מהו "השתק הגנה"

באשר לסעדים הכספיים שפורטו לעיל, אשר נתבעו בכתב התביעה דנן, תוך התבססות על חוות הדעת המפורטות לעיל, לא מצאתי אם כן שמתקיים הכלל של "השתק עילה"ו/או "השתק פלוגתא" ו/או "השתק הגנה". עיון אולם בטענות אחרות ונוספות המופיעות בכתב התביעה בהליך כאן, מעלה כי כולם הופיעו בכתב ההגנה בהליך אצל המפקחת, ולגביהם כן יש השתק פלוגתא ו/או השתק הגנה ו/או השתק רגיל, והתובעים כאן, מישפחת שטל, מנועים מלטעון אותם במסגרת ההליך דנן: בסעיף 4(ח) המצוי בעמ' 7 לכתב התביעה בתיק דנן, נתבע סך של 2,000 ₪ בגין נזק שניגרם בשל שבירת קיר ההפרדה על ידי מר דהן, כאשר נטען כי מר דהן שבר חלק מהקיר שבחומת ההפרדה, כאשר השלים חלק זה בבניית בלוקים ואולם את ציפוי הקיר לא ביצע וכן הבלוקים ניבנו תוך בליטה לאורך התיקון באופן בולט ולא ניתן ליישר את הקיר.

...

הנתבעים בתיק זה, משפחת דהן, טוענים כי דין התביעה להיות מסולקת שכן כל מטרתו של הליך זה הינו מקצה שיפורים להליך שהתקיים אצל המפקחת.

לסיכום הבקשה התקבלה באופן חלקי.

ככלל, "מקום בו העלה הנתבע בכתב הגנתו עילת תביעה שלצידה עתירה לקבלת סעד, השקולה במהותה להגשת תביעת שכנגד, ותביעתו זו נדונה והוכרעה לגופה, קם בעיניינה השתק עילה המקים מחסום דיוני בפני הגשתה בהליך חדש" (שם, פסקה 23), ודברים אלה יפים גם לענייננו, שכן ילדי זהבה טענה את טענת הבעלות שלה במסגרת תגובתה לבקשה למתן הוראות.

...

אין בידי לקבל כי ההחלטה שניתנה לפני 16 שנה שלשונה "מהנימוקים שפורטו מורה כאמור בתגובת הכנ"ר", מהווה, כלשון התובעת "החלטה חלוטה שדחתה את טענות המבקשים" ואין לטעמי גם מקום ללמוד על זכויות במקרקעין מהליך בקשה למניעת הטרדה מאיימת.

המסקנה אליה הגעתי חלה, בשינויים המחוייבים, אף על האפשרות לראות בקביעה שניתנה בהליך חדלות הפירעון כהשתק פלוגתה, ולא מצאתי להרחיב.

בענייננו, לא מצאתי יסוד לטענות, ובעניין זה מקובלת עלי עמדתם של ילדי זהבה והאחרים, שאין ללמוד מאותן אמירות דבר.

סיכום על יסוד האמור, בכפוף למה שנכתב לעיל, אני דוחה את הבקשות לסילוק על הסף.

בנוסף, ישנו השתק הגנה לפיו אם בתביעה מאוחרת מעלה הנתבע בתביעה הקודמת טענה שהיה ניתן להעלות כטענת הגנה או כתביעה שכנגד באופן שאם תיתקבל התביעה המאוחרת יאויין פסק הדין שניתן בתביעה הקודמת הרי שתושתק התביעה המאוחרת בהשתק עילה.

...

הערעור נדחה בפסק דין קצר בו צוין, כי המחלוקת היא בנוגע לתוקפה של עסקת מתנה מסב המשפחה המנוח מוחסן לבנו המנוח עואד.

אוסיף ואומר, כי לא שוכנעתי, כי התובעים היו חייבים למצות את עילת התביעה שעניינה עסקת המתנה בין המנוח עואד לתמאם במסגרת ההליך הקודם, שעסק בזכויות המנוח עואד מכוח עסקת המתנה מהמנוח מוחסן.

לאור המפורט לעיל, הבקשות לסילוק התובענה מחמת מעשה בית דין ומחמת התיישנות נדחות.

לצד זאת הכיר בית המשפט העליון בחריג המכונה "השתק הגנה": "אם בתביעה מאוחרת הנתבע מעלה טענה שהיה ניתן להעלותה כטענת הגנה לתביעת התובע נגדו או לחלופין במסגרת תביעה שכנגד, באופן שאם תיתקבל התביעה המאוחרת יאוין פסק הדין שניתן כנגד הנתבע בתביעה המוקדמת, תושתק תביעתו המאוחרת של הנתבע בהשתק עילה'". אולם עצם העובדה שתוצאת התביעה המאוחרת עלולה לקזז את תוצאת התביעה המוקדמת אין בה די על מנת שיוכר החריג וכפי שהיטב לתאר זאת כב' השופט ע' גרוסקופף: "אם יזכה הלקוח בתביעה המאוחרת, תביא תוצאה זו לקזוז הצלחת הבנק בתביעה המוקדמת". (ע"א 4576/17Air Via OOD נ' השטיח המעופף בע"מ (18.12.18)).

...

התוצאה לאור כל האמור התביעה, על כל רכיביה, נדחית.

אשר להוצאות המשפט, אני סבור כי גם אם בסופו של יום התובעים לא הצליחו להרים הנטל להוכחת זכאותם לפיצויים דעתי אינה נוחה ממעשיו של הנתבע כפי שהוכחו בפני, אף אם לא הגיעו עד כדי קבלת התביעה, ועל כן אני רואה לנכון לפסוק הוצאות על הרף הנמוך ביותר.

אני מחייב את התובעים בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של הנתבע בסך כולל של 7,000 ₪.

יש לקבל את טענת התובע ולפיה הנתבעים מושתקים מלטעון כי סירבו לחתום על הזמנת המונים משום שהדבר איננו בסמכותם אלא בסמכות האגודה, מקום בו במסגרת ההיתדיינות בתביעה הראשונה, הם לא טענו זאת, אלא טענו שסרבו לחתום על המסמכים מסיבות אחרות, כגון שזכרון הדברים איננו מחייב וטענותיהם נגד התובע (לעניין "השתק הגנה" ראה: ע"א 4576/17 AIR VIA OOD נ' השטיח המעופף בע"מ, 18.12.2018).

...

כך נפסק שם מפי הש' א' ברק: "הגעתי איפוא למסקנה, כי שלוח, המנהל בשם שולחו הגלוי משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה עם צד שלישי, חייב - יחד עם שולחו - לנהוג כלפי הצד השלישי בדרך מקובלת ובתום-לב. משלא עמד בחובתו זו, תוטל על השלוח אחריות לפי סעיף 12 לחוק, וזאת - אם לחזור לשאלה שהוצגה בדיון נוסף זה - גם אם הצד לחוזה הוא השולח ולא השלוח". ומפי כב' הנשיא דאז הש' מ' שמגר: "שלוח עלול להתחייב בפיצויים לפי סעיף 12(ב), כפי שגם יש שהוא מתחייב עקב שליחותו בפיצויים כלפי צד שלישי עקב מעשה עוולה, אותו עשה עקב שליחותו" (וראה גם: א' ברק, חוק השליחות, מהדורה שניה (1996) כרך א' עמ' 122-125).

על כן ובסיכומו של דבר, מתקבלת התביעה כדלקמן: על כל אחד מן הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בגין אובדן רווח בסך של 416,919 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (27.2.2018) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף לכך, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע, הוצאות משפט (החזר מחצית אגרה) בסך של 44,541 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 11.3.2021 ועד מועד התשלום בפועל ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.