מדור חלופי בפירוק שיתוף: חלוקת רכוש

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1281833/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב שלמה שפירא המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יגאל וייס) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אלברט טייב) הנידון: ערעור בטענה לסטייה מסדרי הדין או לטעות בשקול הדעת – אימתי? הבטחת מדור הקטינים לעת פירוק השתוף בדירה החלטה

מרכיב אחד ואחרון יש בכתב העירעור ובבקשה לעיכוב ביצוע שאכן מצדיק לכאורה עיכוב ביצוע, אם כי גם זאת נאמר בהסתייגות ובזהירות וכדלהלן, והוא שאלת יישומו של פירוק השתוף טרם שיוודא בית הדין, לפי הנטען, את קיומו של הסדר מגורים חלופי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם כמצוות המחוקק בסעיף 40א(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, (להלן: חוק המקרקעין).

סוף דבר אני מורה כדלהלן: מזכירות בית הדין תסב תיק זה לתיק "חלוקת רכוש" וכמפורט בפיסקה ב' להחלטתי זו. העירעור על ההחלטה העקרונית על פירוק השתוף, על אופן איזון הזכויות שנקבע בנוגע לזכויות העתידיות (חלוקה במועד הבשלת הזכויות ולא הוון שלהן עתה) ועל ההחלטה לחייב את המערערת בדמי שימוש בגין שימושה לעת עתה אף בחלקו של המשיב בנכס נדחה על הסף.

...

בענייננו טוענת המערערת לטעויות רבות של בית הדין, בעיקר בעובדות ובסדרי הדין, אך אף אם נניח כי הצדק עימה – ואין אנו קובעים כך – מדובר בעובדות חסרות משמעות בהיבט של התוצאה וכך גם בנוגע לסטייה, אם הייתה, מסדרי הדין.

סוף דבר טענותיה האמורות של המערערת אינן מקימות לה יסוד לבנות עליו הליכי ערעור ולא כל שכן שאין בהן שורש העשוי להצמיח את עיכוב הביצוע.

מכל מקום, בעניין זה לא ננעל את הדלת בפני המערערת, שמא למרות האמור תצליח לשכנענו בקיומה של טעות כזו, אלא שנוכח הסיכוי הקלוש לכך נכון יהיה להתנות את שמיעת הערעור בנושא זה בהפקדת ערובה משמעותית להוצאות המשפט שתיפסקנה אם יידחה הערעור ואם ימצא בית הדין לנכון לפוסקן.

סוף דבר אני מורה כדלהלן: מזכירות בית הדין תסב תיק זה לתיק "חלוקת רכוש" וכמפורט בפסקה ב' להחלטתי זו. הערעור על ההחלטה העקרונית על פירוק השיתוף, על אופן איזון הזכויות שנקבע בנוגע לזכויות העתידיות (חלוקה במועד הבשלת הזכויות ולא היוון שלהן עתה) ועל ההחלטה לחייב את המערערת בדמי שימוש בגין שימושה לעת עתה אף בחלקו של המשיב בנכס נדחה על הסף.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ב"ה תיק 1089350/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי המערער: פלונית (ע"י ב"כ טו"ר מרדכי שיינין) נגד המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד גילה נפתלין) הנידון: בחינת פירוק שתוף הפוגע במדור הילדים פסק דין

בקשת התובע שהצ'ק יועבר לנתבעת רק במועד העברת החזקה בדירה לתובע, אינה יכולה להיתקבל מאחר וסכום הכסף נחוץ לנתבעת לצורך השגת מדור חלופי ובצוע המעבר וחייב להיות בידה עוד קודם לבצוע המעבר.

בתאריך ג' בטבת תשע"ו (15.12.2015) פתחו הצדדים בבית הדין תיקי תביעה לגירושין ובכרוך לה, תביעות למשמורת, הסדרי ראייה, מזונות ילדים וחלוקת רכוש.

...

נמצאנו למדים מדבריו יסוד חשוב בהלכה: הילדים הם צד ובעלי דין בכל דבר הנוגע לחוב ההורים כלפיהם; האם מייצגת אותם במעמד אפוטרופוס בלבד ולבית הדין מעמד של אפוטרופוס כאשר מי מההורים אינו ממלא את תפקידו ולילדים עשוי להיגרם נזק, ומחובתו לדאוג לילדים שלא ייפגעו כתוצאה מהסכם בין הורים.

לסיכום יש לעכב את פירוק השיתוף בשלב זה עד לבירור יסודי של בית הדין קמא, מהנימוקים כדלהלן: חשש לדין מרומה.

פסק דין לאור האמור פוסק בית הדין: הערעור מתקבל חלקית.

אל מול הזכות לפירוק השתוף בדירה עומדים שיקולים כוללים של חלוקת נכסי התא המשפחתי שכן "פירוק הבית הופך על פי

](6/7/2005)113 ,99 ( ס( השיקולים המובאים והשזורים בפסיקה שיש בהם כדי להשעות את פירוק השתוף רבים ומגוונים, אך תמציתם בחינת התא המשפחתי הפרטני והצרכים הייחודיים לו. בין הטעמים מצאנו מורכבות הסיכסוך, הסיכוי לאיחוי הקרע, הצורך במציאת מדור חלופי, פיתרון כולל ;(19/8/2001) 856 ( לסכסוך ועוד ]רע"א 4358/01 אביבה בר-אל נ' יוסף בר-אל פ"ד נה( רמ"ש (ת"א) 40199-03-16 ש.ד. נ' א.ד. ( 30/5/2016 ); להרחבה בשאלה של פירוק שתוף בדירה השייכת לבני זוג ראה: ניסים שלם, יחסי ממון ורכוש הדין והפסיקה ( 2019 ), כרך .

...

אני מורה איפוא על פירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירתה כפנויה לבעל ההצעה הטובה ביותר מבחינת תנאיה.

] משכך, אני קובע דיון נוסף בעניינם של הצדדים במכלול התביעות ליום 17/3/2021 משעה 08:30 ועד שעה 09:30 תואיל המזכירות לעדכן היומן ולזמן.

מתיר פרסום החלטתי זו בהסתרת פרטים מזהים.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1409803/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב שלמה שפירא המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אבנר סאלם ועו"ד שירה דרורי־סאלם) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד תאנה אקרמן) הנידון: שמיעת ערעור ללא ערובה להוצאות בהיעדר תגובה לגופו; 'עיכוב ביצוע' פירוק שתוף בבית טרם הוברר קיום מדור חלופי לקטינים; הגדרת 'ההורה המחזיק' לעניין זה החלטה

המערערת הגישה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית דין קמא, בדגש על ההחלטה למינוי רואה חשבון שייתן חוות דעת בנוגע לנכסי הצדדים, הנגזרת מהקביעה העקרונית בעיניין חלוקת הרכוש, ועל ההחלטה בדבר פירוק השתוף בבית המשותף כשלעניין זה מציינת היא כי המשיב נוקט כבר פעולות אופראטיביות לשם מכירת הבית.

...

בנסיבות אלה של אי־הגשת תגובה לגופו של ערעור – דינו של הערעור להישמע, ומעתה ובנסיבות אלה אין גם מקום להורות על הפקדת ערובה, אף לא כתנאי לשמיעתו, ולא רק כתנאי להגשת התשובה לו. כך אף לולי תגובת המערערת לבקשה זו שבמסגרתה הציעה חלופה לערובה בדמות הקביעה כי אם יידחה הערעור וייפסקו הוצאות נגדה ייגבו הללו מחלקה בתמורת הבית המשותף (שיימכר בתקופה הקרובה אם אכן יידחה הערעור) וכל שכן לאחר תגובתה ונוכח הצעתה זו. לפיכך אני מורה כי מזכירות בית הדין תקבע מועד לדיון בערעור וכי לא תידרש ערובה להוצאות כתנאי לכך.

אין זאת אומרת בהכרח כי יש לקבל את הערעור ולקבוע כי השיתוף יפורק רק בהגיע הילדים לבגרות, אף לא כי יש לקבל בהכרח את בקשת המערערת לדחות את פירוק השיתוף עד להכרעה בערעורה בעניין איזון הזכויות ועד שתוכל לבחון, לאחר ההכרעה, אם ביכולתה לרכוש את חלקו של המשיב בנכס.

סוף דבר: מזכירות בית הדין תקבע דיון בערעור על פסק דינו של בית הדין קמא בעניין רכושם של הצדדים.

בקשת המערערת לעיכוב ביצוע בנוגע למרכיבים אחרים של פסק הדין ובקשת המשיב להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת ערובה להוצאותיו – נדחות.

ביחס לאמור, טענה הנתבעת כי עתירתה לבצוע חלוקה לא שויונית בנכסי הצדדים מוצדקת על רקע פיטוריה מהעסק המשפחתי בסמוך למועד הקרע בנשואי הצדדים והותרתה עם אמצעים דלים וכפועל יוצא הפערים שנוצרו עקב כך בהכנסות הצדדים; על רקע סילוקה מהבית המשותף והשמוש הבלעדי שעשה התובע בו ובמיטלטלין המשותפים, בעוד היא נאלצת לחפש לעצמה מדור חלופי מזדמן ולרהטו מבראשית, טענות בהן כפר התובע.

על החלטה זו השיג התובע במסגרת בקשה מיום 17.06.21, במסגרתה עתר התובע לשנות ההחלטה המורה על פירוק השתוף בנכסי המקרקעין ושזה יתבצע לאחר שיקבע אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים שכן, לטענתו: 'יוזכר כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים בהליך דנא עוסקת באופן חלוקת הרכוש בין הצדדים .

...

אשר על כן, הגעתי למסקנה כי התובע היה מודע היטב למשמעות הסכמתו ותוצאותיהן וכי אלה התקבלו בדעה צלולה ובנפש חפצה, ולא מתוך כורח, אילוץ, חרדה, פחד וכל יתר טענותיו על פגמים שנפלו בעת כריתת ההסכמות ואישורן בתוקף פסק דין.

לפיכך, ומשעה שטענות התובע אינן מתבססות על ראיות או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן פסק הדין ובהינתן כי לא מצאתי כי המקרה שבפני חוסה תחת אותם מקרים בעלי חשיבות ציבורית או כי נעשה עוול לתובע, המצדיקים סטייה מעקרון סופיות הדיון, דין התביעה להידחות.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית התובענה.