מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מגמות בפעילות הסניגוריה הציבורית

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

זאת בעיקר נוכח קיומו של חסר ניכר בשירותים צבוריים המספקים שירותים משפטיים למי שאין ידם משגת כפי שהטיבה לעמוד עליו המלומדת ד"ר נטע זיו וכך כתבה: "...אף שההיזקקות לסיוע המשפטי עלתה בשנים האחרונות באופן משמעותי, הקף השרות שניתן אינו משקף מגמה זו. המשאבים המדינתיים המוקצים לסיוע משפטי אזרחי מצומצמים הם וההנחה היא כי מרבית הציבור ירכוש ייצוג משפטי באופן פרטי" (ראו - נטע זיו "עריכת דין לשינוי חברתי בישראל: מבט לעתיד לאחר שני עשורי פעילות" מעשי משפט א' ינואר 2008 19,25 להלן – זיו ולהלן – עריכת דין לשינוי חברתי).
בהקשר זה הוסיפה זיו וכתבה כי בעוד שהמדינה מממנת שירותים משפטיים בתחום הפלילי באופן נרחב, באמצעות הסנגוריה הציבורית ומכוח חובתה המוסרית לאפשר לנאשם שהיא עלולה לשלול את חירותו לזכות בהליך הוגן, הרי שהסיוע הניתן בתחום האזרחי הנו מצומצם ביותר והוא ניתן בתחומים מוגדרים ומוגבלים ונקבע על יסוד מבחני הכנסה קשיחים.
...
מן הכלל אל הפרט יישום השיקולים עליהם עמדנו לעיל, צריך להוביל לטעמנו למסקנה כי לא זו בלבד שהיה מקום לחייב את המערערת בסכום הוצאות משמעותי גם בנסיבות בהן יוצג המשיב על ידי באי כוחו על פי הסדר "פרו-בונו", אלא שהסכום שפסק לחובתה בית הדין האזורי היה על הצד הנמוך ולא מן הנמנע כי לו היה מוגש ערעור על ידי המשיב בעניין זה היה בית דין זה פוסק לזכותו הוצאות גבוהות יותר: כפי האמור, תביעתו של המשיב הייתה לתשלום זכויות כספיות מכוח משפט העבודה המגן ולביטול פיטוריו, לאחר שהתקבלה טענתו בהליך הזמני וברמה הלכאורית כי פיטורים אלה נתנו ביטוי למדיניות פסולה שנקטה המערערת במטרה לחמוק מהענקת זכויות תלויות וותק שמקורן בחוקי המגן, בצו הרחבה ובהסכם קיבוצי מיוחד (תשלום פיצויי פיטורים, תוספות וותק, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשה על פי וותק).
סוף דבר לאור כל האמור הערעור, על כל חלקיו, נדחה.
אשר לשיעור ההוצאות בו יש לחייב את המערערת בהליך הערעור הרי שסבורים אנו כי יש להעמידו על סך של 20,000 ₪ וזאת בהתאם לעקרונות עליהם עמדנו לעיל ומן הטעמים הבאים: במסגרת הערעור התבטאה המערערת מספר פעמים לא מבוטל באופן בלתי הולם כלפי בית הדין האזורי.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

· המשיב שוהה כיום ב"תא שמור", בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 31/1/17 ו – 14/3/17, כאשר המגמה היתה לשלבו בהדרגה עם אסירים אחרים, עד שניתן יהא לשלבו באגף "רגיל" ולאפשר לו קבלת טפול ושקום.
· תלונות שהגיש המשיב בעיניין תנאי החזקתו נימצאו מוצדקות בבדיקה שערכה הסניגוריה הציבורית.
פקנ"צ האגף השמור מסדירה "זכויות ותנאים שונים לאסיר בנושאים שונים: יציאה לטיול, חלוקת מזון, החזקת ציוד, חופשות, ביקורים, טלפון צבורי, פעילויות באגף, טפול סוצאלי, חינוך, דת, הליך הוצאה מהאגף השמור, פקוח ובקרה". קיים שוני בין הכללים לגבי אסיר ב"אגף שמור" לבין אסיר ב"הפרדה".
...
