מהו המועד שבו בית המשפט עדיין ייתחשב בכתב הגנה שהוגש באיחור

1.4 בנגוד לתקנה 31 לתקנות – כתב העירעור איננו ערוך בהתאם להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מיסמך ומבנהו: כתב העירעור איננו נושא את תאריך חתימתו בעמוד הראשון מצד ימין למעלה, עמודי הנספחים אינם ממוספרים בספרות ריצפות, ולא צורף לפני הנספחים תוכן עניינים שבו יפורטו לגבי כל נספח: שם הנספח, הסיפרה שבה סומן ומספר העמוד הראשון של כל נספח.

אפתח בעובדה הפשוטה, כי סופו של יום הודעת העירעור הוגשה באיחור, ונימוקי המבקשים לעניין זה, ולפיהם ביום ראשון המשרד סגור, או כי המזכירה בחופשת לידה, או כי רק ביום 26.5.21 הבחין המבקש בהודעה, אינה נימוקים משכנעים וזאת בלשון המעטה.

תקנה 33(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ט – 2018 קובעת לאמור: "(ב) אם טרם חלף המועד להגשת מיסמך, ניתן לתקן את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה; הוגש כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור וערעור ולא קובל על ידי המזכיר המשפטי, יהיה ניתן לתקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל או עד היום האחרון להגשתו, לפי המאוחר." (תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 - מאגר נבו)"

בנידון שלפנינו, המועד המקורי להגשת הודעת העירעור, בהיתחשב בפגרת הפסח היה 29.5.21, והמועד המוארך שלאחר תום 7 ימים ממועד שבו ניתנה ההחלטה, הנו, לכל המאוחר 30.5.21.

בכל הכבוד לכך שהוגשה בקשה לפטור, הרי שאין בטענה זו, כדי לסייע למבקשים, ומה עם בקשתם, שעדיין לא הוגשה הייתה נדחית ? ומדוע מלכתחילה לא צורפה בקשה זו ? ומדוע לסרבל ולסבך את ההליך? כאמור, תקנות סדר הדין החדשות, נועדו לפשט ולייעל את ההליכים ולמרבה הצער, בשתי הודעות העירעור של המבקשים, נפלו פגמים.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענת המבקשים, נחה דעתי, כי דינה של ההשגה להידחות ולהלן נימוקיי לכך.

כך גם, אי ציון סכום האגרה הנכון, ואין די בעובדה שסופו של דבר, שולמה האגרה הנכונה.

בכל הכבוד לכך שהוגשה בקשה לפטור, הרי שאין בטענה זו, כדי לסייע למבקשים, ומה עם בקשתם, שעדיין לא הוגשה הייתה נדחית ? ומדוע מלכתחילה לא צורפה בקשה זו ? ומדוע לסרבל ולסבך את ההליך? כאמור, תקנות סדר הדין החדשות, נועדו לפשט ולייעל את ההליכים ולמרבה הצער, בשתי הודעות הערעור של המבקשים, נפלו פגמים.

" סוף דבר אפוא שההשגה נדחית, ואך חסד עושה אני עם המבקשים שעה שאיני מחייבם בהוצאות לאוצר המדינה.

בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע ת"ק 7337-06-21 נחמיאס נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ תיק חצוני: בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר התובעת איזבל נחמיאס הנתבעת צ'מפיון מוטורס בע"מ פסק דין

הנתבעת הגישה כתב הגנה ופרטה את טענותיה בהרחבה.

הנתבעת טענה כי לאחר שהודע לתובעת על האיחור הצפוי במסירת הרכב נחתמה, ביום 21.09.2020, הזמנה חדשה שבה מצוין כי מועד ההגעה המשוער של הרכב ארצה הנו ביום 29.09.2020.

ועדיין, לא עלה בידי התבועת להוכיח כי הנתבעת התחייבה, לא בכתב ולא בעל פה, לקיומו של חיבור כאמור.

אני שב ומציע לצדדים, בהיתחשב בשינוי העיצוב של ההגה כפי שפורט בפסק הדין, להידבר ביניהם בהקשר זה וזאת במטרה להמנע מהליכים נוספים ובעיקר על מנת למצוא פיתרון הולם בעיניין זה. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי במועד הקבוע בדין.

...

לפניי תביעתה של התובעת לפיצוי בגין הפרת התחייבויותיה של הנתבעת כלפיה כנטען בקשר עם רכב שרכשה מהנתבעת ובגין עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו לה בשל כך. דין התובענה להידחות ואת מהנימוקים שיפורטו להלן.

סיכומו של דבר, התובעת אינה זכאית לפיצוי כלשהוא ותביעתה נדחית אפוא.

סיכומו של דבר לנוכח האמור אני מורה על דחיית התובענה.

אני מחייב את התובעת בהוצאות המשפט של הנתבעת בסך כולל של 1,000 ₪.

הנתבעות, מנגד, טוענות כי בשל תום תקופת האחריות אין עליהן כל אחריות למצב הרכב כיום; וכי למרות זאת הציעו לתובעים - לפנים משורת הדין - כי הן יישאו בעלות 50% של רכישת מנוע חדש וחלפים נלווים (הטבה שנראה כי שוויה לשיטתן כ-13,454 ש"ח, כפי שעולה מנספח ו' לכתב ההגנה), אולם התובעים דחו את ההצעה ועל כן גם הטבה זו לא מגיעה להם כיום.

הנתבעות, מנגד, טענו שמאחר שהתובעים הגישו רק חוות דעת שמאית, ולא הנדסית, הרי שאין מקום לסייע כעת לתביעתם בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

עוד טענו, כי אם ימונה מומחה מטעם בית המשפט, עדיין יש לקבל גם את חוות דעת המומחה מטעמן כראיה (עמ' 3 ש' 33 - עמ' 4 ש' 12).

תקנה 88(ד)(2) אומנם קובעת כי "יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא התקבלו כראיה"; אולם זאת - כאמור בתקנה 88(ד) רישא - רק במקרה שבו המומחה מטעם בית המשפט מונה בהסכמת בעלי הדין, מה שאין כן בעניינינו.

זו קובעת: "מונה מומחה מטעם בית המשפט והוגש[ה] באותו עניין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהקף כפי שיורה בית המשפט בהיתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו" [ההדגשות אינן במקור].

יוער כי הצדדים רשאים להסכים ביניהם בכתב - תוך יידוע בית המשפט - על רשימה של שאלות ממוקדות אחרות או נוספות שיימסרו לבדיקת המומחה.

חוות דעתו תוגש לבית המשפט ולצדדים תוך 30 יום ממועד קבלת תשלום זה. המומחה ייפגש עם הצדדים במשותף לשם בדיקת הרכב.

...

המחלוקת העובדתית העיקרית היא בשאלה האם כל התקלות שהיו ברכב בתקופת האחריות התגלו וטופלו כראוי על ידי המוסך, כפי שטוענות הנתבעות; או שמא, כפי שטוענים התובעים, היו תקלות משמעותיות נוספות כבר אז, אשר המוסך היה צריך לגלותן ולתקנן במסגרת האחריות, ואשר בסופו של דבר התגלו לתובעים במלואן רק לאחר תום האחריות.

מימון הביניים לשכרו של המומחה: בעניין תשלום הביניים של שכר טרחת המומחה, אני מקבל את עמדת הנתבעות.

לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור שגם בנושאים אלה טרם הגיעה העת להחליט, אלא יש לקבל תחילה את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

הוראות באשר למינוי המומחה, הגשת חוות דעתו והגשת התייחסויות הצדדים אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט את מר שמואל אביעד, שהינו מהנדס רכב, מכונות ושמאי רכב מוסמך.

מהו מועד הדיון בבקשה? האם הוא מועד הגשת הבקשה לתיק? האם הוא המועד בו דן והחליט בית המשפט בבקשה?.

." (הדגשה שלא במקור, עניין ענצ'י, פסקה 5). מכאן ניתן להסיק שהגבול העליון להגשת כתב הגנה הוא המועד שבו בית המשפט דן ו/או החליט בבקשה. רוצה לומר, כל עוד לא נדונה הבקשה על ידי בית המשפט הרי עדיין עומדת לנתבע הזכות להגיש את הגנתו חרף חלוף המועד שנקבע, וסוגיית ההוצאות תישקל על ידי בית המשפט, מקום בו סבור כי יש להטיל הוצאות. בעיניין ענצ'י, דחה בית המשפט את ערעור הנתבעת, הסוכנות היהודית, שהגישה את כתב הגנתה לאחר שבית המשפט דן בבקשת התובע לקבל פסק דין, אך משמדובר בתביעה שלא על סכום קצוב, החליט בית המשפט לזמן אליו תחילה את הצד השני ובהמשך לקיים דיון במעמד שני הצדדים. בין לבין, הגישה הסוכנות היהודית את כתב הגנתה. בית המשפט קבע שכתב ההגנה הוגש לאחר שבית המשפט דן בבקשה והחליט לזמן את ב"כ התובעים. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת בעירעור לפיה היא הייתה זכאית להגיש את הגנתה כל עוד לא ניתן פסק הדין. אמנם עדיין לא ניתן פסק דין בדיון הראשון של בית המשפט בבקשת לפסק הדין בהיעדר, אך משדן בית המשפט בבקשה זהו הגבול העליון להגשת כתב הגנה. כב' הנשיא שמגר מצטט את כב' השופט ברק (כתוארו אז) בעיניין נחושתן - "אם השופט פועל כדין ומקבל את התביעה או העירעור, ולאחר מועד זה מוגש כתב הגנה .. אין מתחשבים בהם, שכן הוחמץ המועד....ובמקום שבו, בשל טעות, לא ניתן פסק הדין שצריך היה להנתן, יש לידון בבקשה לפי המצב שהיה קיים ביום בו הגיעה הבקשה לראשונה לעיונו של השופט ..." (ההדגשות שלא במקור, עניין ענצ'י , פסקה 4).

