החלטה להעברת הדיון, ולחילופין למחיקה על הסף
לטענת הנתבע, גם אם עילת התביעה עניינה ביחסים המשפטיים בין הצדדים (היינו חוזית גרידא), הרי ששאלת קיומם של יחסי עובד- מעסיק עומדת במרכזה.
אשר על כן, אף אם קיימות לכאורה או להלכה, עילות תביעה אחרות שתובע זכאי לתבוע סעדים על פיהן – כיד מחשבתו היצירתית שלו או של עורך דינו – עדיין סבורני כי יש לבחון ולבדוק את מהות העילה העיקרית, ומהו מקור הסיכסוך בין הצדדים.
...
כן, תביעת השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט מתמקדת ברווח שצמח לנתבע ולא בנזק שנגרם לתובע ולכן גם אם הייתה התובעת מעלה כימות הוצאותיה ונזקיה כי אז אין בהן עילה מוכח דין זה.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא כי ככלל יש להיעתר לבקשות לתיקון כבתי טענות ברוחב לב. עם זאת, היעתרות לבקשות מסוג זה אינה "אוטומטית", שכן מדובר באיזונם של שיקולים שונים, ובהם: תרומת התיקון לבירור הפלוגתות; השלב הדיוני בו מצוי ההליך; תום הלב של המבקש; שיהוי בהגשת הבקשה; וכן השפעת התיקון על המשך התנהלות הדיון בשים לב לאינטרס הציבור (ראו רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (נבו 13.09.2022); ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 04.04.2021)).
על כן, ונוכח האמור לעיל, מקום בו ייפסק כי אין מדובר ביחסי עובד מעסיק, כי אז מעתה אני מתירה את תיקון כתב התביעה בעתיד לבוא משגם לא שוכנעתי כי התיקון הנדרש מעלה סוגיות חדשות או מרחיב יריעת המחלוקת או פוגע ביכולת הנתבע להשמיע את טיעוניו.
על כן, איני סבורה כי תיקון כתב תביעה יוביל לפגיעה בהליך ראוי והוגן, כל שכן ניתן לרפא זאת בהוצאות ריאליות, מקום בו יהיה צורך בתיקונו של כתב ההגנה (עת לפי התקנות החדשות אין הדבר גורר תיקון אוטומטי מקום בו בית המשפט נעתר לתיקון כתב תביעה אולם כבר מעתה אני מתירה תיקון בהתאם לתקנה 47 (א) לתקנות בכל הנוגע לעילת התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט).