כפי שנקבע בע"א 267/12, סרגי דוידנקו נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ [02.07.2012]: "סיכומו של דבר, כי השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכרו של ניזוק ייקבע על פי פירסומי הלמ"ס על פי החלופה הכוללת גם את שכרם של עובדים זרים ושל עובדי השטחים נכון למועד מתן פסק הדין בערכאה המבררת."
עם זאת, בעייתיות מיוחדת קיימת כעת בסיס השכר לפי השכר הממוצע במשק, שעלה בחודשים האחרונים באופן משמעותי, במקביל לעליה הניכרת בשיעור האבטלה, עקב מגיפת הקורונה והמצב הרפואי והכלכלי המיוחד שנוצרו בגינו.
...
לפיכך, אינני פוסקת לתובע פיצוי בראש נזק זה.
נזק בלתי ממוני
אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל, בהתחשב בסוג הפציעה, האשפוז, אופי הנכות, שיעורה, הטיפולים שעבר, גילו והשפעתה של הנכות על חייו בכל התחומים, בסך של 50,000 ₪.
ריכוז סכומי הפיצויים
הפסדי שכר
260,105
₪
הפסדי פנסיה
32,513
₪
עזרת הזולת
20,000
₪
כאב וסבל
50,000
₪
הפיצוי המגיע לתובע
362,618
₪
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 362,618 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% בסך 84,853 ₪.
מעבר לסכומים אלה, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בגין ההוצאות שהוציא לצורך ניהול ההליך כפי שיפורט להלן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה: 4,500 ₪ בגין חוות דעת רפואית (חשבונית צורפה לסיכומי התובע), אגרת בית המשפט בסך 704 ₪ (מיום 31.01.18); והוצאות העד מטעם התובע בסך 400 ₪ (ממועד הדיון 01.06.20).