מהו האירוע המוחי הנובע מתאונת דרכים והגורם לפוליסת ביטוח הסיעוד

הנתבעת 2 היא חברת הביטוח שביטחה את השמוש ברכב, והוציאה תעודת ביטוח חובה ופוליסת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל – 1970.

לתאור קצר של האירועים מרגע קרות התאונה ואילך, והמהלכים הרפואיים בהמשך הדרך, ניתן לצטט מחוות דעתה מיום 16.7.15 של ד"ר אילנה פרבר ז"ל, שמונתה בתיק זה כמומחית מטעם בית המשפט בתחום השקום: "אושפזה בתל השומר עם חבלת ראש קשה, שברים בעצמות הפנים ובגולגולת, דמם תת-קשתי ותת-עכבישי. היתה מחוסרת הכרה עם מדד גלזגו 4. כמו כן אובחנו שברים באילאום ופוביס, שברים בזיזים הרוחביים בחוליות D1-D2 וחזה אוויר מימין.

המומחה מטעם ביהמ"ש בתחום השקום, הוא – ואין בלתו – הגורם המוסמך לקבוע מהו הציוד שהתובעת זקוקה לו, ולא ניתן, בתביעה לפי חוק פלת"ד, להגיש חוות דעת עצמאית, שמנסה "לעקוף" את מומחה ביהמ"ש. חוות דעתה של איילה שיפמן יכולה להתייחס רק להערכת העלויות של אותם פרטי ציוד שהמומחה אישר, ולא לקביעת הצורך בפרטי ציוד נוספים, אותם המומחה לא אישר.

"סוג הנזק" אשר עלול להגרם, בתאונת דרכים קשה מסוג זו שארעה לתובעת, הוא נזק גוף חמור ביותר, המצריך דיור מותאם וטפול סיעודי ע"י עובדת זרה.

ואולם, "ניתן לצפות במידת סבירות לא נמוכה שביום מן הימים היה התובע רוכש רכב לצרכיו הפרטיים, אף ללא קשר לפגיעה המוחית. לפיכך, כדי שהתובע יפוצה רק בשיעור ניזקו, ולא מעבר לכך, צריך היה להפחית את עלות הוצאות הניידות שהיו צפויות לו, לולא הפגיעה המוחית, מהעלות של רכישת רכב והחזקתו עפ"י חוות הדעת שהומצאה לבית המשפט" (ע"א 3263/96 קופ"ח הכללית נ' שבודי , פ"ד נב (3) 817, בעמ' 832).

ככל שנגבתה הישתתפות עצמית, על המבוטח להגיש בסניף הקופה בקשה להחזר, והוא יקבל החזר בכפוף לבחינת הזיקה בין השרות הרפואי שניתן לבין הפגיעה הנובעת מתאונת הדרכים.

...

הדרישה לפיצוי האב בגין החשש להפסדי שכר בעתיד נדחית אפוא.

ס י כ ו ם לסיכום, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים כלהלן: כאב וסבל - 184,320 ₪ הפסדי שכר בעבר - 528,175 ₪ אובדן כושר השתכרות בעתיד – 2,393,237 ₪ עזרת בני המשפחה בעבר - 340,000 ₪ מטפלת זרה, בעבר ובעתיד - 3,224,237 ₪ אפוטרופוס, בעבר ובעתיד - 216,700 ₪ עלות ציוד קבוע בעבר - 94,098 ₪ ציוד מתכלה, בעבר ובעתיד - 243,702 ₪ דיור בעבר ועד יום 31.8.19 - 279,630 ₪ דיור בעתיד - 550,000 ₪ הוצאות ניידות ונסיעה בעבר - 25,000 ₪ ניידות ונסיעה בעתיד - 163,292 ₪ טיפולים רפואיים בעבר - 1,968 ₪ טיפולים רפואיים בעתיד - 73,806 ₪ פיזיותרפיה בעבר - 64,756 ₪ פיזיותרפיה בעתיד - 421,753 ₪ תרופות והזנה בעבר - 31,729 ₪ תרופות והזנה בעתיד - 137,070 ₪ תמיכה נפשית בבני המשפחה 45,000 ₪ מיזוג אוויר בעתיד 29,522 ₪ מכונת כביסה וייבוש בעתיד - 6,959 ₪ הפסדי שכר של האם בעבר - 304,552 ₪ הפסדי שכר של האם בעתיד - 166,343 ₪ סה"כ - 9,525,850 ₪ ובניכוי קצבאות מל"ל בעבר - 470,910 ₪ ובניכוי קצבאות מל"ל שתשולמנה בעתיד (כפי שיוכח כאמור בפיסקה 132 לעיל), והכול בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ככל שתחיה התובעת מעבר לתאריך 1.9.2043, הרי שמיום 1.9.2043 ואילך תשלם הנתבעת תשלומים עתיים בסך של 30,987ש"ח לחודש (זהו סיכום התשלומים העתיים כמפורט בפסקאות 29, 47, 49, 61, 86, 88, 99, 105, 109, 117, 120 לעיל) , כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל של כל תשלום.

ביום 3.12.2015, בשעה 15:30 לערך, המנוח היה מעורב בתאונת דרכים, כשבמהלך נהיגתו ברכבו היתנגש בעמוד חשמל והמנוח ניחבל בראשו (להלן – התאונה או הארוע).

במועדים הרלבאנטיים לתאונה, הנתבעת הייתה המבטחת לעניין השמוש ברכב המנוח, וזאת על פי פוליסת ביטוח חובה.

בכל הנוגע לשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות והמצב הרפואי המתוארים לעיל, לבין התאונה, המומחה ציין כי: "שאלת חלקה של החבלה בתאונה בגרימת מצבו הנוכחי מורכבת וקשה לתת תשובה ברורה. מצד אחד, המהלך הרגיל שלאחר חבלה כמו זאת שהייתה בתאונה זאת הוא בדרך כלל שפיר ואיננו מביא לסיבוכים שקרו כאן. מצד שני, התובע סבל כבר מדמנציה קודם לתאונה, כך שסביר לומר ששני הגורמים, הדמנציה והתאונה, תרמו להתפתחות של המהלך המורכב. המשך ה'התגלגלות' של מצבו הוא ככל הסביר אפקט 'כדור שלג' של המצב אליו נקלע לאחר התאונה, עם תרומה מסוימת של גורמי הסיכון הטרשתיים שתרמו את חלקם להופעת השבץ המוחי ב- 2017. אין לי דרך לעגן בנתונים מחקריים חלוקה כמותית בין הדמנציה והחבלה בגרימת התמונה הקלינית הנוכחית, אני חושב שפקטור מרכזי בשיקולים הוא שבראיה ארוכת הטווח דמנציה מביאה אנשים למצב של סיעודיות וסיעודיות מורכבת, ובסופו של דבר למוות, בעוד חבלות ראש קלות אינן מביאות למהלך כזה. נובע, לכן, שמשקלה של התאונה נמוך משמעותית ממשקלו של התהליך הדימנטי. אני מציע, לכן, לחלק את הגרימה של המצב הנוכחי כך ששלושה רבעים יהיו על בסיס הדמנציה, ורבע על בסיס החבלה בתאונה.". לאחר פטירת המנוח, כתב התביעה תוקן כאמור.

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת.

הגם שהצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים דאגו לחלק לא מבוטל מצרכיו הסיעודיים של המנוח, סבורני כי פעולות המשפחה, ובפרט פעולות האלמנה, שדאגה למקלחות המנוח, לשמירה על ההיגיינה שלו במשך כל שעות שהותה לידו, שדאגה להכנת אוכל מיוחד בשבילו ולהאכלתו, וששהתה שעות רצופות ליד מיטתו, הן פעולות שנועדו להקל על סבלו של המנוח.

לסיכום מהמקובץ לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעים פיצויים בסך של 145,200 ₪ בצירוף 15.21% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 739 ₪ בגין הוצאות משפט.

המנוח, יליד 8.11.1943 והמנוחה, ילידת 17.6.1951, נפגעו ביום 4.3.2017 בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק הפיצויים (להלן: "התאונה").

אין מחלוקת, שהנתבעת הייתה המבטחת של השמוש ברכב בפוליסת ביטוח בת תוקף, שהוצאה לפי דרישותיה של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

לפיכך עליה לפצות את התובעים בגין נזקיהם, ככל שהם נובעים מהתאונה.

בעיניין תוחלת חיי המנוח לולא התאונה, קבע פרופ' זוננבליק בחוות דעתו, כדלקמן: "קיים קשר ברור בין התאונה לפטירתו וברור לכן כי קיים קצור חיים עקב התאונה. ייאמר גם באופן ברור כי על רקע מחלותיו השונות לא היה מגיע לתוחלת חיים צפויה לאדם בגילו שהיא כ 13 שנים (הלמ"ס2013). המנוח סבל משורה של מחלות להם השפעה על תוחלת חיים והמשמעותיות הם סוכרת, דום נשימה בשינה, השמנת יתר ומחלת לב. מכל אלה המחלה הדומננטית שגורמת ליקצור תוחלת חיים משמעותית היא מחתת הלב." פרופ' זוננבליק הוסיף וקבע בחוות דעתו בעיניינו של המנוח: "כאמור סבל ממחלות נוספות להן השפעה ברורה על תוחלת החיים וכפי שצויינו לעיל. מאידך, בסבירות גבוהה האירוע על סיבוכיו השונים תרם לקיצור תוחלת חיים. המנוח סבל כ 8 שנים מאי ספיקת לב, תוחלת החיים הצפויה למצבו. מאחר וכפי שציינתי האירוע קיצר במידה זו או אחרת את תוחלת חייו אני קובע את קצור תוחלת החיים עקב התאונה בלכל היותר ב 1-2 שנים." בעיניינה של המנוחה קבע ד"ר אנג'ל, כי מבירור בתיקיה הרפואיים עולה שהמנוחה הייתה אשה חולה מאד עובר לתאונה, כאשר מחלותיה הלכו והחמירו ובין היתר, סכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, אפיזודות חוזרות של פרפור פרוזדורים, צנטור לבבי וארוע של אכמיה מוחית חולפת.

כפי שנפסק פעמים רבות, לחוות דעתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט יש ככלל משקל רב. זאת, נוכח מקצועיותו והיותו גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי.

נכויי תשלום תכוף ותגמולי המוסד לביטוח לאומי הצדדים אינם חלוקים כי יש לנכות מהפיצויים את תגמולי המוסד לביטוח לאומי בגין קצבת סיעוד ששולמו למנוח ולמנוחה בסך 52,338 ₪ (נ/2) ותשלום תכוף אותו שילמה הנתבעת בגין התאונה בסך של 25,000 ₪ (נספח יב' לתחשיב התובעים).

...

ת: לא, לא החלטנו על שיפוץ אבל החלטנו שאנחנו עושים משהו.

על כן, על מנת שלא לקפח את התובעים וזאת לאחר ששוכנעתי מעדותה של גב' לוי, שאכן בוצעו התאמות כאמור, מצאתי לפסוק לתובעים סכום גלובלי בסך של 50,000 ₪ בגין ראש נזק זה. טרם סיום אציין שלא מצאתי לפסוק לתובעים סכום כלשהו בגין טענתם לפיצוי בגין עלות השכרת דירה לאמם המנוחה בתקופת השיפוץ, שעה שטענתן זו לא הוכחה וגם נזנחה בסיכומיהם.

סיכום לאור האמור, התובעים זכאים לפיצוי כדלקמן: הפסד בגין השנים האבודות 56,294 ₪ עזרת צד ג' 70,000 ₪ הוצאות 130,000 ₪ הוצאות קבורה ומצבה 15,000 ₪ נזק לא ממוני 62,021 ₪ סך הכול 333,315 ₪ ניכויים (תשלום תכוף + גמלאות מל"ל) 77,338 ₪ סכום הפיצוי 255,977 ₪ סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 255,977 בתוספת החזר אגרת המשפט בסך של 704 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 38,934 ₪.

בפניי תובענה (מתוקנת) מיום 30.11.2015 מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 מטעם עיזבון המנוח , מר עיסאוי טאלב ז"ל (תיק מספר 26407-07-14) ובנוסף לכך תביעה כספית מטעם המוסד לביטוח לאומי כנגד הנתבעת מיום 22.10.2019 בסך של 160,581 ₪ בגין החזרי כספי תגמולים ששולמו למנוח במהלך חייו בגין קצבת סיעוד ולאלמנתו בגין קצבת שארים (תיק מספר 25247-10-19).

במועדים הרלוואנטיים לתובענה הטרקטור היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח חובה שמספרה 237274647600.

מנגד, טוענת הנתבעת כי מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט עולה כי "תרומת" התאונה להתדרדרות מצבו התיפקודי של המנוח ובסופו של יום גם למותו הנה כ – 50% כאשר המחצית השנייה "נזקפת" לחובת מצבו הבריאותי הבעייתי טרם היתרחשות התאונה באופן שכל אחד מגורמי הסיכון יכול היה לגרום להתפרצות של ארוע ווסקולרי מוחי גם אם לא היה נפגע בתאונת הדרכים.

ככל שהתובעים עמדו בנטל זה על שני שלביו או אז נטל הבאת הראיות עובר אל הנתבעת (חברת הביטוח) ועליה להביא ראיות המקימות חשד ממשי לפיו הפגיעה או המוות נגרמו בשל נסיבות שונות שאינן נובעות מהתאונה ורק בכפוף לעמידה בנטל כבד זה מצד המבטחת יוחזר את נטל השיכנוע אל התובעים.

...

ניכוי קצבת הסיעוד : באשר לקצבת הסיעוד טוענת הנתבעת כי ככל שייקבע שלא מתקיים קש"ס בין העזרה לה נזקק המנוח לאחר התאונה לבין התאונה עצמה, הרי שאין מקום לנכות את קצבת הסיעוד מהפיצוי ובמקביל יש לדחות את תביעת המל"ל בגין תשלום קצבה זו, ברם ככל שייקבע קיומו של קש"ס סיבתי מלא או חלקי בין התאונה לבין העזרה שלה נזקק המנוח הרי שיש מקום לנכות את מלוא קצבת הסיעוד ששולמה עבור מימון הטיפולים שבוצעו על ידי נכדו של המנוח בסך של 108,315 ₪ ובמקביל לחייב את הנתבעת להשיב למל"ל את שיעורה המלא של קצבת הסיעוד בסך של 60,055 ₪ או חלק יחסי ממנה באותו יחס שייקבע בתביעת העיזבון.

סוף דבר : תביעת המל"ל כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם למל"ל את הסך של 123,135 ₪ ₪.

לא מקובל להשתמש במושג 'תאונה' לציון ארוע ממוקד כאמור, ואפילו פתאומי, שבו נגרם נזק עקב כוח פנימי לנפגע, כגון אוטם לבבי או מוחי, שכשלעצמו לא נגרם עקב ארוע חצוני.

תדע שכך הוא, שהרי יש תאונות רשלניות; ובהיעדר צפיות – רשלנות מנין? לשם המחשה, נוכח הסטטיסטיקה של תאונות הדרכים, שהן תאונות פרדיגמאטיות, לא ניתן לדבר בעניינן על חוסר צפיות כללי, אלא רק על חוסר וודאות בהתרחשותה של תאונה קונקרטית בזמן ובמקום מסוימים.

בפוליסת נכות עקב תאונה [נספח 804] של הראל חברה לביטוח בע"מ, בסעיף 1.1, נאמר: "תאונה – תאונה לצורך נספח זה פירושה, חבלה גופנית שנגרמה עקב הפעלת כוח פיזי בלבד, כתוצאה מאירוע פיתאומי חד פעמי בלתי צפוי מראש, הנגרם במישרין ע"י גורם חצוני וגלוי לעין, המהווה ללא תלות בכל סיבה אחרת את הסיבה היחידה הישירה ומיידית לנכות. למען הסר ספק, אלימות מילולית ו/או לחץ נפשי ו/או הצטברות של פגיעות זעירות חוזרות לאורך תקופה הגורמים לנכות לא ייחשבו כ'תאונה'". בפוליסת ביטוח נכות עקב תאונה [תכנית 720] של "מגדל", בפרק ההגדרות, נאמר: "'תאונה' חבלה גופנית כתוצאה מארוע פיתאומי ובלתי צפוי מראש, שנגרמה במישרין מהפעלת כח פיזי, ע"י גורם חצוני גלוי לעין – ובתנאי שהסיבה היחידה הישירה והמיידית לחבלה הגופנית האמורה היא עצם הפעלת הכח האמור ולא כל סיבה אחרת, לרבות פסיכולוגית ו/או אמוציונלית, ובתנאי נוסף שהחבלה האמורה לא גרמה למות המבוטח.

על אף האמור לעיל, נכות (חלקית או מלאה), הנובעת מהצטברות של תאונות רבות קטנות (מיקרוטראומות), לא תיחשב כתאונה, גם אם כל מקרה כשלעצמו נופל בהגדרת המונח 'תאונה'".

...

יחד עם זאת, אני דוחה גם את טענת התובע כי בהיעדר גורם מחלתי קונקריטי, כגון עודף-משקל – יש לקבוע כי הגורם התאונתי מכריע.

לפיכך התביעה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שעל הנתבעת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח לפי נכות בשיעור 7.4%.

הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט, וכן סך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ כשכ"ט עו"ד. התשלום של תגמולי הביטוח ושל הוצאות המשפט יבוצע תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום.