מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מה הם התנאים לרישום ברית הזוגיות

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במישור התקנוני מטילה המערערת יהבה על הגדרת המונח "אישתו" בתקנון: "מי שנשואה לחבר כרשום במירשם האוכלוסין בישראל, לרבות מי שידועה בציבור כאישתו והיא גרה עמו". בבית הדין האיזורי נטען על ידי המערערת כי תנאי להכרה בידועה בציבור, לפי הוראות התקנון, היא כי בת הזוג רשומה כידועה בציבור במירשם האוכלוסין בישראל, כמתחייב מהגדרת "אישתו". דהיינו, דרישת הרישום במירשם האוכלוסין אינה מצטמצמת למי שנשואה לחבר אלא גם לידועתו בציבור.
לפרשנות דלעיל אין עגון לשוני והיא נעדרת כל בסיס בהגיונם של הדברים, בהעדר מירשם אוכלוסין של ידועים בציבור, למעט מירשם הזוגיות מכח חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010 שאינו רלוואנטי בגינם של המערערת והמנוח שאינם "חסרי דת". הוראת התקנון ברורה.
...
אף כי דעתנו אינה נוחה מהתנהלות המשיבה, אשר על פני הדברים נהנתה מקצבאות שאירים המגיעות לאלמנה שלא נישאה בשנית, תוך שהיא תובעת זכויות של אשת חבר בר קצבה בקרן, מקובלת עלינו עמדת בית הדין האזורי על נימוקיה.
סוף דבר – הערעור נדחה.
לנוכח היקף החיוב בהוצאות משפט בבית הדין האזורי ולנוכח התנהלות המשיבה כמפורט לעיל, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות בערעור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בשלב זה, ובטרם אעיר מספר הערות בדבר סבירות ומידתיות הנוהל, אבקש לידון בשאלת משנה שעלתה במהלך הדיון בפנינו, אשר עניינה בסמכות פקיד הרישום לשנות את מצבו האישי של מגיש הבקשה לסטאטוס המציין שהעניין: "בבירור". העותרת טענה בהקשר זה, כי בהתאם להוראות חוק המירשם, קיימת רשימה סגורה של מצבים אישיים, אשר יכולים להרשם והם: רווק, נשוי, גרוש או אלמן (בהתאם לסעיף 2(א)(7) לחוק המירשם); בן זוג בברית הזוגיות (בהתאם לסעיף 2(א1)(1) לחוק המירשם); ופנוי (בהתאם לסעיף 2(א1)(2) לחוק המירשם).
משמעות הדבר היא, כי לאחר אימות התעודה הציבורית מטעם המבקש בהתאם לנהלי הרשות, וככל שנימצא שאין פגם בתעודה וכי אין בה פריט מידע שאיננו נכון (עובדתית) באופן ברור וגלוי לעין המצדיק קיומו של בירור נוסף – על פקיד הרישום לרשום את השינוי במצב האישי של התושב הישראלי, ללא תלות בשאלה האם בן זוגו הוא אזרח ישראל, אם לאו, וממילא אין בידיו הסמכות לשנות את מצבו האישי ל-"בבירור". אשר על כן, אציע כי, במובן שפורט לעיל – הצוו על תנאי שהוצאנו יהפוך למוחלט.
...
סבירות ומידתיות הנוהל לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, לפיה הוראות הנוהל נקבעו תוך חריגה מסמכות, אני סבור כי התייתר הצורך לדון ולהכריע בשאלת סבירות ומידתיות הוראות הנוהל.
מצב דברים זה, ככל שהוא אכן נכון (וכאמור, לא הוצגה בפנינו כל ראיה, אשר תוביל למסקנה אחרת) הוא, בלשון המעטה, מטריד, ואינו עולה בקנה אחד עם הציפייה להתנהלות תקינה ויעילה מצידה של הרשות המינהלית.
משהגענו למסקנה כי הוראות סעיפים אלה אכן חורגות מסמכות המשיבים, דינן בטלות, וכך אציע שנקבע.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4300/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. האגודה לשמירת זכויות הפרט (ע"ר) 2. ולדיסלב מולצ'דסקי נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. רשם הזוגיות על פי חוק ברית הזוגיות 3. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אור קרבקי; עו"ד קלעי חגי; עו"ד גל בריר בשם המשיבה 1: עו"ד אביטל סומפולינסקי בשם המשיבים 3-2: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מוריה פרימן ][]פסק-דין
המשיבים מציינים בנוסף כי למן חקיקת החוק הוגשו בקשות מעטות בלבד לרישום ברית זוגיות מכוחו, וגם בכך יש כדי לחזק את המסקנה לפיה אין מקום לערוך בחינה חוקתית בסוגיה רגישה ומורכבת זו בלא בחינה מקדימה של החלטה מינהלית קונקרטית.
...
דין העתירה להידחות על הסף, בשל היותה לעת הזו עתירה אקדמית.
המשיבים מציינים בנוסף כי למן חקיקת החוק הוגשו בקשות מעטות בלבד לרישום ברית זוגיות מכוחו, וגם בכך יש כדי לחזק את המסקנה לפיה אין מקום לערוך בחינה חוקתית בסוגיה רגישה ומורכבת זו בלא בחינה מקדימה של החלטה מינהלית קונקרטית.
דיון והכרעה למקרא העתירה, תגובתם המקדמית של המשיבים ותשובת העותרים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה אקדמית.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

( ומה הדין בישראל? המחוקק היתייחס לנישואי קרובים במסגרת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע 2010- , בקבעו כי אחד התנאים לרישום סטטוס הנישואין הוא שבני הזוג אינם קרובי מישפחה, בעוד המונח "קרוב מישפחה" מוגדר בסעיף 2 לחוק כ"הורה, הורה של הורה, צאצא, בן זוג או מי שהיה בן זוג של כל אחד מהם, וכן אח או אחות ובני זוגם".
חשוב שאבהיר, כי אין בפסק דין זה כדי להשליך על כל תרומות הזרע או הביציות באשר הן ולקבוע, כי כל הילדים אשר נולדו בעקבות תרומה הם אחים בעלי קשר משפטי מחייב.
...
נוכח הדין המקומי החל בתאילנד ולפיו הקשר המשפחתי בין תורמת הביציות לבת עודנו קיים, טענה המדינה כי לא ניתן להיעתר לבקשה בטרם ניתוק הקשר כאמור.
[ באיזון בין הזכויות גוברת זכותו של הקטין, אשר עלול להיוותר לחלוטין משולל זכות לכבודו ולטובתו ולהיפגע חמורות בזכויותיו האנושיות-האישיות והקנייניות אם זכותו של אדם אחר "שלא לרצות לדעת", תמנע או אף תאסור הסקת מסקנה סבירה על ידי ערכאה שיפוטית המופקדת על האיזון בין טובת המערער לבין טובת הקטין".
אפנה בהקשר זה למסקנותיו הסופיות של הרב ד"ר מ' הלפרין: "המסקנה הטבעית היא כי הן משיקולים של זכות אנושית בסיסית של אדם לאיתור
התוצאה לנוכח האמור, אני נעתרת לתובענה שלפניי וקובעת, כי קיימים קשרי אחאות הן מבחינה גנטית והן מבחינה משפטית בין שלוש הבנות מושא ההליך שלפניי על כל המשתמע מכך, ונותנת בזאת "צו אחאות פסיקתי". בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 129/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין העותרים: 1. אלי אקסלרוד 2. משה אקסלרוד נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. כנסת ישראל 3. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"א בשבט התשע"ד (22.1.2014) בשם העותרים: בשם המשיבים 1 ו-3: בשם המשיבה 2: עו"ד אלי אקסלרוד עו"ד רן רוזנברג עו"ד ד"ר גור בליי ][]פסק-דין
אף הטענות הנוספות שהעלו העותרים, בין היתר לגבי פקודת הנישואין והגירושין (רישום), והאמור שם באשר לנישואין אזרחיים, אינן מגלות עילה.
לכן על המדינה לעצב פיתרון הוגן לשכמותו שלפיו לא יחוש מי מאזרחיה כמעין "סוג ב'". אכן, ברור מאוד הקושי שבדבר ושבשלו יוחד חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, כשמו; ואולם, פיתרון יצירתי נחוץ לשאלה המורכבת, תוך שימור הנישואין הדתיים לעדות הדתיות השונות כשלעצמם; הדבר מסור במובהק למחוקק.
...
העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו