מהות היחסים המשפטיים בין עובד למעסיק

בהודעה יש לכלול את שם העובד, שם המעסיק, מהות השינוי בתנאי העבודה ומועד כניסתו לתוקף.

הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק.

...

] יצוין שבמהלך עדותה של גב' עפאף חרזאללה, סמנכ"לית העירייה ומנהלת משאבי אנוש (להלן: גב' חרזאללה), נעשה ניסיון לטעון שלתובעת תעודה של סייעת חינוך מיוחד ולא תעודה תיכונית בלבד[footnoteRef:2] ובסיכומים אף נטען שהיא בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד[footnoteRef:3], אלא שדין הטענות להידחות משתי סיבות: האחת, התובעת לא טענה בכתב התביעה המקורי או המתוקן ולא הצהירה בתצהירה שיש לה תעודה של סייעת חינוך מיוחד או תואר ראשון בחינוך מיוחד, ולכן הטענות לא הוכחו.

עם זאת, כאמור העירייה פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים עת לא פנתה לממונה בבקשת לקבלת היתר להפחתת היקף משרת התובעת ולכן לא מצאנו שהשיהוי הניכר בהגשת התביעה מצדיק את דחייתה.

סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, הפרשי שכר והפקדות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות בגין משרה בהיקף של 83%, שכר בעבור עבודה בקייטנות האביב והקיץ והפרשי דמי לידה – נדחות.

הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק.

מכאן, שאין בסיס לטענות הנתבעת שהוסברו לתובע "מהות העבודה, תנאיה וזכויותיו" בעל פה, שלא נגרם לתובע כל נזק, ושהוא כביכול "ויתר" על זכותו לדעת את תנאי העבודה.

...

טענת הנתבעת לקיזוז חוב בסך סך 7,962.68 ₪ נדחית אף היא .

נוכח האמור בפסה"ד ,מצאנו הצדקה להשתת שכ"ט ב"כ התובע על הנתבעת אך בסכום פרופורציונלי.

הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובע בסך 8,000 ₪.

דיון והכרעה קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת התשתית המשפטית הלכה פסוקה היא כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטאטוס, שאין להתנות עליו[footnoteRef:1].

עוד ציין התובע כי במסגרת כתב התביעה תבע פיצוי בגין עגמת נפש בגובה 15,000 ₪ אשר "דומה במהותו לפצוי הלא ממוני שהוכר בפס"ד כותה". מנגד הנתבעים טענו בסיכומיהם כי התובע אינו זכאי לפצוי בלתי ממוני אשר נפסק בנסיבות בו הוכרו יחסי עבודה וכן כי ככל שיקבעו קיומם של יחסי עבודה, התובע אינו זכאי לסעד זה בהיתחשב בתמורה ששולמה לו והיותו משתמש מתוחכם אשר לא העלה טענה בדבר קיומם של יחסי עבודה בזמן אמת.

...

בנוסף אנו סבורות כי מתקיים גם התנאי לפיו "הצדק או הצורך ללבן את השאלות המהותיות שבמחלוקת, מחייבים את מתן הסעד אף שלא נתבקש". יצוין כי מצאנו שאין מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על הנתבע לאור היעדר הכרה ביחסי עובד –מעסיק ומשכלל לא הוכחו התנאים לקיומה של הרמת מסך ההתאגדות.

לנוכח האמור, התביעה נגד הנתבע נדחית.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 50,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

החלטה להעברת הדיון, ולחילופין למחיקה על הסף לטענת הנתבע, גם אם עילת התביעה עניינה ביחסים המשפטיים בין הצדדים (היינו חוזית גרידא), הרי ששאלת קיומם של יחסי עובד- מעסיק עומדת במרכזה.

אשר על כן, אף אם קיימות לכאורה או להלכה, עילות תביעה אחרות שתובע זכאי לתבוע סעדים על פיהן – כיד מחשבתו היצירתית שלו או של עורך דינו – עדיין סבורני כי יש לבחון ולבדוק את מהות העילה העיקרית, ומהו מקור הסיכסוך בין הצדדים.

...

כן, תביעת השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט מתמקדת ברווח שצמח לנתבע ולא בנזק שנגרם לתובע ולכן גם אם הייתה התובעת מעלה כימות הוצאותיה ונזקיה כי אז אין בהן עילה מוכח דין זה. דיון והכרעה הלכה פסוקה היא כי ככלל יש להיעתר לבקשות לתיקון כבתי טענות ברוחב לב. עם זאת, היעתרות לבקשות מסוג זה אינה "אוטומטית", שכן מדובר באיזונם של שיקולים שונים, ובהם: תרומת התיקון לבירור הפלוגתות; השלב הדיוני בו מצוי ההליך; תום הלב של המבקש; שיהוי בהגשת הבקשה; וכן השפעת התיקון על המשך התנהלות הדיון בשים לב לאינטרס הציבור (ראו רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (נבו 13.09.2022); ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 04.04.2021)).

על כן, ונוכח האמור לעיל, מקום בו ייפסק כי אין מדובר ביחסי עובד מעסיק, כי אז מעתה אני מתירה את תיקון כתב התביעה בעתיד לבוא משגם לא שוכנעתי כי התיקון הנדרש מעלה סוגיות חדשות או מרחיב יריעת המחלוקת או פוגע ביכולת הנתבע להשמיע את טיעוניו.

על כן, איני סבורה כי תיקון כתב תביעה יוביל לפגיעה בהליך ראוי והוגן, כל שכן ניתן לרפא זאת בהוצאות ריאליות, מקום בו יהיה צורך בתיקונו של כתב ההגנה (עת לפי התקנות החדשות אין הדבר גורר תיקון אוטומטי מקום בו בית המשפט נעתר לתיקון כתב תביעה אולם כבר מעתה אני מתירה תיקון בהתאם לתקנה 47 (א) לתקנות בכל הנוגע לעילת התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט).

הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק.

הלכה היא כי מהותה של 'תוספת' לשכר העבודה לא תיגזר מאופן כינויה אלא ממהות רכיב השכר, מכיוון שהכינוי אינו מעיד בהכרח על מהות הרכיב.

...

סוף דבר תביעת התובע לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, דמי כלכלה, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר לרבות תשלום בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, הוצאות נסיעה ופיצוי בגין שימוש ברכב - נדחות.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: מענק שנתי בסכום של 4,568 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 9.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל.

לעניין הוצאות משפט - התובע הגיש תביעה בסכום של 506,615 ₪ ולמרות שניתנה לו הזדמנות לתקן את הסכומים הנתבעים, לא עשה כן. לפיכך, שקלנו אם לחייבו בתשלום הוצאות לנתבעת אולם החלטנו בסופו של יום שכל צד יישא בהוצאותיו.