כמו כן, ביקשה לפסול את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ-20 שנים, פיצוי משמעותי, מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.
בית המשפט העליון דחה את העירעור, תוך שעמד על תופעת הקטל בכבישים, על חומרת המקרה ותוצאתו הטרגית וקבע כי מיתחם העונש אינו חורג מהראוי ואין להתערב בו.
ע"פ 7066/13 אלמליח נ' מדינת ישראל (22.12.15): על המערער אשר הורשע, לאחר שמיעת ראיות , בעבירות של הריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשיכרות (מכוח סרוב לבדיקת שיכרות) ובקלות ראש, הושת עונש של 6 שנות מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה למשך 20 שנים ופצוי למשפחת המנוח.
...
אחר כל הדברים האלה אני קובע מתחם ענישה כדלקמן :
7-11 שנות מאסר בפועל .
התוצאה היא כי בניגוד לאמור בגזר הדין ובגיליון ההרשעות הקודמות, ריצה הנאשם 14 ח' פסילת רישיון נהיגה בניכוי 30 ימים פסילה מנהלית, כך שבפועל הוא ריצה תקופת פסילה רצופה של 13 ח' זאת בניגוד לאמור בגזר הדין.
לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :
10 שנות מאסר בפועל.