מדינת ישראל נגד חברת דלתא להשקעות ולמסחר

כך קובע ההלכה בהקשר "...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נימנע מהבאת ראיה רלבאנטית שהיא בהשג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנימנע מהצגתה" (ע"א 548/78 שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760 ועל הלכה זו רע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר בע"מ פ"ד מד (4) 595, ע"א 2273/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מז (2) 606, ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף (פורסם בנבו) וכן ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו פ"ד מה(4) 651).

בתא (מחוזי מרכז) 52636-06-14 דלתא פיתוח, השקעות ומסחר (1995) בע"מ נ' מועצה מקומית אורנית (06.0222) נקבע – "הראציונאל שביסוד הגבלת זכות התביעה וקביעת משך התקופה להגשת תביעה על דרך קביעת הדין ביחס להתיישנות תביעות, נעוץ בצורך לאפשר לתובע לתבוע תוך זמן סביר שנקבע בחוק מצד אחד, ומנגד מהצורך לשמור על זכויות הנתבע ולהבטיח את יכולתו המעשית להיתגונן בפני התביעה, תוך הצגת ראיות והגנה בקביעת פרק זמן שלאחריו לא נתן יהיה עוד לתובעו. בנוסף קיים האנטרס הצבורי לשמירה על הזמן השפוטי שהוא משאב צבורי מוגבל ולהקדישו לטפול בבעיות ההווה. ראו: רע"א 6614/19 מדינת ישראל נ' שלמה ג'הסי פס' 12 [פורסם בנבו] (30.6.2021) (להלן: "עניין ג'הסי"; ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4) 554; ע"א 6805/99‏ תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, פ''ד נז(5) 444 (2003); ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל פ"ד סב (4) 231 (2008)) (פסקה 27).

...

תמצית טענות ההגנה הנתבעת טענה בכתב ההגנה שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

אני סבור כי עדותו של מר אורבך מבססת את שינוי מצבה של הנתבעת לרעה עקב חלוף הזמן מאז רכישת הבניין ע"י התובעת (ר' עדות מר אורבך בעמוד 28 שורות 25-29 ובהמשך עמוד 29 שורות 24-25).

משנקבע כי אין אחריות לנתבעת הרי שממילא גם אין מקום לחיובה בתשלום עלויות נלווית הקשורות במיגון, תיקון החלונות וכיוצ"ב. סיכום לאור כל האמור לעיל דינה של התביעה להידחות מחמת התיישנות ולחילופין גם לגופה מחמת העדר חבות נזיקית.

לאור האמור אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הוצאותיה בהליך כלהלן – עלות המומחה מטעם הנתבעת, עלות חלקה של הנתבעת בשכ"ט מומחה בית המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 60,000 ₪ (כולל מע"מ).

הבקשות לאישור תובענה ייצוגית, להלן: "בקשות האישור"), שעניינן אי מילוי חובת רישום זכויות במקרקעין על שם המדינה ועל שם רוכשי מקרקעין ביישוב אורנית וביישובים נוספים באיזור יהודה ושומרון (להלן: "איו"ש") בלישכת רישום המקרקעין, שלטענת המבקשים מוטלת על דלתא להשקעות ולמסחר קרני שומרון בע"מ (להלן: "דלתא") מנהלה בפועל, משה קליין, המינהל האזרחי איו"ש, והממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי (להלן : "הממונה" / "המינהל"/ "המינהל האזרחי") (להלן: "המשיבים") .

דלתא הגישה הודעה לצד שלישי נגד הממונה, שבמסגרתה טענה כי ככל שתחויב לבצע פעולה כלשהיא בגין עילות תביעת סוויסה, יש לחייב את הממונה לרשום את המקרקעין על שם המדינה, לאפשר לה לרשום פארצלציה, לאחר מכן לרשום את זכויות הרוכשים במקרקעין אצל קמ"ט רישום מקרקעין, להמשיך לנהל את רישום זכויות הרוכשים עד להשלמת הרישום אצל קמ"ט רישום מקרקעין, ולחתום עם סוויסה על הסכם חכירה מהוון בהתאם להסכם ההרשאה.

על התובע הייצוגי להרים נטל ראשוני – נטל שיש לתת לו משמעות, מבלי שיהיה כבד מינשוא, תוך שבית המשפט נותן דעתו, בכל מקרה ומקרה, לקושי היחסי העומד בפני התובע הייצוגי כאשר הוא נידרש להוכיח את תביעתו לכאורה" (שם, פסקות 41-39 , 60-59, ראו גם רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, (נבו, 26.4.10) פסקה 10 (להלן: "עניין קו מחשבה"), ורע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש פ"ד נה(5) 276, 291(2001) להלן: "עניין רייכרט"), לעניין התשתית הראייתית הנדרשת מהתובע הייצוגי ראו גם רע"א 2128/09 הפניקס חב' לביטוח בע"מ נ' עמוסי (נבו, 5.7.12 ) (להלן: "עניין עמוסי") פסקה 12 סיפא, ופסקה 10 בנוגע למהות השאלות המשותפות ומשקלן "די בכך שקיימות שאלות משותפות כלשהן").

...

בהקשר זה, מקובלת עלי עמדת המינהל כי סכום הגבייה והשבת הכספים עוגנו בהחלטות שהתקבלו על ידיו (סע' 43 לסיכומיו).

סוף דבר בהיעדר עילה אישית או תשתית בסיסית ביחס לשאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, שיש אפשרות סבירה כי תוכרענה לטובת הקבוצה (סע' 4(א), 8(א) לחוק), ומשהעילות בבקשת האישור מוצו במסגרת הסכם הגישור, אני דוחה את הבקשות לאישור תובענה ייצוגית.

מששקלתי את כל האמור, שמתי דגש בעיקר על כך שהמחדל תוקן עוד בשנת 2009 והסכם הגישור נחתם ביום 17.9.2018, ההתדיינות האחרונה הייתה לשם הגמול ושכר הטרחה ולא זיכתה את חברי הקבוצה במאומה, ומנגד כאמור, התנעת התהליך הייתה על ידי המבקשים, איזון ראוי בין השיקולים מוביל לפסיקת שכר טרחה בסך 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק לכל אחד מבאי כח המבקשים, וכך אני מורה.

בית משפט השלום בעפולה ת"א 20348-05-13 טייב נ' שכטמן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת יפעת מישורי תובע רועי טייב נתבעים 1.עמרי שכטמן 2.חברת ש.ג.ו.ם מסחר והשקעות בע"מ פסק דין

על מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט ראו את פסקי הדין הבאים: ע"א 323/85 מ"י נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185 (1985); ע"א 293/88 חברת יצחק נ' ניימן תק-על 90(2) 532 (23.4.1990); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998); ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח (פורסם במאגרים המשפטיים, 28.2.2005); ע"א 5154/10 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה הרצליה נ' כלפון נווה ארזים בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 22.8.2012).

הפסיקה מטעם התובע: זאת ועוד, אם תלך לפי גרסת התובע, לפיה על הקבלן להתאים את הזכוכיות לתקן משנת 2010 ובשים לפסיקה עליה מסתמך התובע (בין היתר: ע"א 6092/00 כדורי פיתוח ערוני בע"מ נ' אוטמזגין דוד ואח', ניתן ביום 7.10.2002, פורסם במאגרים המשפטיים; ת"א (שלום חיפה) 27349/99 סטארובין מרדכי ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, ניתן ביום 27.2.2005, פורסם במאגרים המשפטיים) הרי שאין בכך להועיל לתובע.

פרט לתיקונים אלו, על פי חוזה המכר, אין ולא יכולה לעמוד טענה לתובע כנגד הנתבע.

...

היחסים בין התובע לנתבעת 2: מבחינת הטענות ומכלול הראיות כפי שהונח בפני, שוכנעתי כי הנתבעת 2, בזמן אמת ראתה עצמה מחוייבת כלפי התובע.

התנהלותה, כפי שעלתה ממכלול הראיות, מהווה הודאת בעל דין.

לסיכום: הנתבעת 2 תשלם לתובע סכום כולל של 50,154 ₪.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ה"פ 5639-12-08 בן אביר ואח' נ' דלתא להשקעות ומסחר(קרני שומרון) בע"מ ואח' ת"א 5783-08-07 סוויסה ואח' נ' דלתא חברה להשקעות ולמחסר ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת ריקי שמולביץ בענין: גלעד סוויסה יורשם של ה"ה אלן ומלי סוויסה ז"ל ע"י ב"כ עו"ד טובה כהן (התובע בתיק 5783-08-07) דלתא להשקעות ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יהושוע קליינמן (הנתבעת ושולחת ההודעה לצד שלישי בת"א 5783-08-07) המינהל האזרחי (איזור יהודה ושומרון) הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ע"י ב"כ עו"ד דודי קמחי (צד שלישי בת"א 5783-08-07) ובענין: 1. יורשי המנוח יצחק בן אביר ז"ל ת.ז. 055006514 2. דורית בן אביר ת.ז. 056687189 ע"י ב"כ עו"ד דרור ברוטפלד ועו"ד שירה אלעזר (המבקשים בה"פ 5639-12-08) המשיבים: 1. דלתא להשקעות ומסחר (קרני שומרון) בע"מ 2. משה קליין ע"י ב"כ עו"ד יהושוע קליינמן 3. המינהל האזרחי (איזור יהודה ושומרון) הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ע"י ב"כ עו"ד דודי קמחי (המשיבים בה"פ 5639-12-08) החלטה

(בקשות 60 ו- 70) לפני שתי בקשות לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית; האחת, בקשתו של גלעד סוויסה, התובע 3 - בנם ויורשם של אלן ומלי סוויסה ז"ל - התובעים 1 ו -2 (שלושתם להלן: "סוויסה") בתביעה שהוגשה נגד דלתא להשקעות ולמסחר קרני שומרון בע"מ (להלן : "דלתא") (ת.א 5783-08-07).

"הסכם הפשרה" מושא בקשות האישור, הוא הסכם גישור שנחתם בין הצדדים ביום 17.9.2018 והיווה סיום מוצלח של הליך גישור שהחל בשנת 2007 והסתיים כאמור בשנת 2018, אשר היו מעורבים בו רשויות המדינה, ובין היתר, מנהל מקרקעי ישראל, המנהל האזרחי, משרד הבטחון, צבא הגנה לישראל, המחלקות המשפטיות של הגורמים האמורים ובכללם בעלי תפקידים בכירים במשרד היועמ"ש, וב"כ הצדדים, והושקעו בו מאמצים ומשאבים גדולים.

...

הכרעה לאחר שקראתי את הבקשות, התשובות והתגובות, ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין בקשות סויסה ובן אביר לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית להידחות.

להלן נימוקי: אני מקבלת את טענת הממונה כי התנגדותו לבקשות סויסה ובן אביר לאשר את התובענות כתובענות ייצוגיות הייתה ידועה להם לכל אורך הדרך.

נוכח כל האמור לעייל, בהעדר גמירות דעת מצד הממונה להתקשר בהסכם הגישור כהסכם פשרה בתובענה ייצוגית, אין בסיס עובדתי ומשפטי לאשר את ההסכם ככזה, ולפיכך, אני דוחה את בקשות סויסה ובן אביר לאשר את הסכם הגישור כהסכם פשרה בתובענה ייצוגית.

בית משפט השלום בקריית גת תאד"מ 47707-04-21 דלתות הדקל בע"מ 558243747 נ' ש.א.י. - אור חברה למסחר בנין פתוח והשקעות בע"מ לפני כב' הרשם הבכיר ערן אביטל תובע דלתות הדקל עוסק מורשה ע"י ב"כ עו"ד מירית ארביב - ליאני נתבעת ש.א.י. - אור חברה למסחר בנין פתוח והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד סיגלית דהן פסק-דין

מעבר לכך, התובע סיפקה דלתות "משודרגות" באחת הדירות (דירה מספר 5) לבקשת הדיירים ובתמורה נוספת, בנגוד למוסכם בן הצדדים ובנגוד להוראות משרד השיכון, כלומר התובע חשף את הנתבעת להפרת הסכם מול מזמינת עבודות הבנייה-קרי, מדינת ישראל.

יצוין, כי בכתבי טענותיה, טענה הנתבעת שהיא מוכנה לשלם לתובע את התמורה המבוקשת עבור התקנת 27 דלתות, אך זאת כנגד פירוק, החלפה ותיקוני טיח בכל הדירות וחשוב מכך- כנגד מתן ערובה מצד התובע לנתבעת שתכליתה הבטחת והגנת הנתבעת מפני תביעות דיירים עתידיות, או מפני תביעת מצד משרד השיכון.

...

אני סבור שטענה זו לוקה בחוסר תום לב ולכן יש לדחותה.

סיכום ותוצאה משהגעתי לכלל קביעה, כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח שיש מקום להפחית מסכום התשלום לו זכאי התובע בגין הדלתות, ומאחר שהתמורה החוזית אינה שנויה במחלוקת, הרי שדין התביעה להתקבל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 31,590 ₪ כשלסכום זה יתווסף רכיב ריבית והצמדה כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל שיבוצע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה אצל הנתבעת.