עוד נכתב בהחלטה : "אני סבור כי העובדה שלמשיב סף גירוי נמוך, איננה מחייבת, אוטומטית, החזקתו בהפרדה, ודאי לא הפרדה מתמשכת ועוד בהפרדת יחיד...". מן המפורסמות הוא שהחזקה בהפרדת יחיד, יש לנקוט בה רק כאשר לא ניתן להחזיק את האסיר בתנאים פחות מכבידים.
ממכלול נתוניו של המשיב, נראה לי כי יש יסוד להניח כי השמתו באגף הפרדה לא תביא את התוצאה שאליה נועדה ההפרדה.
אשר על כן ובהמשך להחלטות הקודמות, אני דוחה את הבקשה להחזקתו של המשיב בהפרדה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

או אז נדחה הדיון לצורך הסדרה מחודשת של ייצוג הנאשם על ידי הסניגוריה הציבורית לאחר שזה ביקש לשחרר מייצוג את עורך דינו הפרטי.
אולם, בהיתחשב במגמה החיובית העולה מן התסקיר העמידה באת כוח המאשימה את עתירתה לעונש על הרף הנמוך במיתחם הענישה המקובל, קרי על 6 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופצוי למתלונן.
התנאי השני - האם עצם ההרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו או בעתידו של הנאשם, עד כי פגיעה זו אינה שקולה לתועלת הציבורית המעטה שתניב ההרשעה; באשר למידת הנזק העלול להגרם לנאשם נקבע כי יש להתייחס אך לנזק מוחשי- קונקריטי, להבדיל מנזק תאורטי ועתידי שאין לדעת אם יתממש בעתיד ולא ברור באיזו מידה תהיה להרשעה בדין השפעה על התכנותו של אותו תרחיש עתידי; בתוך כך בבוא בית המשפט לבחון אי הרשעת נאשם עליו ליתן את הדעת לשיקולים שונים, לרבות חומרת המעשה ונסיבות ביצועו, מידת הפגיעה של העבירה באחרים, האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם, הסבירות כי הנאשם יעבור עבירות נוספות, דפוס היתנהגותו של הנאשם, יחסו לעבירה, השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם (ראו פסק דינו של כב' השופט ש' לוין בעיניין כתב ופסקה 7 לפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג בע"פ 5985/13 אבן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).
...
שמעתי דברי הנאשם והחרטה שהביע על מעשיו, כמו גם את תכניותיו האישיות לעתיד, ושוכנעתי כי מדובר בחרטה כנה.
בהתחשב בכך ובכך שהנאשם עובד לפרנסת בנותיו כמו גם בכך שקיימת חשיבות לשמירה על מסגרתו התעסוקתית של הנאשם אף בשל צורך שיקומי כפי האמור בתסקיר שירות המבחן, אני סבור כי הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מהרשעתו אינו עומד ביחס לסביר לאינטרס הציבורי במיצוי הדין עמו.
לפיכך ולאור כל המפורט לעיל, אני מורה על ביטול הרשעתו בדין של הנאשם, ומחייב הנאשם כדלקמן: צו של"צ בהיקף של בהיקף של 140 שעות, אותו יבצע הנאשם בעמותת "עזר מציון" בתל אביב, בהתאם לתוכנית שגובשה עבורו על ידי שרות המבחן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אשר להשכלתה וניסיונה, ציינה כי היא משמשת מעריכת מסוכנות מינית מטעם משרד הבריאות, מטעם הסניגוריה הציבורית, יועצת מטעם משרד הבטחון, ועובדת במרכז להערכת מסוכנות בבאר יעקב; בעלת ניסיון של 25 שנה בשב"ס. גב' גיא ערכה איבחון לנאשם, סקרה את נסיבותיו האישיות (לא יפורטו משקולי פרטיותו של הנאשם), וכן בחנה את הסיכון להישנות של מקרים דומים מול סכוייו לשקום.
עוד סיפר, כי לאורך השנים עבר מסגרות שונות שבהן השקיע את מיטב מאמציו להגיע להישגים, בין אם מדובר בבית הספר במגמה הריאלית, אם בהיתנדבות ובמכינה הקדם צבאית, אם במהלך שירות וכלוחם ואם בפעילויות לאחר שיחרורו.
...
. אכן, סעיף 40ד(ב) לחוק העונשין קובע כי ככלל לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם במקרים שבהם "מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה", אך אף במקרים אלו האפשרות של חריגה מהמתחם אינה נשללת כליל, וניתן להיזקק אליה מקום בו בית המשפט מצא כי קיימות "נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן" המצדיקות זאת.
דברים אלה זוכים למשנה חיזוק מקום בו מדובר באדם צעיר נעדר עבר פלילי" [ההדגשות במקור – ד.ס.] נוכח כל המקובץ, באתי לכלל מסקנה כי עניינו של הנאשם הוא מסוג המקרים אשר נסיבותיהם מצדיקים חריגה לקולה מהענישה המקובלת, מטעמי שיקום.
סוף דבר לסיכום, הריני להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן: מאסר למשך תשעה חודשים (9), אשר אותו יישא הנאשם בעבודות שירות, החל מיום 25/1/21, על פי המפורט בחוות דעתו של הממונה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 26549-09-21 מדינת ישראל נ' עואלי (עציר) ‏12 אפריל 2022 לפני: כבוד השופט אינאס סלאמה המאשימה: מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה - פלילי הנאשם: וחיד עואלי (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד פארס בריק (מטעם הסנגוריה הציבורית) גזר דין
נזכיר גם את ע"פ 2564/19 איזברגה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (18.7.2019) (להלן: "עניין איזברגה"), שם נקבע כי: "בית משפט זה עמד בשורה ארוכה של פסקי דין על חומרתן הרבה של עבירות הנשק ועל הסכנה הגבוהה במיוחד לשלום הציבור ובטחונו הטמונה בנשיאה והחזקה של נשק. הדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית שבה נשק בלתי חוקי עשוי לשמש הן לפעילות חבלנית עוינת על רקע בטחוני הן לפעילות עבריינית. ... לפיכך, קיימת בפסיקה מגמת החמרה ברמת הענישה של המעורבים בעבירות נשק תוך מתן ביטוי עונשי הולם לסכנה הנשקפת מהן; וזאת במטרה להרתיע את היחיד והרבים גם יחד מפני ביצוען. בררת המחדל בעבירות נשק היא איפוא מאסר בפועל גם כאשר הנאשם נעדר עבר פלילי ...". דברים דומים בהיבט של הרתעת הציבור, נאמרו בע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, פסקה 36 (5.8.2013), לפיהם: "האלימות הגואה במקומותינו אינה גזירת-גורל ולא כורח המציאות. יש צורך לשנות את המאזן. במקום שאזרחים ישרים תמימי-דרך יראו ויראו, יחששו לביטחונם, יהיו אלה העבריינים האלימים – בכוח ובפועל – שאימת הדין תפול עליהם, והם ירתעו מפני שימוש בנשק קר וחם לשם חיסול חשבונות בעשיית דין עצמית. שינוי המאזן – הסבת יראת האנשים התמימים לאימת אנשי-המדון – צריך להיעשות גם באכיפה ובענישה קשה". על הצורך בענישה מרתיעה ראו גם ע"פ 9306/20 ברגות נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (29.4.2021), שם קובע כב' השופט א' שטיין כדלקמן: "באחרונה היזדמן לי להדגיש ולהבהיר, בהסכמת חברותיי, הנשיאה א' חיות והשופטת י' וילנר, כי 'הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על עברייני נשק היא עיקר תרומתם של בתי המשפט למיגור התופעה ולהרחקת העבריין עם האקדח משגרת חייהם של אזרחי מדינה שומרי חוק' (ראו: ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון פס' 10 (14.2.2021)). סבורני, כי נחטא לחובתנו זו אם נקל בעונשו של המערער דכאן אפילו במקצת." (ההדגשה שלי - א' ס').
...
כשלעצמי, סבורני כי האופנוע תרם תרומת מה לביצוע העבירות של נשיאת והובלת הנשק, אך הוא אינו גורם בלתו אין.
על יסוד כל אלו, בשקלול הנתונים לקולא ולחומרה, סבורני כי יש למקם את עונשו של הנאשם קרוב לאמצע המתחם, בצד ענישה משמעותית צופה פני עתיד וקנס, אשר יהוו יחד גורם מרתיע לנאשם ולרבים מפני ביצוע עבירות כגון דא. כך גם יוגשם עיקרון ההלימה.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · עשרים וחמישה (25) חודשי מאסר בפועל, אשר יימנו החל ממעצרו ביום 2.9.2021.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו