מהן חובות ומגבלות קרובי המשפחה בנוגע להוצאות קבורה ומצבה

הוא שיתף את בני משפחתו במצבו והם סייעו לו להסדיר חובותיו.

הודעה ללישכת ההוצאה לפועל על הסכם פשרה להסדרת חובו של הנאשם לבנק (נ/3) טיעוני הצדדים לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד רעות אבירי, הנאשם פגע בערכים המוגנים של שמירה על בריאות הציבור.

עם זאת, מדיניות הענישה הנוהגת לגבי מגדלי המעבדות והסוחרים בסם זה, לא נועדה להקל עם מי שנימצא בשלבי הייצור או ההספקה של הסמים, אלא נותרה משמעותית ומרתיעה (ראו דברי של כב' השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל [12.8.18], דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל [18.6.18], דברי כב' הש' קרא ברע"פ 174/21 סוויסה נ' מדינת ישראל [25.2.21] וכן ראו ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל [4.2.21]).

נתתי דעתי לחלוף הזמן בן השנה וחצי מעת ביצוע עבירה ולתקופה משך קרוב ל-3 חודשים שבה שהה הנאשם במעצר ובהמשך בפקוח אלקטרוני ובתנאים מגבילים.

...

נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן להטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ואולם סבורני שאין לקבל את המלצת שירות המבחן ולחרוג ממתחם העונש.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף התחתון של מתחם העונש, לצד מאסר מותנה.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 28.5.20 ועד ליום 17.8.20.

היחיד נימנע מהמצאת מסמכים רלבאנטיים שבנקל ניתן להשיגם, כגון אישור על תשלום חובות ארנונה וחשמל לכל תקופת ניהול ההליך, אסמכתות לתשלומים שלטענתו הוא מקבל מידי חודש מבני משפחתו ועוד.

טענות אלו נטענו ללא כל ביסוס שכן לא הוגשה בקשה לקציבת מזונות באופן שהיה מאפשר את קבלת עמדת גרושתו של היחיד, לרבות קבלת פרטים אודות מצבה הכלכלי.

"עם זאת אציין, כפי שהובהר לאחרונה בעיניין גל, גם על הליכי חידלות פרעון לפי חוק חידלות פרעון חולש העקרון הקובע כי על חייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים על מנת להנות מחסדיהם. כך, קובע סעיף 183 לחוק חידלות פרעון כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1) לחוק, ובכלל זה: היתנהלות בחוסר תום לב במטרה לנצל את ההליכים; אי-שתוף פעולה עם בעל התפקיד או עם "הממונה"; הפרת ההגבלות שהוטלו עליו.

להבהרת הרעיון יובאו להלן דברי ההסבר לחוק חידלות פרעון, עמ' 594: "החוק המוצע מבקש להציב את שקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חידלות הפרעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חידלות פרעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצידם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן היזדמנות נוספת. שקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים- לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה". התכלית השנייה, "להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים", משרתת את האנטרס של הנושים, אשר מעוניינים לקבל דיבידנד גבוה ככל שניתן לכסוי חובם.

היחיד עשה דין לעצמו ולא טרח להגיש בקשה לקציבת מזונות, נימנע משקיפות מלאה על מצבו הכלכלי ובפרט באשר לסך הכנסותיו (לרבות מבני משפחתו) והוצאותיו, לא דאג להמציא את עמדת הזכאית למזונות, הצהיר בריש גלי כי לא ישלם כל סכום שיוקצב על ידי בית המשפט ועוד.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בכלל המסמכים המצויים בתיק, לרבות בטיעוני הצדדים ולאחר שהתקיים דיון בפניי בעניינו של היחיד, אני רואה לנכון לבטל את הליך חדלות הפירעון של היחיד, וזאת מכלל הנימוקים שלהלן: סעיף 183 (א) בחוק קובע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163 (ג) (1) לחוק קובע כי: "בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

"לצד שלוש התכליות המפורטות בחוק, קיימות גם תכליות העומדות ביסוד כל דבר חקיקה, מכוח העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית. תכליות אלו הן תקנת הציבור ושמירה על שלטון החוק...לטעמנו אין להעדיף תכלית אחת על פני רעותה ויש לשלב אותן יחדיו, תוך בחינת הנסיבות הקונקרטיות המובאות בפני בית המשפט בכל מקרה ומקרה". (ר' שם, עמ' 72).

סיכום: מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ו/או בהתאם לסמכותי על פי סעיף 286 לחוק, אני מורה על ביטול הליך חדלות הפירעון של היחיד לרבות ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

המנוח ואמו שמרו עמה ועם בני משפחתה על קשר קרוב, עמוק וחם והיא היתה אשת אמונו של המנוח.

