מדד שכר ניזוק לפי פרסומי הלמ"ס

כפי שנקבע בע"א 267/12, סרגי דוידנקו נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ [02.07.2012]: "סיכומו של דבר, כי השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכרו של ניזוק ייקבע על פי פירסומי הלמ"ס על פי החלופה הכוללת גם את שכרם של עובדים זרים ושל עובדי השטחים נכון למועד מתן פסק הדין בערכאה המבררת." עם זאת, בעייתיות מיוחדת קיימת כעת בסיס השכר לפי השכר הממוצע במשק, שעלה בחודשים האחרונים באופן משמעותי, במקביל לעליה הניכרת בשיעור האבטלה, עקב מגיפת הקורונה והמצב הרפואי והכלכלי המיוחד שנוצרו בגינו.

...

לפיכך, אינני פוסקת לתובע פיצוי בראש נזק זה. נזק בלתי ממוני אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל, בהתחשב בסוג הפציעה, האשפוז, אופי הנכות, שיעורה, הטיפולים שעבר, גילו והשפעתה של הנכות על חייו בכל התחומים, בסך של 50,000 ₪.

ריכוז סכומי הפיצויים הפסדי שכר 260,105 ₪ הפסדי פנסיה 32,513 ₪ עזרת הזולת 20,000 ₪ כאב וסבל 50,000 ₪ הפיצוי המגיע לתובע 362,618 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 362,618 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% בסך 84,853 ₪.

מעבר לסכומים אלה, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בגין ההוצאות שהוציא לצורך ניהול ההליך כפי שיפורט להלן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה: 4,500 ₪ בגין חוות דעת רפואית (חשבונית צורפה לסיכומי התובע), אגרת בית המשפט בסך 704 ₪ (מיום 31.01.18); והוצאות העד מטעם התובע בסך 400 ₪ (ממועד הדיון 01.06.20).

בע"א 267/12 סרגיי דוידנקו נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (פורסם במאגרים, 2.7.12) נקבע כי השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן ניזקו של ניזוק, ייקבע לפי פירסומי הלמ"ס על פי החלופה הכוללת גם את שכרם של עובדים זרים ועובדי שטחים אשר נכון להיום עומד על סך של 9,528 ₪ בהיעדר תשתית ראייתית לסטייה מההנחה שנקבעה לעיל, אני סבור כי יש לחשב את הפסד כושר הישתכרותו של התובע על בסיס השכר הממוצע במשק ובהתאם לשעור נכותו התפקודית.

...

לפיכך, ובהינתן כי כל אחד מהמומחים ביקש להיטיב בקביעת שיעור נכותו של התובע עם הצד אשר מטעמו הוגשה חוות הדעת, אני סבור, כי נכון יהיה לקבוע נכותו הרפואית של התובע בתחום האורתופדי בהתאם למיצוע הנכויות שנקבעו על-ידי המומחים ולהעמידה על 12.5%.

בע"א 267/12 סרגיי דוידנקו נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (פורסם במאגרים, 2.7.12) נקבע כי השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן נזקו של ניזוק, ייקבע לפי פרסומי הלמ"ס על פי החלופה הכוללת גם את שכרם של עובדים זרים ועובדי שטחים אשר נכון להיום עומד על סך של 9,528 ₪ בהעדר תשתית ראייתית לסטייה מההנחה שנקבעה לעיל, אני סבור כי יש לחשב את הפסד כושר השתכרותו של התובע על בסיס השכר הממוצע במשק ובהתאם לשיעור נכותו התפקודית.

סוף דבר אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 445,414 ₪.

כפי שנקבע על ידי כבוד השופט י. עמית בע"א 267/12 דוידנקו נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (2.7.12) : "סיכומו של דבר, כי השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכרו של ניזוק  ייקבע על פי פירסומי הלמ"ס על פי החלופה הכוללת גם את שכרם של עובדים זרים ושל עובדי השטחים נכון למועד מתן פסק הדין בערכאה המבררת". השכר ברוטו כיום לפי פירסום הלמ"ס הנו 9,528 ₪ והשכר נטו בעיניינו של התובע הנו 8,800 ₪.

...

ולעתיד, עד גיל 67: 14,000 ₪ X 263.98 = 3,695,720 ₪ ניידות פרופ' איסקוב קבע בחוות דעתו: "מר ארמא שגיב מרותק לכסא גלגלים. עקב ספסטיות קשה, משתנה ובלתי צפויה וקשורה לתנוחות או ניסיון לביצוע פעולה, התובע יכול להכנס ולנהוג רכב, רק כשהוא יושב בכסא גלגלים. אני סבור כי הרכב המתאים עבורו הנו רכב מסוג VAN המותאם לנהיגה ידנית ומאפשר כניסה ויציאה בעזרת מעלון ונהיגת הרכב תוך כדי ישיבה בכסא ממונע. לאחרונה הציעה הרופאה המטפלת בבי"ח שיבא רכב המכיל גם מיטה לצורך החלפת בגדיו במהלך השעות בהן יוצא מביתו". התובע הצהיר כי: "כיום, כיוון שאני חושש לנהוג לבד בנסיכות ארוכות וכיוון שאני תלוי באבי לצורך הסעתי, אני מוגבל מאוד במקומות אליהם אני יכול לנסוע. לפני שקיבלתי את הרכב מהביטוח הלאומי אמא שלי היתה לוקחת אותי לטיפולים במוניות או שאבי היה מסיע אותי עם הרכב שלו". מטעם התובעים הוגשה חוות דעתו של מר קצין שהעריך כי, עלות רכישה ראשונית של רכב סוואנה הינה 173,250 ₪.

המחלוקת לגבי עלויות פריטי הציוד היא כמעט מן המפורסומת, באשר ניתן לרכוש כסא גלגלים פשוט בעלות של אלפי שקלים או כסא גלגלים מתוחכם ומשוכלל בעלות גבוהה בהרבה, ואין לדבר סוף".

מאחר ופסקתי לעיל פיצוי בגין עזרת צד ג' מיום שחרורו של התובע לביתו בלבד, אני סבורה כי שכר המיטיבים הנתבע הינו סביר ולפיכך אני פוסקת סכום זה של 50,000 ₪ (נכון להיום).

בע"א 267/12 דוידנקו נ' הפול (פורסם בנבו, 2.7.12), נקבע כי השכר הממוצע במשק, כמדד לאובדן שכרו של ניזוק, ייקבע לפי פירסומי הלמ"ס לפי החלופה הכוללת גם את שכרם של עובדים זרים ושל עובדי השטחים, נכון למועד מתן פסק הדין בערכאה המבררת.

...

לחילופין נטען כי יש להסתמך על השכר הממוצע בענף המחשוב שעל פי נתוני הלמ"ס עומד על סך של: 17,862 ש"ח. דין טענותיו של ב"כ התובע לעניין זה להידחות שכן לא הוכחה התשתית העובדתית הדרושה לביסוסן.

בסיכומו של דבר, סך הפיצוי עבור הפסדי שכר העבר של התובע בארבע התקופות הינו 222,258 ₪ המהווה בתוספת ריבית מאמצע תקופה סך של 232,760 ₪ (במעוגל).

סוף דבר התובע זכאי לקבל מן הנתבעת פיצוי בגין נזקי הגוף שאונו לו בתאונה, כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 232,760 ₪ פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד 671,176 ₪ הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות 60,000 ₪ עזרת הזולת 30,000 ₪ הוצאות 25,000 ₪ כאב וסבל 139,200 ₪ ============== ובסה"כ: 1,158,136 ₪ ניכויים מסכום הפיצויים יש לנכות את תשלומי המל"ל וכן התשלומים התכופים שקיבל התובע, כשהם משוערכים ונושאים ריבית ממועד תשלומם ועד למתן פסק הדין.

בהקשר זה יש לציין את ע"א 267/12 סרגי דוידנקו נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (פורסם בנבו, מיום 02.07.12) שם נקבע כי : "השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכרו של ניזוק ייקבע על פי פירסומי הלמ"ס על פי החלופה הכוללת גם את שכרם של עובדים זרים ושל עובדי השטחים נכון למועד מתן פסק הדין בערכאה המבררת (ראו גם רע"א 2531/98 גולדשמיט ואח' נ' פוגל, פ"ד נב(2) 577, פסקה 7 לפסק דינו של השופט ת' אור (1998); ע"א 616/83 מוברמן נ' נפתלי, פ"ד מה(1) 335 (1990); ע"א 133/86 צוברי נ' שוהם, פ"ד מב(3) 575, פסקה 3 לפסק דינו של השופט א' גולדברג (1988))". בנסיבות אלה, השכר הממוצע במשק על פי פירסומי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה (נכון למועד מתן פסק הדין) עומד ע"ס 12,061 ₪ ושילוש שכר זה בנסיבות העניין עומד על סך של 36,183 ₪ ובנכוי מס מרבי בשיעור 25% כמצוות סעיף 4(א)(2) לחוק הפיצויים, עומד בסיס השכר לחישובים על סך של 27,137 ₪ נטו.

...

בנסיבות אלה, אני קובע כי גיל הפרישה של התובע, כעורך דין עצמאי עומד על גיל 70.

לאחר שעיינתי בקבלות שהוצגו על ידי התובע, ושקלתי את טיעוני הצדדים, אני מעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 10,000 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין.

סוף דבר הנני מקבל את התביעה כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שנקבעו בראשי הנזק השונים בניכוי תגמולי המל"ל. בנוסף, הנתבעת תישא בהוצאות המשפט בהן נשא התובע וכן בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ).