מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מבקש שוחד בתמורה לאישור השקעה ממשלתית

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי המתואר באישום הראשון, נתן המבקש לאמנון ליברמן (להלן- "עד המדינה") מתת, בעד פעולות הקשורות בתפקידו כיועץ התיקשורת של שר התיירות, על מנת שיסייע לו לירתום את משרד התיירות לפרסם תכניו בדקת שידור שכונתה "דקה לשמונה" שנרכשה על ידי חברת "גריי קונטקט" מערוצי הטלויזיה 1, 2 ו-10, לה נתן המבקש, במועדים הרלוואנטיים שירותי ייעוץ בקשר ל"דקה לשמונה" ואיתר עבורה גופים ממשלתיים אותם רתם לפירסום תכנים ברצועת השידור האמורה.
הנאשמת, עובדת ציבור, ביקשה ולקחה שוחד מהמבקש בעד פעולות הקשורות בתפקידה כיועצת לשר החקלאות, ובתמורה למאמציה להשיג תקציב לטובת פירסום תכני משרד החקלאות ברצועת שידור "דקה לשמונה" ובתמורה לקידום האינטרסים הכלכליים של המבקש בקשר לכך.
באשר לאפשרות השנייה, נקבע כי: "ניתן באופן עיקרוני לחייב את המדינה להשקיע מאמצים סבירים בחיפוש ובדרישת מסמכים שייתכן כי הם קיימים, ברמת היסתברות כזו או אחרת, אולם אינם נמצאים ברשות המשיבה (קבוצות ב' ו-ג'), ולהורות כי ככל שיתקבלו מסמכים אלה יועברו עותקים מהם להגנה (ראו בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360, 375-374 (2005); בש"פ 6237/06‏ קלושנדלר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.12.2006)). ואולם במה דברים אמורים? במצבים בהם הונחה תשתית עובדתית המלמדת כי קיימת הצדקה עניינית להטיל על המדינה את החובה לחפש ולדרוש את המסמכים האמורים, וזאת בשים לב לעלות הכרוכה במאמצים אלה, ולתועלת הצפויה מהם לבירור אשמת הנאשם" (בש"פ 7746/18 שם טוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.1.19)) (להלן- "עניין שם טוב").
באשר לעיון ב"תיק סוכן" לגבי מסינג לרבות דו"ח פעילות, פקודות מבצע בקשר לפעילות ביום 8.1.15 בעיניינו של המבקש ואישורי פרקליט המחוז באשר להפעלתו של מסינג בשירות המישטרה, הרי שלנוכח הצהרתה של באת כוח המשיבה כי לאחר בדיקה שנערכה לא נמצא כל חומר הנוגע למעורבותו של מסינג ואשר לא הועבר להגנה, הרי שלא ניתן לחייב את המשיבה בהעברת דבר שאינו קיים.
...
נוכח הצהרת באת כוח המשיבה המוחזקת בתקינותה והואיל ופרט לטיעון בעלמא לא הניחה באת כוח המבקש כל בסיס עובדתי לחשדה כי קיימים חומרים נוספים הנוגעים להאזנות סתר ולמעקבים אחר עד המדינה ואחר מסינג ובקשר ליחסים ביניהם וכי אלה רלבנטיים לאישום, הרי שדין הבקשה בעניין זה להידחות למצער בהיותה חלק מאותו "מסע דיג" המאפיין הבקשה בכללותה.
בהינתן הצהרה זו ומשלא הונח כל יסוד עובדתי משכנע בדבר קיומו של תיעוד בכתב שערך מסינג אודות דברים שמסר לו עד המדינה, אין כל יסוד לבקשה הנשענת על ספקולציה רחוקה ובלתי מבוססת והיא נדחית.
סבור אני, כי ככלל, ככל שהמדינה, באמצעות נציגיה, מצהירה בתשובה לבקשת נאשם, הנסמכת על ניחוש או תחושה או ספקולציה, כי אין בנמצא החומר המבוקש על ידי הנאשם ראוי להסתפק בכך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, נטען כי מדובר לכל הפחות במצג שוא רשלני עליו הסתמכה התובעת בסבירות ובתום לב. לאור האמור התובעת מבקשת מביהמ"ש לפסוק פיצוי בסך של 552,292 ₪ (כולל הפרישי הצמדה וריבית נכון ליום הגשת התביעה) בגין ההשקעות שביצעה התובעת, לדרישת הנתבעת, בהסתמך על מצגי השוא ובהסתמך על התחייבויותיה.
נטען, כי לא זו בלבד שהנתבעת כלל לא התחייבה להעביר לתובעת אף הזמנת עבודה ללא הליך תחרותי, אלא שהיא מנועה מלעשות זאת עקב היותה חברת בת ממשלתית.
התובעת ביצעה את העבודה בתחילת שנת 2013, ולבקשתה שלה סיפקה רק 4 מתוך 5 הקורות, באישור הנתבעת, אשר באה לקראתה בעיניין זה. בכך תמה ההיתקשרות של הנתבעת עם התובעת ביחס להזמנה זו. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי מעולם לא נכרת הסכם ביחס ל-78 יחידות נוספות.
נטען, כי מר נווה הודה שאנשי הרכש בנתבעת הם בעלי כוח רב (עמ' 210, ש' 20-22 לפרוטוקול מיום 16.12.19) ובנוסף, ידוע שגם בעבר נחשפו חשדות לאי-סדרים ופרשות שחיתות בתעשייה האוירית ובנתבעת, לרבות קבלת טובות הנאה ושוחד בתמורה להטיית מכרזים.
...
אם כי, כאמור, ממילא אני דוחה טענה זו. סוף דבר: לאחר שבחנתי את העסקאות השונות שפורטו על ידי התובעת מצאתי, כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה להפרת התחייבות חוזית לגבי עסקה אחת, עליה אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את התמורה שנקבעה בין הצדדים.
לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי וקובעת, כי על הנתבעת לשלם לתובעת בגין ההזמנה השנייה סך של 227,944 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 2,500 ₪ , החזר אגרה בהתאם לסכום פסק הדין וכן ושכ"ט עו"ד בסך 26,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בשלהי שנת 2013 התחייבה העמותה להשקיע 15 מיליון ש"ח במימון תכנית להקמת כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, לצד קבלת תקציב ממשלתי.
בין היתר, נטען כי המשיבה טענה לסכומי שוחד גבוהים מאלו שהופיעו בכתב האישום המתוקן, כאשר חישבה גם את הסכומים שנתבקשו וגם את אלו שנתקבלו; כי המשיבה טענה לכך שהמערער "סחט, ניצל והשחית גורמים שונים", מבלי שהדבר נזכר בכתב האישום המתוקן; כי המשיבה טענה שהמערער קיבל טובות הנאה לכיסו – בנגוד להסכמה המפורשת בהסדר הטיעון; וכי נטענו נסיבות מחמירות נוספות שזכרן לא בא בכתב האישום המתוקן, כגון מעמדו הבכיר של המערער במפלגה.
סעיף 74(א1) מוסיף ומורה כי האחריות להעברת חומר החקירה לידי הנאשם או סנגורו מוטלת על רשויות התביעה: "תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנירשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לבצוע סעיף זה, לרבות לעניין פקוח על הליך סיווג החומר". בהתאם לאמור בסעיף זה פורסמה הנחיית פרקליט המדינה הדנה, בין היתר, בהקף זכות העיון בחומרי החקירה לאחר הגשת כתב אישום ("עיון הנאשם בחומר החקירה לאחר הגשת כתב אישום נגדו" הנחיות פרקליט המדינה 6.1 (התשס"ג)).
החומרה בעבירת שוחד היא בין היתר בתמורה שלא חייבת להיות תמיד רווח אישי כספי ללוקח השוחד.
...
השופט נ' סולברג: דעתי כדעתו של חברי, השופט נ' הנדל; דינו של הערעור על הכרעת הדין – להידחות.
דינו של הערעור על גזר הדין – להידחות בעיקרו ולהתקבל במקצתו.
סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל, אליו הצטרף השופט נ' סולברג, ובניגוד לדעתו החולקת של השופט י' אלרון לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2639/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: חברת סאלח השקעות ופיתוח (שומרון) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. המנהל האזרחי איו"ש 2. עוה"ד תומר כרמי - קמ"ט רישום מקרקעין 3. מר דורון קדמי - סגן קמ"ט המקרקעין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אירית ינקוביץ בשם המשיבים: עו"ד רנאד עיד ][]פסק-דין
העותרת עתרה לבית משפט זה פעמים מספר, וזאת בעקרו של דבר על מנת שיורה למשיבים להשלים את רישום העסקה: עתירתה בבג"ץ 5136/16 נמחקה לאחר שמיעת טענות הצדדים; עתירתה בבג"ץ 3025/18 נדחתה ביום 19.8.2018, בין היתר מאחר שטרם הושלמה חקירת המישטרה בחשד לזיוף; ועתירתה בבג"ץ 1638/19 נדחתה אף היא ביום 2.5.2019 מטעמים דומים.
עם זאת, הודגש כי להערכת המשיבים "ניתן יהיה לקבל החלטה בבקשה תוך שלושה חודשים". בנסיבות אלו, נטען כי פרק הזמן שחלף ממועד סגירת תיק החקירה והעמדת מלוא החומרים הנדרשים לעיון, אינו מבסס פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. אשר לטענת העותרת שלפיה היתנהלות המשיבים נגועה בשחיתות, מציינים המשיבים כי מנהלה של העותרת אומנם הגיש תלונה למישטרה נגד המשיב 3 בטענה כי דרש תשלום שוחד בתמורה לקידום הטיפול ברשום העסקה.
לצד זאת, טענת העותרת שלפיה יש לחדש את החקירה המשטרתית נגד המשיבים 2 ו-3, הרי שטענה זו הועלתה כימעט כלאחר יד, ללא הנמקה מספקת – ואף מבלי שהיועץ המשפטי לממשלה צורף לעתירה – ועל כן דינה להדחות.
...
למותר לציין כי אם לעותרת תהיינה טענות באשר להחלטה שתתקבל בסופו של דבר על ידי המשיבים, ובכלל זה כי המשיבים שקלו שיקולים זרים בהחלטתם, הרי שתהיה בפניה האפשרות להשיג על ההחלטה בדרכים המתאימות.
לצד זאת, טענת העותרת שלפיה יש לחדש את החקירה המשטרתית נגד המשיבים 2 ו-3, הרי שטענה זו הועלתה כמעט כלאחר יד, ללא הנמקה מספקת – ואף מבלי שהיועץ המשפטי לממשלה צורף לעתירה – ועל כן דינה להידחות.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אלכס ויז'ניצר שימש החל מחודש ספטמבר 03' כמנהל מע"צ ובהמשך עם הפיכת מע"צ לחברה הממשלתית נתיבי ישראל, שימש כמנכ"ל וכיו"ר ועדת המרכזים של נתיבי ישראל, אשר עסקה בין היתר בבחירת קבלני הבצוע ואישרה תשלומים לקבלנים עבור ביצוע עבודות חריגות.
שירות המבחן התרשם שהנאשם השקיע לאורך השנים מאמצים לקיום אורח חיים תקין בתחומי חייו השונים, יתכן שמתקשה להיתמודד עם מצבי משבר ולחץ, עשוי לפעול מתוך רצון להקל במצבו ללא בחינה מעמיקה של השלכות מעשיו.
ראש המועצה פנה לקירשנבאום מזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו בבקשה לסייע לחברה למחוק את חובה בגין הלוואה שקבלה מהמדינה והוסכם בין הצדדים כי בתמורה לכך הכסף לכסוי ההלוואה יועבר, החברה תשלם שוחד לצרכי המפלגה בסך של מיליון וחצי ₪ באמצעות מתן שירותים ללא תשלום והעברת כספים למקורבים שונים.
...
בהתאם לסיכום המוקדם עם בוזגלו ובהסכמת הנאשם, הגיש קבלן המשנה לחברה חשבוניות לתשלום שסכומן עלה על מחיר העבודה שבוצעה בפועל.
בכל הנוגע לרכיב הקנס, סבורני כי ראוי היה להטיל על הנאשם קנס חמור יותר מזה שעליו הסכימו הצדדים, בסך של 50,000 ₪, וזאת לאור העובדה שמדובר בעבירה כלכלית, ולאור סכומי העבירה המשמעותיים.
ואולם, לנוכח הכללים שנקבעו בפסיקה בנוגע לכיבוד הסדרי טיעון, סבורני כי לא קיימת עילה לדחות את הסדר הטיעון בעניין זה, ולפיכך שיש לכבדו.
סוף דבר אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר יינשאו בדרך של עבודות שירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו