מהי הענישה ההולמת בגין המתת ילד

בתמצית, כתב האישום מיפרט כיצד הנאשם, פעמים רבות במהלך חודש ספטמבר 2022 איים על אחותו, באמצעות הודעות קוליות ששלח לטלפון הנייד שלה, שיהרוג אותה ואת ילדיה אם לא תעשה מה שהוא אומר וזאת לאחר שהלכה לישון אצל חברתה לאחר גירושיה.

בית המשפט רשאי לחרוג ממיתחם העונש ההולם בשל שקולי שקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

יתר על כן, הפסיקה כבר התייחסה והביעה שאט נפש מתת תרבות הסכין ומהמנהג הקלוקל של יישוב סכסוכים באמצעות אלימות תוך שימוש בכלי נשק (ע"פ 3573/08 עוואדרה נ' מ"י, [פורסם בנבו] ניתן ביום 13.4.2010 וכן פסקי הדין המאוזכרים שם).

...

אמנם אינני מקל ראש בחומרת המעשים ואלה ילקחו בחשבון בעת קביעת המתחם אך בהתאם להלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13) סבורני שיש לראות אותם כאירוע אחד ולקבוע בגינם מתחם אחד שכן מתסקירי שירות המבחן עולה שככל הנראה בוצעו על אותו רקע.

בשים לב לשיקולים האמורים, בהתחשב בתקופת מעצרו של הנאשם, גילו ועברו הפלילי, כמו גם לעמדותיהן של המתלוננות כפי שהובעו בפני שירות המבחן, החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם מעט מתחת לרף האמצעי של מתחם העונש ההולם.

אשר למיתחם העונש ההולם בשל הרשעותיו, נקבע כי נוכח פגיעת המערער בערך קדושת החיים, חומרת מעשיו ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, מיתחם העונש ההולם הוא בין עונש של מאסר עולם בצרוף 6 שנות מאסר בפועל לבין מאסר עולם בצרוף 12 שנות מאסר בפועל.

בצד זאת, הודגשה תרומת המערער לבטחון המדינה במשך שנים רבות; נסיבות חייו האישיות הקשות, בין היתר, העובדה כי שָׁכַל חלק מילדיו; היותו נכה בשיעור של 30% בשל תיסמונת בתר חבלתית; ותנאי מעצרו הקשים.

בהנתן האמור, בנידון דנן, איני סבור כי הרצח ניכנס בשערי הנסיבה המחמירה של "יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר". המערער השתמש באקדח לצורך המתת המנוח, בעודו ניצב בטווח של פחות ממטר ממנו, דרך את האקדח וירה באופן מכוון שתי יריות לעבר המנוח – האחת בכף ידו השמאלית, והאחרת מדויקת בראשו.

...

סבורני כי שינוי זה אינו מהווה שינוי לקולא ביסודות העבירה או בהגדרתה [.

כמו כן, אמנם חלק מהנוכחים העידו כי "פחדו" מירי המערער לעבר המנוח, אולם פחד אינו בגדר "סכנה ממשית" לחייהם ובסופו של דבר לא נגרם נזק בפועל לאיש מבין הנוכחים בעת הרצח.

סוף דבר הרשעת המערער בעבירת הרצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בנוסחו הקודם, בדין יסודה; כך גם הרשעתו בעבירת הניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק.

עפ"ג (מחוזי חי') 64033-11-22 מדינת ישראל נ' מיכאלוב (27.3.23) – המשיב, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת אקדח ו-5 כדורים, וכן כ-47 גרם קאנבוס לצריכה עצמית; בית משפט קמא קבע מיתחם עונש הולם בגין עבירת הנשק הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר; בית משפט קמא סטה ממיתחם העונש ההולם משקולי שקום וגזר על המשיב 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות; ערעור המדינה היתקבל ובית המשפט המחוזי גזר על המשיב 10 חודשי מאסר, וזאת נוכח ההליך הטיפולי בו החל וכן נוכח ההלכה לפיה ערכאת העירעור אינה ממצה את הדין.

עפ"ג (מחוזי חי') 40594-07-21 מדינת ישראל נ' קעדאן (2.11.21) – המשיב, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בהחזקת תת מקלע מאולתר; בית משפט קמא קבע מיתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בעבודות שרות; בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ההגנה לפיה המשיב ניסר חלק מתת המקלע שהחזיק; יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, ותוך שחזר על ההלכה לפיה ערכאת העירעור אינה ממצה את הדין, גזר על המשיב 6 חודשי מאסר בפועל.

את עונשו של הנאשם החלטתי למקם מעט מעל מיתחם העונש ההולם, וזאת נוכח נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, כמפורט להלן – הנאשם כבן 45, נשוי ואב ל-4 ילדים קטנים.

...

נוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 13 ל-36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

את עונשו של הנאשם החלטתי למקם מעט מעל מתחם העונש ההולם, וזאת נוכח נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט להלן – הנאשם כבן 45, נשוי ואב ל-4 ילדים קטנים.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, 12.1.21-6.1.21.

נאשם 1 הביע את צערו על מעשיו, הבטיח לא לשוב עליהם וציין כי כל רצונו לגדל את ילדיו ולטפל באמו.

מדובר בכלי שהשימוש העקרי בו הוא לצורך המתת אדם, גרימת פגיעה גופנית חמורה לאדם או איום בפגיעה כזו.

כבר נפסק, כי נידרשת ענישה מחמירה לכל חוליה בשרשרת של עבירת הסחר בנשק, ובכלל זה גם מי שתווך בעיסקה ותרם תרומה מכרעת לביצועה (ראו: ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל (16.08.18); ע"פ 3793/20 בעיניין מורייחי) וכך גם מורה לשון סעיף 144(ב2) לחוק שהנאשם הודה כי עבר על שנאסר בו. בשים לב למכלול הנסיבות ולפסיקה הנוהגת, לעונש הקבוע לצד עבירת הסחר והוראת תיקון 140 כי עונשו של המורשע בעבירה מעין זו לא יפחת מרבע העונש הקבוע לצדה, אני סבור כי מיתחם העונש ההולם נע מ-32 ל-60 חודשי מאסר.

...

בשים לב למכלול הנסיבות ולפסיקה הנוהגת, לעונש הקבוע לצד עבירת הסחר והוראת תיקון 140 כי עונשו של המורשע בעבירה מעין זו לא יפחת מרבע העונש הקבוע לצדה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע מ-40 ל-66 חודשי מאסר.

כבר נפסק, כי נדרשת ענישה מחמירה לכל חוליה בשרשרת של עבירת הסחר בנשק, ובכלל זה גם מי שתיווך בעסקה ותרם תרומה מכרעת לביצועה (ראו: ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל (16.08.18); ע"פ 3793/20 בעניין מורייחי) וכך גם מורה לשון סעיף 144(ב2) לחוק שהנאשם הודה כי עבר על שנאסר בו. בשים לב למכלול הנסיבות ולפסיקה הנוהגת, לעונש הקבוע לצד עבירת הסחר והוראת תיקון 140 כי עונשו של המורשע בעבירה מעין זו לא יפחת מרבע העונש הקבוע לצדה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע מ-32 ל-60 חודשי מאסר.

מה גם, שכאמור, לנסיבותיו האישיות של מי שמורשע בעבירות נשק יש לתת משקל מועט.

מדובר במעידה חד פעמית אשר לא תחזור על עצמה והרשעת הנאשם תיפגע קשות בפרנסתו, כך שלא יוכל להמשיך ולתמוך כלכלית בילדיו הסטודנטים.

נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם העקרון המנחה בענישה הנו עיקרון ההלימה אשר מנוסח בסעיף 40ב לחוק העונשין כדלקמן: "העקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה - העקרון המנחה)". רכיב "מידת אשמו של הנאשם" בבצוע העבירה הוא עקרון מנחה בענישה.

מכאן ניכר כי קיימת מגמת החמרה מסויימת בענישה בעבירות המתת בעלי חיים מוגנים באמצעות הרעלה על רקע עיסוק חקלאי אך מגמה זו אינה מוסהקת נוכח מיעוט המקרים בהם מועמדים נאשמים לדין בעבירות אלו.

...

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי יש לתת משקל של ממש בגזירת דינו של הנאשם לשיקולי הגמול, הנזק שגרם לחיות בר מוגנות והנזק הפוטנציאלי הקטלני שעלול היה להיגרם לחיות בר נוספות לרבות כאלו המצויות בסכנת הכחדה.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 45 ימים.

אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 שנים החל מהיום.