כך גם אין להיתעלם מיחסן הרע והמביש של המתנגדת והמשיבה למנוח לאחר פטירתו, כאשר סרבו להישתתף באופן אישי בהוצאות העזבון כל עוד לא קוימה הצוואה, וכפי שבאה לידי ביטוי בתגובת המשיבה לתובענה להחזר הוצאות, זאת הגם שאין מחלוקת ביחס להוצאות הכרחיות הקשורות להטסת גופת המנוח ארצה והטיפול בכל העניינים הכרוכים בקבורתו.

מכל המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בבעיות הרפואיות השונות מהן סבל המנוח כדי להגיע כדי עילה לפסילת הצוואה ומכאן כי דינן של טענת המתנגדת לביטול הצוואה על רקע מצבו הרפואי של המנוח - להדחות.

אין בעובדה כי המנוח הסתייע במשיב בהסעתו למקומות אליהם חפץ להגיע כדי ללמד על תלות במשיב, שכן בעיניין זה מצאתי והדבר אף נתמך בגירסת המתנגדת ובנותיה, כי בביקוריו בארץ הסתייע המשיב מאז ומתמיד בבני המשפחה לצורך הסעתו לאתרים בהם חפץ לבקר ואין בעובדה כי בביקורו האחרון המשיב הוא זה שסייע למנוח בכך, כדי ללמד כי דוקא בביקורו האחרון בארץ יש להסתייעות המנוח במשיב כדי להוכיח את קיומה של השפעה בלתי הוגנת או תלות שפיתח המנוח במשיב.

נראה כי המשיב לא זנח את חובותיו המוסריות כלפי המנוח, הן בחייו והן במותו, ודוקא היתנהלות המשיב לאחר מות המנוח מעידה על הקשר האמיץ והחם שהתקיים בין השניים, אשר יש בו כדי לחזק המסקנה על רצינות כוונותיו של המנוח בבוחרו להוריש מחצית עיזבונו לידי המשיב.

מנוסחו של סעיף זה אנו למדים כי המחוקק לא מצא להגביל את עורך צוואה בכתב יד או בעדים אודות האופן בו יש להחזיק את הצוואה ואף לא מנע או הגביל את המצווה מלהפקיד את הצוואה בידי כל אדם אחר בו יחפוץ המצווה.

...

נסיבות נוספות המחזקות את המסקנה כי יש להורות על דחיית ההתנגדות הסתירות שעלו בגרסת המשיבה כאמור, במסגרת ניהול ההליך הציגה המשיבה גרסה התואמת לזו שהוצגה ע"י המתנגדת ותמכה בביטול הצוואה, מה שנוגד את הגיונו של האדם הסביר, שכן קבלת ההתנגדות תוביל בהכרח לנישולה של המשיבה מעיזבונו של המנוח שעה שהוריש לה מחצית עזבונו.

נוסף על כל האמור לעיל, אין להתעלם מהעובדה כי במשך מספר חודשים לאחר פטירת המנוח שיתפו המשיבה ובאת כוחה פעולה עם המשיב ובא כוחו בכל הנוגע להוצאתה לפועל של הצוואה (ראו, למשל, נספח ד 1-6 לתצהיר עדות ראשית של עו"ד י' מיום 14/01/2020 ) וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנות פסק-הדין וכי המשיבה הסכימה עם תכנה של הצוואה ולא כפרה בהוראותיה.

סיכומו של דבר מכל המקובץ לעיל, ההתנגדות אשר הוגשה בת"ע 24910-11-18 – נדחית.

הוא תיאר מישפחה נורמאטיבית שתמכה בו רגשית וכלכלית לאחר שצבר חובות כספיים בשל הימוריו.

עם זאת צוין, כי הנאשם עבר טילטלה משמעותית בעקבות מצבה של בת זוגו, אשר חייב אותו ליטול אחריות ולתפקד באופן מיטיב עבור בתו, כי הוא מצליח להכיר באופן ראשוני בבעייתיות שבהתנהלותו ומבטא רצון לערוך שינוי בחייו באמצעות הישתלבות בטיפול.

לבקשת ההגנה ניתנה לה אפשרות להגיש, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, מסמכים רפואיים וראיות נוספות שיתמכו בטענותיה לגבי החמרה במצבה של בת זוגו של היחיד, שהיא, על פי הנטען, הסיבה שסכלה את אפשרותו להשיב את הכספים לנפגעי העבירות.

באותה מידה הנאשם היה אדיש לעובדה שהכסף שקבל מאד"ב, המתלוננת באישום הרביעי, הוא דמי קצבת הנכות שקבלה מהמוסד לביטוח לאומי ושהיא נזקקה להם לצורך רכישת אוכל ותרופות, ובאותו האופן הוא לא גילה כל חמלה כלפי מ"א, המתלונן באישום השביעי, אשר רומה על ידי הנאשם בשעה שסעד בת מישפחה שהייתה על ערש דוואי, וסרב להשיב לו את מעט כספו, גם כאשר המתלונן הבהיר לו כי הוא נזקק לכסף לצורך הוצאות הקבורה ובניית המצבה, לאחר שאותה קרובה נפטרה.

לבסוף שקלתי את העובדה כי הנאשם שהה במעצר של ממש במשך כשבועיים ימים, וכן שקלתי את פרק הזמן הממושך שבו שהה הנאשם בתנאים מגבילים, אשר יש בו גם מידה מסוימת של ענישה.

...

לאחר דין ודברים, הנאשם נעתר לבקשתה, והעביר לה, באמצעות שליח המחאה מזויפת על סך של 50,000 ₪ ואד"ב העבירה לנאשם, באמצעות השליח, סכום של 1,300 ₪ במזומן.

הנאשם הפציר בס"ח ודחק בו לשלם לו את הסכום הנוסף, ולבסוף ס"ח נעתר להפצרותיו ומסר סכום נוסף של 1,860 ₪ לשליח מטעמו.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: עשרים ושניים חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מים 30.3.20 ועד ליום 14.4.20.

הנתבע שילם לתובע מענקי הנצחה (בגין אחזקת קבר והוצאות אזכרה) מכוח החוק רטאוקטיבית ל-4 שנים אך דחה את עתירת התובע לקבלת תגמולים ומענק נישואין רטרואקטיביים שלהם זכאים בני מישפחות חללי איבה (מכתבים מיום 26.5.20 ומיום 24.6.20 – נספחים ז' ו- ט' לכתב התביעה).

הנתבע טען כי משפנה הצוות הדידקטי אל התובע במשלוח מכתב ומשניסו בני משפחתו של התובע לאתרו, אך ללא הצלחה, עשה הנתבע ככל שלאל ידו לאתר את התובע ומשפחתו בהתאם לאמצעים שעמדו לרשותו באותה העת וכי אין זה סביר להטיל על גוף צבורי חובות שאינם ברי ביצוע.

זאת ועוד, גם פעולות הצוות הדידקטי, אינן פעולות של הנתבע שכן מדובר בגורם חצוני שעוסק בהנצחה בלבד אשר בעבר יזם וסייע לנתבע לאתר קרובי מישפחה של חללים (עדות גב' אשכנזי עמ' 17 ש' 32, עמ' 18 ש' 6, עדות מר אבן - עמ' 27 ש' 5 לפרוטוקול) וממילא לא הוכח לאן נשלח המכתב שיועד לכאורה לתובע.

גב' בר לב אשכנזי העידה, כי כיום נערכת בדיקה יזומה לבדוק האם יש בני מישפחה לחלל איבה על מנת ליידע אותם בדבר זכויותיהם (עמ' 20 ש' 16-20 לפרוטוקול) וכי לו היתה הסוגיה מגיעה היום לפתחו של הנתבע, היה פועל כך. בענין זה טען הנתבע כי באותה התקופה היו קיימות מיגבלות ליידוע התובע ומשפחתו.

הנתבע מפנה לפרשת לוזון (עב"ל 57861-01-11 אסתר לוזון – המוסד; (7.8.12)) וטוען שממנה עולה כי "אי יידוע תובע קונקריטי על אפשרות לזכאות לגימלה - אינה יכולה להקים את זכאות לגימלה בהיעדר תביעה לגימלה". אלא שבעניינינו, המצב שונה.

התובע לא פירט בתביעתו במפורש מהן הגימלאות שאותן הוא מבקש, האם מדובר בגימלאות שוטפות שלכאורה היה יכול לקבל עד גיל 21 או שמא במענקים והטבות חד פעמיות (אם כי הדברים עולים מהתכתובת שבין הצדדים).

...

עוד שוכנעתי כי בהענקת מענק הנישואין, נוכח הנסיבות המיוחדות של תיק זה כפי שפורט לעיל, לא יפגע כל אינטרס שהוא של המוסד או כל אינטרס ציבורי אחר כאשר מנגד מהות ההכרה בתובע כיתום איבה והענקת פיצוי משמעותי (אם כי מופחת בהרבה מהפיצוי שהיה מקבל לו ידע על זכויותיו בזמן אמת) היא בעלת משמעות גדולה לתובע ומאפשרת לו כעין סגירת מעגל כאשר הנזק שייגרם לו אינו רק כספי וכאשר דחיית התביעה משמעותה סגירת הגולל על זכויות התובע.

לאור כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה כך שהתובע זכאי לקבל את מענק הנישואין.

תביעת התובע לתשלום תגמולים רטרואקטיביים - נדחית.