מגבלה מזערית בתנועות עמוד שדרה

בהקשר זה מקובלים עלי הסבריו של המומחה בעדותו לקביעת הנכות ושיעורה בגין ההגבלה המזערית בתנועת עמוד השידרה (נכות בשיעור 5%) והסבריו לבצוע התאמה בין סעיף נכות בגין שברים בחוליות לשברים בזיזים שאובחנו אצל התובעת (נכות בשיעור 5%) (עמוד 136 שורות 14-20 ובהמשך עמוד 137 שורות 1-19).

...

ממכלול הראיות במסגרת הליך זה יש מקום לקבוע כי שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות הינו ביחס אקטוארי של 65% משיעור הנכות הרפואית.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסך של 410,094 ₪ על פי הפירוט שלהלן: כאב וסבל – 32,520 ₪ הפסד שכר לעבר – 45,000 ₪ גריעה מכושר השתכרות לעתיד – 294,785 ₪ הפרשות סוציאליות - 42,473 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר) – 7,500 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עתיד) – 7,500 ₪ עזרת צד ג' (עבר ועתיד) – 15,000 ₪ סה"כ נזק – 444,778 ₪ ניכויים – 34,684 ₪ סה"כ – 410,094 ₪ בנוסף תישא הנתבעת בתשלום שכ"ט עו"ד התובעת בסך של 62,500 ₪ (כולל מע"מ), בהחזר אגרת התביעה ששולמה בסך של 710 ₪ ובהחזר הוצאות העדים שזומנו בסך כולל של 1,500 ₪.

לאור קביעתי כאמור בהתייחס לנכות הראומטולוגית אני מורה כי התובעת תישא בהוצאות זימון המומחית למתן עדות אך לא מצאתי מקום לחיובה בתשלום עלות חוות הדעת.

גם ועדת העררים ערכה לתובע בדיקה קלינית יסודית ומקיפה ומצאה הגבלה בטווח תנועות עמוד השידרה הצוארי והמתני שלו; אף היא לא התרשמה מהיעדר תנועות בכלל או מקשיון מוחלט, כפי שהציג התובע בפני הוועדה הראשונה; אולם מצאה בכל זאת הגבלה מסויימת, ברמה קלה (ביחס לצואר) ומזערית (ביחס לגב התחתון), המקנה נכות על פי התקנות.

...

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי מסקנותיה של ועדת העררים אינן מנומקות, אינן סבירות ואינן מושתתות על התיעוד הרפואי ועל מימצאי ההדמיות שעמדו בפני רופאיהן.

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעים לא הראו כי המקרה דנא בא בגדר המקרים החריגים בהם יינתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולפיכך דין בקשתם להידחות.

סיכומו של דבר: אני מורה על דחיית הבקשה.

אולם יש לשקול גם כן את העובדה שהתובע היה בן כ-60 שנים בעת התאונה, בכל הנוגע לסכויים למצוא עבודה בגיל זה. הנכויות הרפואיות המשמעותיות ביותר של התובע הן 20% נכות בקרסול שמאל ו-10% בקרסול ימין; 15% הנוספים בגין שברים בחוליות בעמוד השידרה שהתרפאו אינם כרוכים בהגבלת תנועה, אך צוין בחוות הדעת מטעם בית המשפט כי התובע עדיין מתלונן על כאבי גב; ואילו הנכות הרפואית שנותרה היא נכות בגין הגבלה מזערית בעמוד השידרה המותני בשיעור של 5%.

...

עוד תשלם הנתבעת לתובע בגין אגרה סך של 715 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 31.12.2020 עד לפרעון בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עורך דין בסך של 91,200 ₪.

בנסיבות אלה, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין שכר טרחת המומחה מטעמו בלבד, בסך של 2000 ₪.

המומחה העריך בחוות דעתו, כי התובע אכן סובל מהגבלה מזערית בתנועות עמוד השידרה הצוארי כשזו מלווה בכאבים שקורנים לבסיס הצואר והשכמות, ולכן מוערכת נכותו הצמיתה בשיעור 5% לפי מחצית השעור הקבוע בסעיף 37(5)(א) בתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").

...

גריעה מכושר ההשתכרות: כעולה ממכלול הראיות, התובע הוא הנדסאי מכונות ועובר לתאונה הוא עבד במספר מקומות בתור מורה לחשמל ואלקטרוניקה.

סיכום לאור האמור, התביעה מתקבלת.

נכותו האורתופדית בעקבות התאונה הנדונה היא כדלקמן: 5% לפי סעיף 32(6)אI מחצית בגין מצב לאחר פציעת הפשלה של עור הירך במותן ובירך ימין מקורבת שהותירה פגיעה עצבית המתבטאת בליקוי תחושה באזור זה. 5% לפי סעיף 37(7) א (מחצית) בגין הגבלה מזערית בתנועות עמוד השידרה המותני ללא חסר עיצבי מוטורי בגפיים התחתונות" (פרק סיכום ומסקנות בחוות דעתו של פרופ' עמוס פייזר, עמ' 7).

...

לאחר ששמעתי התובע והאמנתי לדבריו, לאחר שבחנתי טענות ב"כ הצדדים, בהינתן שכאבי גב נגרמים במקרה זה לא רק בשל פציעתו אלא גם בעקבות שינויים ניווניים בעמוד השדרה (במרווח L 5-S 1 ), ואלו מן הסתם יתגברו במהלך השנים, אני מוצאת לנכון להעריך את גריעת כושר ההשתכרות לפי 40% מהחישוב האקטוארי בקירוב.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע סכום של 180,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ ובצירוף הוצאות משפט.