מוות מאוטם שריר הלב שהוכר כאירוע תאונתי בעבודה

בפנינו תביעה להכיר באוטם שריר הלב שהביא למותו של המנוח, מר אופיר דרמן ז"ל (להלן – "המנוח"), ביום 28.2.11 כפגיעה בעבודה על פי האמור בחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן -"החוק") ולהורות למוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת, אלמנת המנוח ולילדיו גמלת תלויים.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב תאונת עבודה, הנו מבחן "הארוע החריג" או "המאמץ המיוחד". ארוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (היתרגזות או התרגשות) יוצא דופן אשר משמשים 'trigger' להופעת האוטם" (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 411).

...

גם בחקירתו הנגדית חזר על הדברים: "היה יותר קל להוציא את המנוח מהפרויקט מאשר להוציא את מנהלי העבודה בגלל התהליך של הביצוע עצמו. מי שמכיר בניין יודע תהליך הבניה עצמו של הדירות זה תהליך שקשה לנתק פתאום במפתיע את המנהל. המנוח היה בתפקיד ניהולי של פרויקט ולזה היה יותר קל לעשות שינוי ובגלל זה החלטתי עם מי שהיה מעלי אז שאנחנו עושים שינוי " (עמ' 8 ש' 8-13).

מצאנו להוסיף כי אף העובדה כי התמוטטותו של המנוח התרחשה ביומו האחרון כמנהל פרויקט סביוני רמת אביב- עשויה כשלעצמה להוות אירוע חריג, וזאת נוכח ההלכה כי התרגשות ביום האחרון לעבודה, או סמוך לכך, אחרי תקופה של מתח מתמשך, עשויה להוות ראשית ראיה לקיומו של אירוע חריג (עניין חקלאי; עניין רזיאל; עב"ל 306/03 נדב אושרי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.4.06).

לנוכח דברים אלו, שוכנענו כי הגעת המנוח למשרדי החברה ולישיבת טרום הבקרה ביום 28.2.11 הינה בבחינת אירוע חריג, המצדיקה מינויו של מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו על הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הופעת אוטם שריר הלב ופטירתו של המנוח.

ביום 5.1.75 לקה המנוח באוטם שריר הלב, הארוע הוכר כתאונת עבודה ונקבעה למנוח דרגת נכות צמיתה של 25% החל מיום 16.2.75.

טיעוני התובעת לטענת התובעת, רק ביום 14.11.05 עם הכרת הוועדה לעררים בהחמרה במצבו של המנוח, התגבשה עילת התביעה, שכן גובה אחוזי הנכות להם היה זכאי המנוח ערב פטירתו והקשר ביניהם לבין תאונת העבודה, הם המהוים את התשתית העובדתית שלפיה תבחן שאלת הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה משנת 1975 ובין סיבת פטירתו.

...

ראייה לכך, ניתן למצוא בחוות המומחה הרפואי מטעם בית הדין בתיק ב"ל 1252/08 , פרופ' קרן, אשר בסופו של דבר המליץ על הכרה בתביעת התלויים.

בנסיבות האמורות מסקנתנו היא כי אין תחולה לסעיף 296, שכן לא היה מקום לקחת בחשבון לצורך מניין החודשים, את התקופה הרציפה בה התנהלו הדיונים בשאלת קביעת הוועדה הרפואית בעניין ההחמרה (דהיינו ממועד הגשת הבקשה להחמרה ועד ליום 14.11.05 מועד בו התקבלה החלטת הוועדה הסופית באותה בקשת החמרה).

סיכום לאור האמור, התביעה מתקבלת כך שהחלטת פקיד התביעות בקשר לחישוב הקצבאות תתוקן באופן שיקבע כי לא היה מקום לבצע ניכוי קצבאות לפי תקנה 296 לחוק.

מקובל בספרות, כי ארוע חריג כגון ריב בעבודה, פטירת קרוב מישפחה, רעידת אדמה, צער ניכר, ולעיניננו הפסד נוקב ותחושת האכזבה מהפסדה של הנכה אותה אימן תקופה ארוכה ומתגובתה הפוגעת והמאשימה כלפיו – יכולים לגרום לדחק נפשי העונה להגדרה של "ארוע חריג". כמו כן מקובל כי קיים קשר סיבתי בין "ארוע חריג" והופעת ארוע לבבי-חד, קרי אוטם חד בשריר הלב.

יחד עם זאת, מציין המומחה, כי לדעתו יש להכיר באוטם שריר הלב שבו לקה התובע ביום 17/9/08 כתאונת עבודה, אך יש להגביל הכרה זו לעורק האוטם בלבד, עורק ה-M2, מבלי להכיר במחלה בשאר העורקים ומבלי להכיר בניתוח המעקפים שעבר התובע על כל סיבוכיו, כקשור לאוטם מיום 17/9/08.

...

לסיכום: מצב הדחק הקיצוני אשר הופיע בזמן העבודה בתאריך 13.9.2008 אצל מר ניקריטין בועז גרמו להופעת תעוקת חזה בלתי יציבה שהסתיימה באוטם בדופן האחורית של שריר הלב, מבלי לגרום לנזק לתפקודו של החדר השמאלי.

לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי ביום 17/9/08 לקה התובע באוטם בשריר הלב, בעורק ה-M2 כתאונת עבודה כתוצאה מהאירועים ביום 13/9/08, במהלך תחרות הטניס באולימפיאדת בייג'ין ומהאירועים שהתרחשו לאחריו.

כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

מאידך מצבו הנורולוגי לאחר שלושה אירועים מוחיים שהותירו נכות קשה, מהוה גורם פרוגנוסטי רע, ויכול היה להוביל לפטירתו, אך לכך אין קשר לאוטם שריר הלב ולפגיעה בעבודה".

ביום 2.2.22 הועברה למומחה שאלת הבהרה כדלקמן: בחוות דעתך קבעת כי "ההחייאה בעת האוטם לא הותירה נזק נורולוגי...". מאידך הינך מפנה במקום אחר בחוות דעתך לכך כי "מצבו הנורולוגי היה קשה". כיצד אם כן מתיישבת קביעתך כי מחד מצבו הנורולוגי של המנוח ז"ל היה תקין ומאידך "היה קשה "? בחוות דעתו מיום 14.2.22 השיב המומחה: "כאמור בחוות דעתי, על פי החומר הרפואי שהועבר לידי, המנוח לקה באוטם שריר הלב ב 8.11.2003, שהוכר כתאונת עבודה, בעת ששהה בחופשת מחלה עקב תאונה שארעה ב 3.9.2003.

...

ההכרעה – לאחר שבחנתי את חוות הדעת, לרבות התשובות לשאלות ההבהרה ואת טענות הצדדים, דין התביעה להידחות.

אשר על כן אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה ודין התביעה להידחות.

] "על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות ארוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. משמעות הדבר:

עם זאת הוסיף המומחה והסביר שמכיוון שהתובע לא סבל מתעוקת חזה במנוחה ומכיוון שלא קיימים שלושה גורמי סיכון יש לסווגה את תעוקת החזה בדרגת סיכון נמוכה יחסית, כך שהסיכון לפתח אוטם, מוות או צינתור דחוף הוא כ-8% בתוך שבועיים וכ-11% בתוך כשנה.

...

טענות הצדדים התובע טען כי יש לקבל את התביעה על יסוד קביעות בית הדין בהחלטה מיום 12.9.2023 ועל יסוד האמור בחוות דעת המומחה.

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה.

מכאן, הגיע המומחה למסקנה כי כלל לא בטוח שתעוקת החזה ממנה סבל התובע הייתה מתפתחת לאוטם.

קביעות המומחה מובנות וברורות ולא מצאנו עילה לסטות מהן.

סוף דבר התביעה מתקבלת.