את המסרונים שלח הנאשם ממכשירה הסלולארי של טופז אדרי, ידידתו של הנאשם, למכשיריהם הסלולאריים של מכרי המתלוננת, באמצעות שימוש ביישומון המאפשר שליחת מסרונים ממכשיר סלולארי אחד לשני בשמו של אחר, כמפורט להלן:
בסביבות השעה 00:32, שלח הנאשם מיסרון לש.ל, שוטר המשטרת בתחנה, ובו כתב: "נפרדתי מחבר שלי... אני מתה להתנחם ושתזיין אותי בבקשה בוא אליי".
בשעה 00:38 שלח הנאשם מיסרון לי.פ, חברתה של המתלוננת, ובו כתב: "למה את מנתקת בואי רבתי עם החבר אני פה אצל דודו".
בשעה 00:46 שלח הנאשם מיסרון לסגן קצין היחידה, ח.ש, אשר היה מפקדה של המתלוננת בזמן שרותה המשטרתי, ובו כתב: "עכשיו שאתה לא המפקד שלי אני מתה להיות איתך לפחות פעם 1...".
בסמוך לאחר שנודע למתלוננת כי נשלחו למכריה מסרונים בשמה, היתקשרה לנאשם ושאלה אותו אם הוא שלח את המסרונים בשמה והנאשם הכחיש.
הוא מיפרט נסיבות חיים לא פשוטות של הנאשם, אשר מאז היותו בן 17, טיפל בהוריו הסיעודיים, התגרש בשל כך, על מנת לטפל בהוריו, ועבר לגור אימם, אם כי נותר ביחסים קרובים עם גרושתו, וזו האחרונה, לדאבון הלב, נהרגה בתאונת דרכים.
הוא סובל מבעיות בריאותיות קשות ביותר, הכוללות יתר לחץ דם. הוא עבר התקף לב ושישה צנתורים, ומטופל תרופתית, כעולה מהמסמכים הרפואיים שהציג.
במסמך שהוגש לבית המשפט, ובו הבהרה כללית מטעם אגף המשמעת במשטרת ישראל, צוינו הפרמטרים הנשקלים בעת שקילת המשך העסקתו של שוטר המצוי בהליכים משפטיים.
...
עם זאת, אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.
אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בגובה של 3,000 ₪, להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע עבירה זהה לזו אותה ביצע.
אני מחייב את הנאשם לשלם פיצוי למתלוננת, א. צ, בגובה של 2,000 ₪, וזאת בתוך 60 יום מהיום.