הינה כי כן, ששני הצדדים עושים דין לעצמם ומנגד כל צד מבקש היתחשבות מדוע הגיש באיחור (אם כי הנתבע לא ביקש היתחשבות להגשה באיחור אלא קבע באמצעות בא כוחו עובדה שלא קיבל את התביעה ודי בכך כדי להעתר לבקשתו לאיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה אל מול ההבהרה להחלטת בית המשפט לאחר למעלה משלושה חודשים כאילו זנח את הבקשה, אולם בשל מצבו האישי וזאת הגם שבית המשפט לא קבע מועד להגשת תגובה).

...

על כן, יצוין כבר עתה, כי איני נעתרת לבקשה שלא לבחון את טענת הנתבע בהזדמנות הראשונה לדחייה על הסף בשל העדר סמכות עניינית וקיומו של הפטר, כל שכן בית המשפט העלה זאת במסגרת החלטתו בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

יובהר, כי בענייננו חלה פקודת פשיטת הרגל נוכח אותה תקופה שבה ניתן ההפטר אולם ניתן לראות כי גם לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח -2018 התוצאה היא זהה משחוב בר תביעה מוגדר סעיף 4 כחוב ודאי או מותנה בין שהגיע מועד פרעונו ובין שטרם הגיע, עת החוק מתייחס בבירור גם לחובות עבר.

סיכומו של דבר, מקום בו ההלוואה ניתנה לפני שהנתבע נכס להליך של פשיטת רגל, כאשר במועד צו הכינוס שהוא המועד הקובע לגבי חובות שהם בני תביעה או לא (והוא גם המועד לעיכוב ההליכים של תובענות משהתנהלות בעוד לפי החוק החדש במועד צו פתיחת הליכים), הרי שהחבות הזו – בין אם זה חוב מותנה בדרישה עתידית ובין אם זה חוב שפרעונו עתידי ודאי אבל עתידי – הייתה ידועה וקיימת.

על כן, דומה כי אין מנוס אלא לקבוע כי החוב הוא בר תביעה ומשכך לא ניתן לפעול לגבייתו נוכח צו ההפטר.

לכך השיבה הפרקליטה מטעם המדינה: "כפי שחברי ציין בשיחה ביננו מדובר על סכום גבוה יותר ועכשיו מועלית טענה שהוא רוצה להעביר למחוזי. רק לאחר שנתיים. אנו נגיב לבקשה הזאת, לרבות הטענה שהוגשה באיחור. גם לפני הארוע התובעת הייתה על 80% משרה וגם אחריה. רואים בדו"חות נוכחות שלה מעל 15 ו-10 שעות עבודה. אין פגיעה בהשתכרות. הירידה שיש היא מקורונה. התובעת עובדת ב[מקום עבודתה]. אנו נוכיח הכל". [בהמשך העמוד].

התובעת טוענת כי הבקשה מוגשת בתוך זמן סביר ממועד הגשת התביעה, באשר המתינה לאחר קבלת חוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט, על מנת לנסות ולראות אם הליך הגישור עליו המליץ בית המשפט יוביל למיצוי פשרה, כאשר התיק עדיין בקדם משפט; ומשלא צלח – היא מגישה את הבקשה.

מה שכן ניתן להצביע עליו בשלב זה, הוא שהנכות הרפואית המשוקללת שמיוחסת לתאונה על ידי המומחים מטעם בית המשפט היא גבוהה יחסית – 32%, וכי חישוב הנזק במקרה שבו כל טענות התובעת מתקבלות מעלה לכאורה סיכוי שהנזק שהתובעת תוכל להוכיח בנידון עולה על תיקרת הסמכות של בית משפט השלום בשיעור ניכר.

בנסיבות אלה, למקרא כתב התביעה – בין היתר, בשל חובת מיצוי העילה, נחזתה התובעת בעת הגשת התביעה כמי שטוענת כי בתשלום פיצויים בגובה תיקרת הסמכות של בית משפט השלום יש כדי למצות את תביעתה.

העברה כמבוקש, תאפשר קיצור ההליכים, מניעת אובדן זמן שפוטי וחיסכון בהוצאות; בהיתחשב באפשרות החילופית - של מחיקת התביעה והגשתה מחדש (לבית משפט המחוזי) על כל הכרוך בכך.

הנתבעת 1, המדינה, תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה בתוך 21 יום ממועד קבלת כתב התביעה המתוקן.

...

התובעת תשלם לנתבעת 1 בגין הוצאות בקשה זו סך של 2,500 ₪, וזאת - עד ליום 10.11.23.

כמו כן, התובעת תשלם לקופת אוצר המדינה בגין הוצאות הציבור סך של 1,200 ש"ח, וזאת - עד ליום 10.11.23.

אשר על כן, בשל כל הנימוקים לעיל, מכוח סמכותי לפי הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 - אני מקבל את הבקשה, ומורה על העברת התביעה הנדונה לגורם המוסמך בבית משפט המחוזי בתל אביב.