הדברים באים לידי ביטוי גם בדברי ההסבר להצעת חוק זכויות הסוכן המסחרי ומעמדו, תשע"א-2011 (להלן: "הצעת החוק") לפיהם נועד החוק ליתן הגנה לסוכן מסחרי שמאפייני פעילותו ייחודיים ושונים מאלה של גורמי ביניים אחרים בעיסקאות מסחריות, תוך שהמחוקק עמד על ההבחנה בין סוכן לבין מפיץ כדלקמן:
"...שנית, בנגוד למפיץ, סוכן מסחרי אינו רוכש סחורה מספק, וממילא היא לא עוברת לבעלותו... יוצר מכך שסוכן מסחרי משקיע את מרצו, זמנו ומשאביו בפתוח שוק ובבניית מוניטין לספק, אין לו כימעט זכויות עצמאיות, אלא אם כן הן נקבעו בחוזה הסוכנות בינו ובין הספק" (שם, בעמ' 230).
...
התביעה העיקרית שהגישה התובעת כנגד נתבעים 2 ו-3 - מתקבלת באופן חלקי, ביחס לעסקאות שהם ביצעו עם טופ קאר, כמפורט לעיל.
התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שעל התובעת לשלם לנתבעת את חובה כמפורט בסעיף 110 לעיל, דהיינו סך של 8,710 $ קרן, השווים לסך של 33,255 ₪ לפי שער דולר של 3.818 נכון ליום 11.12.16.
בהינתן סכום התביעה המופרז, למעלה מ- 3 מיליון ₪, שאינו עומד ביחס ישיר למציאות העסקית שבין הצדדים ועל אף שבסופו של יום זכתה התובעת לקיזוז חוב שנטען כלפיה והותיר לזכותה יתרה לתשלום בה חויבה הנתבעת, אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.
