לא בכדי חוק האומנה קובע כי אומנת קרובים היא בעדיפות על פני כל אומנה אחרת, וככל שיוחלט שהעוררת אינה מתאימה לשמש כמשפחה אומנה לקטין, המשמעות היא שהקטין יועבר ממסגרת למסגרת ויטופל על ידי אדם זר.
לטענת ב"כ אם הקטין, הקשר של העוררת עם בתה התחזק בחודשים האחרונים ועלה על נתיב בריא יותר מאז שהאחרונה אינה גרה עוד בבית אמה, והן מקפידות לשמר את הקשר ביניהן שלא בקירבתו של הקטין.
ב"כ היועמ"ש הבהירה כי אין להיתעלם מהאהבה הגדולה שרוכשת העוררת לנכד שלה וסיפוק צרכיו הפיזיים, אך לאור החשש הממשי לעתידו נוכח התיפקוד ההורי הלקוי שעובר מדור לדור, ניכר כי העוררת אינה יכולה לגדל את הקטין ומכאן שיש לדחות את הערר.
פרופ' אהרון ברק בספרו "ברק, כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה" (כרך ב) (תשע"ד-2014) סבור כי:
"יש להכיר גם בזכותם של הסבים והסבתות כזכות חוקתית – הנגזרת מכבוד האדם – כנגד המדינה להכרה במעמדם (אפשר לראות בכך זכות-נכדה לסבאות הנגזרת מהזכות להורות). "קול הדם" הוא גם קולם" (ראו: שם, בעמ' 676 ובה"ש 293).
...
תמצית נימוקי המשיב והמסכת העובדתית:
לטענת ב"כ המשיב, דין הערר להידחות ויש להותיר את החלטת הממונה על כנה.
לדבריו, לאור הדו"חות שהועברו לעיונו, פגישותיו עם העוררת, והתרשמותו המקצועית מקשיי ההורות שהפגינה העוררת כלפי ילדיה והקטינה, הגיע למסקנה כי העוררת לא תוכל לספק לקטין את המענה הראוי לו הוא זקוק ועל כן דחה את בקשתה לשמש כמשפחת אומנה לקטין.
לאחר שהועדה עיינה בכלל המסמכים שהובאו בפניה ושמעה את הצדדים בדיון שהתקיים ביום 24.3.22, סבורה הועדה כי דין הערר להידחות והחלטת הממונה בדין יסודה, כפי שיובהר להלן.
אשר על כן, מכל המקובץ, ועם כל הצער שבדבר, הועדה סבורה כי נוכח הנסיבות, מסקנת הממונה על רישוי האומנה בדין יסודה ונוכח כל המפורט יש לדחות את הערר.
