מגמת הענישה המקלה בעבירות רכוש

לבסוף, שירות המבחן מסר כי הוא ער לחומרת העבירות, אך עם זאת העריך כי לאור נסיבות חייו, מורכבות מצבו והקשיים איתם הנאשם מתמודד והתהליך הטיפולי המשמעותי והמקיף בו נמצא, לצד הקשיים הכלכליים בהם נתון, יש מקום לענישה מקילה ושיקומית.

המגמה בתסקירים היא חיובית, ומראה שיפור פעם אחר פעם.

העבר הפלילי רובץ לחובתו של הנאשם, אולם הוא משקף גם את התמונה המתגלה מתסקירי שירות המבחן- הוא מתאר את התהומות בחייו של הנאשם- אשר כאדם צעיר היה שקוע בעולם הסמים ובהתאמה ביצע עבירות רכוש רבות, אך מגלה גם תקופה משמעותית בת 8 שנים, מאז שנת 2011 אשר במהלכה לא הורשע בעבירות נוספות.

...

הוא ליווה את הנאשם ועקב אחריו מקרוב מעת שביצע את העבירות ועד כה. מסקנותיו של שירות המבחן תוארו כאן בהרחבה, וסיכומן הוא שעל אף שמסלול השיקום היה ארוך והיו בו גם מהמורות, הרי שבסופו של דבר, הנאשם התמיד במסלול השיקומי שהותאם לו על ידי גורמי הטיפול.

סוף דבר לאחר שנתתי דעתי למכלול שיקולי הענישה הנדרשים, לעבירות שהנאשם ביצע, לשיקוליו של הנאשם ולשיקולים הציבוריים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 420 שעות.

. אמרנו דברים שאמרנו כדי להצביע על כך שאין לראות בגניבה ובשוד של טלפון סלולארי עבירת רכוש "רגילה", ומכאן מגמת ההחמרה בענישה בעבירות אלה".

גם אם אצא מתוך הנחה שכך מצב הדברים, אינני סבור כי נסיבה זו יש בה להשפיע על מיתחם העונש לקולה.

...

כל אלה מוליכים למסקנה כי המדובר באירוע אחד.

כב' השופט ג'ובראן ציין בפסק הדין כי: "העיון בפסיקה מעלה שמתחם הענישה הראוי לעבירות שוד שבוצעו בנסיבות דומות, קרי, בוצעו באופן 'ספונטאני', ללא תכנון מוקדם וללא שימוש בנשק, תוך שלנפגע העבירה נגרמו נזקים שאינם חמורים, עומד על תקופה של שישה חודשי מאסר לבין שתי שנות מאסר". בשים לב לעבירות בהן הורשע הנאשם (שאינן כוללות רק עבירת שוד); ובשים לב לנסיבות ובכללן העובדה כי מדובר בשני אישומים, ובשני קורבנות שונים; אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של מקרה זה נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי, ופיצוי למתלוננים.

גזר הדין לאור האמור לעיל, בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (-) מאסר בפועל לתקופה של 26 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 28.4.2022.

בהקשר זה אני רואה להפנות לדברי בית המשפט בע"פ 7475/14 מהדי נ' מדינת ישראל (25.12.2014) בקבעו כי: "כנקודת מוצא לדיון יש לשוב ולהדגיש כי העבירה שבה הורשע המערער - חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 3335(א)(1) לחוק - הנה עבירת אלימות חמורה שהעונש המרבי הקבוע בצידה הנו 14 שנות מאסר בפועל. בפסיקת בית משפט זה ניכרת בשנים האחרונות מגמה ברורה של החמרה בענישה בעבירות אלימות באופן כללי ובעבירת החבלה החמורה בנסיבות מחמירות באופן ספציפי. בית משפט זה ציין לא אחת כי יש להלחם בנגע האלימות שפשט בארצנו וכי תרומתו של בית המשפט למלחמה זו הנה בהטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים שישקפו מסר מרתיע לעבריינים ולחברה כולה. לפיכך נקבע כי ככלל ענישה זו צריכה לכלול רכיב משמעותי של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח [ראו למשל: ע"פ 5153/13 פלוני נ' מדינת ישראל (13.1.2014) (להלן: עניין פלוני); ע"פ 6971/13 עמרן נ' מדינת ישראל (23.9.2014) (להלן: עניין עמרן); ע"פ 4061/12 בדארנה נ' מדינת ישראל (4.9.2012)]. מעיון בפסיקת בית משפט זה בשנים האחרונות עולה כי קשת הענישה בעבירות אלימות, הנעשות תוך שימוש בנשק קר, היא רחבה ומגוונת, אך היא כוללת ברוב המקרים עונשי מאסר בפועל שנעים בין 18 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ככל שהנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון [להרחבה ראו סקירת הפסיקה בפסקות 12-11 בעיניין פלוני], ואף עונשי מאסר בפועל המגיעים לארבע שנות מאסר בפועל במקרים חמורים במיוחד. עם זאת, כבכל תחום במשפט הפלילי ניתן למצוא גם מקרים שבהם הענישה חורגת מהאמור לעיל – בין אם לחומרה ובין אם לקולא – בשים לב לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. דוגמא מובהקת של ענישה מחמירה יותר, בשים לב לנסיבותיו החמורות של אותו מקרה, ניתן למצוא בעיניין עמרן, שבו הושתו על שלושת הנאשמים עונשים שנעו בין 34 ל-43 חודשי מאסר בפועל. מנגד, ניתן למצוא גם מקרים שבהם הושתו עונשים קלים יותר בעבירות אלימות שבוצעו בנסיבות דומות למקרה דנן, לרבות עונשי מאסר בני שישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות [ראו למשל: ע"פ 5794/13 מדינת ישראל נ' שיכה (2.4.2014); ע"פ 5641/09 מדינת ישראל נ' ברזינסקי (22.3.2010); ע"פ 10676/07 אביטאן נ' מדינת ישראל (18.9.2008)]" (ההדגשה אינה במקור - א.ט).

בגזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בחדרה ביום 5.4.2021 בת"פ 1035-11-20, הטיל בית המשפט על הנאשם, בין היתר, 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור משך שלוש שנים עבירה שיש עימה פגיעה ברכוש הזולת ו/או איומים או אלימות מסוג עוון.

...

בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות בענייננו, לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוען ולמדיניות הענישה הנוהגת, הן לגבי עבירת האלימות והן לגבי יתר העבירות - גניבה, איומים והחזקת סכין שלא כדין, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

מדובר במאסרים מותנים ברי הפעלה, אותם ביקשה המאשימה להפעיל במצטבר האחד לשני ובמצטבר לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה. לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות, ראיתי להפעיל את שני העונשים המותנים שהוטלו על הנאשם כאמור, באופן חופף האחד לשני ומצטבר לעונש שיוטל עליו בגין תיק זה. מילים אחרות, בגין המאסרים המותנים הנ"ל ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל שיצטברו לעונש שיוטל עליו בתיק זה. על יסוד מקבץ האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בנוסף, אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים שהוטלו על הנאשם בת"פ 1035-11-20 בבית משפט השלום בחדרה באופן חופף האחד לשני ומצטבר לעונשו כאן, כך שלעונשו של הנאשם יתווסף מאסר בן 10 חודשים.

ערעור המדינה על קולת העונש היתקבל, והעונש הוחמר ל-54 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוזכר כי ערכאת העירעור אינה ממצה את הדין, ותוך שנקבע כי המיתחם שנקבע מקל, אף שלא נמצא מקום להתערב בו, אלא במיקום העונש בתוכו.

ראו למשל את הדברים שנקבעו בע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל  (16/8/2018): "החומרה היתרה הכרוכה בעבירות נשק והסכון הנשקף מביצוען לציבור, מקבלים משנה תוקף בשים לב להיקפיה של התופעה ואופן התפשטותה. כמענה לכך, מסתמנת בפסיקה מגמה עקבית להחמיר את הענישה בגין עבירות אלו, באופן שיהלום את מידת פגיעתן בערכים המוגנים ויקדם את מיגור התופעה... משכך, חרף עקרון הענישה האינדיבידואלית והמשקל שיש ליתן לנסיבותיו האישיות של כל נאשם לגופו, בבואו לגזור את דינו של מי שהורשע בבצוע עבירות חמורות אלו, על בית המשפט לתת בכורה לשיקולי ההרתעה והאנטרס הצבורי...". על הצורך בהחמרת הענישה, ראו את הדברים שנקבעו ע"פ 5813/21 ג'בארין נ' מדינת ישראל (31/5/2022, להלן- עניין ג'בארין): "אין צורך להכביר במילים על אודות החומרה הנלווית לעבירות נשק. אין היום חולקין כי עבירות מסוג זה הפכו ל'מכת מדינה' של ממש...מכה זו מצריכה מענה הולם בדמות ענישה מחמירה של הטלת עונשי מאסר משמעותיים. מצויים אנו לעת הזאת במצב חרום של ממש בעיניין עבירות נשק, ולא בכדי נתקבל עתה תיקון לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021) – שלא חל בעניינינו – הקובע עונשי מינימום לעבירות נשק". החזקת נשק מגלמת סיכון שמא ייעשה בנשק שימוש לפגיעה בגוף או ברכוש, וכחלק מביצוען של עבירות אחרות – פיתרון סכסוכים, פעולות על רקע לאומני וכיוצא בזאת.

...

לאור כל האמור, עתרה ב"כ נאשם 2 לקביעת מתחם שנע בין 30 ל-48 חודשי מאסר, וביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

נוכח כל האמור, עתר ב"כ נאשם 3 להקלה משמעותית בעונשו של הנאשם, וביקש להסתפק בתקופת מעצרו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 7 שנות מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו 25/5/21.

הוא ביקש לאמץ את היתרשמות שירות המבחן באשר למגמה חיובית עקבית של הפנמה והתקדמות בהליך השקום, שבצדו פעל הנאשם באופן עצמאי בטיפול פסיכולוגי פרטי.

שירות המבחן המליץ לגזור על המבקש מאסר על-תנאי וצו של"צ. בית משפט השלום קבע מיתחם עונש כולל בגין עבירות הסחר בסם בין 20-10 חודשי מאסר בפועל, מצא לחרוג לקולה מהמתחם משקולי שקום, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים.

בן 30; לחובתו הרשעה משנת 2016 בצרוף אישומים בעבירות רכוש, בגינה נדון לענישה טיפולית בדמות צו מבחן ושל"צ בצד מאסר על-תנאי, קנס ופצוי; הנאשם רווק; עובד כנהג משאית; השלים 10 שנות לימוד, סובל מפוסט טראומה בעקבות רצח אחיו הגדול לפני כשלוש שנים, והשתלב לאחרונה בטיפול נפשי.

...

התרשמותה של קצינת המבחן כי המסוכנות הנשקפת מן הנאשם פחתה באופן משמעותי מקובלת עליי, אך בניגוד לדעתה, אינני סבור כי התהליך השיקומי הבוסרי בו השתלב הנאשם מצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש.

תוצאה סוף דבר, על רקע השיקולים עליהם עמדתי, ובהתחשב, בין השאר, בפרקי הזמן בהם הנאשמים היו נתונים במעצר ובתנאים מגבילים, החלטתי לגזור עליהם את העונשים הבאים: נאשם 1 21 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 9.6.20 עד 18.6.20.

אני מורה על חילוט הכספים שנתפסו מהנאשם 1.