מבנה אסכורית המחובר חיבור קבוע במקרקעין

רקע לבקשה צו ההריסה המינהלי נחתם ביום 27.3.18 על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה ומתייחס להריסת "מבנה בשטח של כ- 100 מ"ר עשוי קונסטרוקציית ברזל וחפוי איסכורית מבודדת עם חלונות ודלת"(להלן:"הצוו") במקרקעין הידועים כגוש 7853 חלקה 19 ביישוב טייבה (להלן:"המקרקעין").

לגופו של עניין נטען כי צו ההריסה הוצא בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, כי מדובר בעבודה אסורה במקרקעין שבוצעה ללא היתר במקרקעין שהנם קרקע חקלאית מוכרזת- איזור שמורת נוף בהתאם לתכניות.

מביקורי המפקח במקרקעין, מהצילומים שצורפו, עולה כי גם במועד הגשת התצהיר והדבקת הצוו טרם הסתיימה העבודה האסורה והיא בעיצומה ואין בעובדה שהמבנה לא היה מחובר לתשתיות, אלא כדי לחזק מסקנה זו. דיון והכרעה לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בראיותיהם מצאתי לדחות את הבקשה לביטול הצוו מהנימוקים שיפורטו להלן.

...

תמונות צבעוניות שהוגשו לעיוני בדיון ת/1, ת/2 מעידות בעליל כי אין מדובר במבנה המוצב במקרקעין מזה שנים, אף לא במבנה שהוזז כטענת ב"כ המשיב, וניכר כי מדובר בבניה חדשה שאף מסמך נ/1 או תצ"א מ02/17 אין בהם לסתור מסקנה זו, מה גם שלא הוצגו מסמכים כלשהם ותצהיר איש מקצוע לתמוך בטענות עובדתיות אלה של המבקש בחקירתו הנגדית השיב המפקח לעניין זה: אני אומר לך שהקונטיינר הזה בצבע לבן שאתה הצבעת עליו ואתה ציינת שאתה לא יודע מה זה המבנה הלבן, אני אומר לך שזה הקונטיינר שנמצא היום בקצה המקרקעין.

מקובלת עליי עמדת המפקח כי לא ניתן על פי התצ"א שהציג ב"כ המבקש בדיון באילו מבנים מדובר ומנגד, ניתן לקבוע כי "ישנו מבנה שנבנה מזרחית לסככה הלבנה בשטח של כ- 100 מ' והוא הבניה החדשה ועל זה הוצא הצו"(ע.3ש.5) "...אני לא מפענח תצ"א, אולי זו קונסטרוקציה, אולי זה הוסר, לא יודע. לשאלת בימ"ש לא ראיתי את אותה קונסטרוקצית ברזל שהיתי בשטח אלא מבנה קיים, עם קירות, חלונות אלומיניום ודלת, עם תקרה ללא רצפה כפי שהצגתי בתמונות". כאמור, בדוחות ביקור המפקח, תצ"א מחודש 2/18 ובצילומים העדכניים מהשטח – יש כדי לחזק מסקנה זו. אשר לטענה כי מדובר בקונטיינר המונח במקרקעין ללא חיבורי קבע אפנה לסעיף 1 לחוק המגדיר באופן מרחיב את המונח "בנין" ואת סוגי העבירות והמבנים המצריכים היתר, אף אם מדובר בבניין שנמצא בגדר שלבי "הקמה" ומהווה למעשה "כל חלק של מבנה" .

בחנתי את יתר הטענות ולא מצאתי כי יש בהן לשנות ממסקנתי לרבות טענת השיהוי וידיעתה הלכאורית של המשיבה כי המבנה מוצב במקרקעין מזה שנים – טענה זו נטענה בעלמא ולא נתמכה בעדויות ובראיות שמסקנתן מפריכה את ממצאי המפקח (בדגש על תצ"א מחודש 2/17) משכך דינה של טענה זו להידחות גם כן. סיכומו של דבר, צו ההריסה הוצא כדין ויבוצע תוך התקופה שנקבעה בחוק.

ביום 31.5.2017 הגישו התובעים (המשיבים) בקשה למתן צו מניעה קבוע, מינוי מומחה וצו הריסה במסגרתה התבקש בית המשפט להורות לנתבעים (המבקשים) להמנע מכל עבודות בניה ו/או חיבור מחובר בדרך של קבע ו/או ביצוע עבודות מכל מין וסוג שהוא במקרקעין הידועים כ"התנור העתיק" בכפר עוספיה אשר מצויים, לטענת התובעים, בבעלותם.

לגופם של דברים טענו המבקשים, כי אחד הקירות של הבית שלהם מחובר עם גג מבנה התנור, אך לא מדובר בבניה חדשה; לטענתם, הם לא הוסיפו לבית תוספות ולא חיברו למבנה התנור חיבור כלשהוא, אלא רק ביצעו עבודות שפוץ שכללו צביעה והחלפת גגון מאיסכורית לעץ ורעפים.

...

אני ערה לטענות המבקשים בדבר הפגמים בהליך עצמו, ובכלל כך חוסר הבהירות באיזה הליך נקטו המשיבים (האם מדובר בתביעה רגילה, תביעה בסדר דין מקוצר או בבקשה לסעדים זמניים), אך לא מדובר בטענות שמובילות למסקנה כי נגרעה זכותם של המבקשים להביא את טענותיהם בפני בית המשפט, ובהתאם – לא מדבור בנסיבות המחייבות ביטול פסק הדין משיקולי צדק.

מאחר שבשלב דיוני זה, טענות ההגנה אינן נבחנות לעומקן ודי לו לבית המשפט אם המדובר בטענות הגנה הראויות להתברר, אני סבורה, כי בטענות המבקשים יש די כדי לעמוד בנדרש בשלב זה ומשעה שנטענו, יש לאפשר בירורן.

לאור כל האמור, אני קובעת, כי פסק הדין שניתן כנגד המבקשים יבוטל.

גם בהכרעת הדין צוין על החלפת גג איסכורית לגג פח מבודד, יטען המערער, האם בעבור החלפת גג יש צורך בהיתר בנייה? בית המשפט לא היה ער לתיקון 102 המתייחס להחלפת גג, תקנות התיכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014, סעיף 20(א) ממנו, הקובע, כי החלפת רכיב בבניין הניתן להחלפה ברכיב אחר בעל מידות זהות כגון רעפים, פטורה מהיתר ובילבד שהרכיב שיוחלף יהיה באותו מיקום.

תוהה באת כוח המערער "האם פלסטיק כזה המונח על הדשא, זקוק להיתר בנייה כלום יש להרשיע על דבר כזה?". לטענת ב"כ המערער,מדובר בבריכת פלסטיק שאינה מחוברת חיבור של קבע ואינה מהוה "מבנה" כהגדרתו.

לא היה מקום לקבל טענת המערער על פי הראיות שהונחו בבית משפט קמא, כי מדובר ב"עץ במבוק זמני", שכן מדובר בגדר קבועה מקונסטרוקציית מתכת ולוחות עץ, כפי שעולה מ-ת/17 ו-ת/19.

(1) הם יבוצעו בידי בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגביהם המאפשרת ביצוע העבודות; (2) הם יבוצעו באופן שתובטח יציבות המבנה או המיתקן המוקם לפי תקנות אלה, ותובטח בטיחות השוהים במבנה או בסביבתו; (3) הם יבוצעו באופן המפורט בתוספת השנייה לתקנות התיכנון והבנייה; (4) הם מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום ואם ניתן היתר הקובע הוראות לגבי הקמתם, הם תואמים את הוראותיו; (5) הם אינם בתחום מיגרש, אתר, מיתחם, או בנין המיועדים לשימור לפי תכנית מאושרת או רשימת שימור מאושרת לפי התוספת הרביעית לחוק".

...

טיעוני המשיבה יש לדחות הערעור על שני חלקיו, באשר להכרעת הדין, הערעור נסב נגד ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות שקבע בית משפט קמא.

טענת המערער בדבר אכיפה סלקטיבית נדחית מכל וכל.

נוכח האמור לעיל, כל טענות המערער לפטור מכוח תקנות אלה, נדחות מכל וכל.

לסיכום אני מוצאת כי בית משפט קמא לא טעה בקביעותיו העובדתיות, בממצאי המהימנות, הערעור נדחה על שני חלקיו.

במועדים שאינם ידועים למאשימה, הסמוכים לשנת 2018, ניבנו ונעשה שימוש במבנים ובשטחים כדלקמן, ללא היתר ובסטייה מתוכנית: מבנה 9 - מבנה קל עשוי קונסטרוקציית מתכת ואיסכורית בשטח של כ-86 מ"ר, המשמש כמשרד של הנאשמת מבלי שניתן לכך היתר.

במקרה דנן מדובר בהקף שימוש העולה על 5,000 מ"ר, למטרה כלכלית, במקרקעין מוגנים כשהקנס הקבוע בדין לגבי שימוש בהם הנו כפל הקנס הרגיל וכן מדובר בשימוש אסור במשך למעלה משנתיים לאחר תחילת הליכי אכיפה, ויותר משנה לאחר הגשת כתב האישום.

אין מחלוקת שיש לפנות מבנים שאינם מחוברים לקרקע, ואולם כיוון שפינויים לוקח זמן, מתבקשת ארכה בת 6 חודשים במהלכם יפונו המבנים הניידים, ובכלל זה בריכות ניידות ומשרדים.

...

יחד עם זאת, אין בידי לקבל את הטענה לפיה יש למקם את הקנס שייגזר על נאשם 3 ברף העליון של המתחם.

לאור האמור, אני סבור שיש להטיל עליו קנס כספי בתחתית המתחם.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 קנס בסך 300,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו.

התובע טען כי מדובר במבנה שניזוק במהלך יום הפינוי כך שפאה אחת שלו הוסרה (נוכח הריסת מבנה מחובר) והוא התקין בו איסכורית.

האם התובע איחר בפנייתו לבית המשפט סעיף 5ב(א) לחוק קובע כי הרואה את עצמו נפגע ממתן צו, רשאי לפנות לבית המשפט עד למועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו (30 יום ממסירתו), כדי להוכיח את זכותו להחזיק במקרקעין.

...

לסיכום, עיון בתמונה 4 מעלה הרושם שהתובע הציב מכולה (אדומה) בשטח וזאת חלף המכולה שפונתה כפי הנראה בתמונה 1 שצולמה ביום הפינוי.

בתמונה 5 שאף היא צולמה ביום הפינוי נראה פינוי מכולה כחולה ולא שוכנעתי בגרסת התובע שמכולה זו היתה צמודה למכולה האדומה הנראית בתמונה 4.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.