות כבדים' (אמצע עמ' 2 בחוות הדעת)" (להלן -פסק הדין המחזיר).
הועדה עיינה במסמכים שעמדו לפניה, והקשיבה לתלונות המבקש על "שיעול בלתי פוסק, צרבות קשות, ריח מהפה ומיצי קיבה שמגיעים לפה בכיפוף ובאופן ספונטאני תוך כדי שיעול". המבקש טען לפני הועדה שאין מקום לידון בקשר הסיבתי בין הבקע הסרעפתי ובין תאונת העבודה מאחר שבפסק הדין המחזיר הוסכם שהבקע בסרעפת קשור לתאונה משנת 2011.
...
אין בידי לקבל טענה זו שלא מבוססת כלל.
לפיכך אין בידי לקבל את טענת המבקש כי משעה שנשללו שתי האפשרויות של טראומה ומום מולד סיבת היווצרות הבקע חייבת להיות לחץ ממושך.
סוף דבר - הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו