מגבלות שטר משכון בהגבלת השכרה

היתעלמות המבקשים ממוסדות רשם המשכונות והמנהל, וכן המנעותם מקבלת שטר המישכון, חוסמות את דרכם לטעון בנסיבות אלה כי התקשרו בחוזה השכירות ובנספח לו בתום לב. ואפרט: ההגבלה להשכיר את הנכס לתקופה העולה על שנתיים הופיעה בהסכם המישכון משנת 2012 עצמו, ובדוח מירשם המשכונות נרשם מפורשות כי יש לבדוק את תנאי ההגבלה שבהסכם המישכון ובהודעת המישכון.

...

על-כן אני קובעת כי הבנק לא ידע על חוזה השכירות והנספח אלא לאחר ששיפצו את הנכס והתגוררו בו. אין בידי לקבל את טענת המבקשים כי היה על הבנק, כנושה של החייבת, לפקח פיזית על הנכס שקיבל כבטוחה ולוודא כי הוראותיו של הסכם המשכון מתקיימות.

אני דוחה את טענת המבקשים כי הבנק נהג בחוסר תום לב מאחר שלא התריע כשהושכר הנכס כביכול לתקופה העולה על שנתיים.

ס ו ף - ד ב ר מהנימוקים שפורטו לעיל התובענה נדחית.

לדרישת הבנק, התובע חתם ביום 20.2.2012 על שטר מישכון לכלל החובות וההתחייבויות של החברה לבנק, ללא הגבלה בסכום (להלן: "שטר המישכון", נספח 1 לתצהיר הנתבעת).

עדות הנתבעת, לפיה תשלום חודשי בסך 41,000 ₪ אמור היה לכסות את משכורות התובע והנתבעת בסך 12,000 ₪ כל אחד, ובנוסף את כל חובות החברה (לרבות שכירות משרדים ותשלומים לעובדים וספקים) אינה מתיישבת עם ההיגיון ואף היא אינה נתמכת במסמכים.

...

זאת ותו לא. אני דוחה את טענת הנתבעת כי הבנק לא פנה אליה או לחברה בדרישה לפרוע את החוב.

על כן, דינן של הטענות העובדתיות שמעלה הנתבעת להידחות.

טענת הנתבעת, כאילו חתמה על המסמך רק כי סמכה על התובע באותו שלב, נטענה "בחצי פה" ודינה להידחות.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 88,680 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, ובצירוף הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪.

זו איפוא השאלה שבפנינו: האם בהגבלה "אין לשעבד או להעביר ללא הסכמת בעלי השיעבוד" המופיעה בפלט המחשב של רשם החברות, יש כדי ליצור ידיעה קונסטרוקטיבית של קשת טעמים לגבי ההגבלה על השכרת הנכס? כפי שנראה להלן, שאלה זו קשורה בטבורה לשאלה אם חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית חלה על פרטים שאינם מופיעים בפלט השעבודים של רשם החברות, אך נכללים בשטר המישכון גופו.

...

סיכומו של דבר, שיש לדחות את ערעורה של קשת טעמים על כל חלקיו.

לכן, יש לקבל את ערעור הבנק ולמחוק את חלק פסק הדין בו נקבע כי קשת טעמים פטורה מלשלם לבנק דמי שכירות או דמי שימוש עבור תקופת השכירות ששולמה על ידה מראש לפנידר.

סופו של דבר, שאמליץ לחבריי לדחות את ערעורה של קשת טעמים ולקבל את ערעורו של הבנק.

המשנה לנשיאה א' ריבלין: גם אני סבור כי בנסיבות המקרה יש לדחות את הערעור בתיק ע"א 2462/07 ולקבל את הערעור בתיק 3649/07.

זו איפוא השאלה שבפנינו: האם בהגבלה "אין לשעבד או להעביר ללא הסכמת בעלי השיעבוד" המופיעה בפלט המחשב של רשם החברות, יש כדי ליצור ידיעה קונסטרוקטיבית של קשת טעמים לגבי ההגבלה על השכרת הנכס? כפי שנראה להלן, שאלה זו קשורה בטבורה לשאלה אם חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית חלה על פרטים שאינם מופיעים בפלט השעבודים של רשם החברות, אך נכללים בשטר המישכון גופו.

...

סיכומו של דבר, שיש לדחות את ערעורה של קשת טעמים על כל חלקיו.

לכן, יש לקבל את ערעור הבנק ולמחוק את חלק פסק הדין בו נקבע כי קשת טעמים פטורה מלשלם לבנק דמי שכירות או דמי שימוש עבור תקופת השכירות ששולמה על ידה מראש לפנידר.

סופו של דבר, שאמליץ לחבריי לדחות את ערעורה של קשת טעמים ולקבל את ערעורו של הבנק.

המשנה לנשיאה א' ריבלין: גם אני סבור כי בנסיבות המקרה יש לדחות את הערעור בתיק ע"א 2462/07 ולקבל את הערעור בתיק 3649/07.

ב"כ הבנק הפנה את התובע בחקירתו, לסעיף 11 ד' לשטר המישכון, לפיו: "הממשכן מתחייב בזה כלפי הבנק כדלקמן: לא למכור, לא להשכיר, לא להחכיר, לא למסור. לא להעביר בכל אופן אחר את הרכוש המשועבד ללא הסכמת הבנק מראש ובכתב. וכן לא להעניק זכות שימוש ו/או כל זכות אחרת ברכוש המשועבד. ובקשר עימו ללא הסכמת הבנק בכתב ומראש". דהיינו, כך טען ב"כ הבנק בפני התובע בחקירתו, כי על פי שטר המישכון קיימת מגבלה על התובעים בעניין העברת את הנכס, השכרתו, מסירתו לידי אחרים, ללא הסכמת הבנק מראש או בכתב.

...

אני דוחה את טענת התובעים, לפיה יש להטיל את האחריות לאי השכרת הנכס על הבנק.

סוף דבר התובעים לא הוכיחו את תביעתם ודינה להדחות.

אני דוחה את התביעה.