מבחנים להכרת מעבדות: קריטריונים להכרה במעבדות רפואיות

ובלשונו[footnoteRef:92]: [92: ר' פרוטוקול עמ' 506 שורות 31-7] "אני כן יודע שמבחינת מערכת הבריאות יש חשיבות גדולה מאד שכל הרופאים יהיו תחת קורת גג. שהרופאים יעבדו לפי כללים גם אתיים, גם מבחינת איכות הרפואה, אותם כללים. אם במערכת הבריאות יהיו רופאים שיגידו אנחנו לא מקבלים קוד אתי של הר"י, עד עכשיו אין רופאים כאלה אבל אם יהיו כאלו זה אסון למערכת הבריאות, זה אסון למטופלים. בנושא הזה של אנארכיה מבחינה אתית שאין קו מכוון, אין מורה נבוכים, זה אסון למערכת הבריאות. אם מבחינה זו שאנחנו עובדים עכשיו על הכללים לגבי טפול במחלות מסוימות יהיו רופאים שיגידו שזה לא כך, יש לנו בעיה. אם נגיד שצריך לחסן נגד חצבת וזה מה שאנחנו אומרים, ויש רופאים, יש רופאים, שאומרים שלא צריך לחסן זה בעיה קשה מאד...אז מהבחינה הזו אנחנו לא יכולים לתת יד לפיצול בנושא הזה...אני אומר שמבחינה אתית, מבחינה מקצועית אבל גם מבחינה יוניוניסטית, מבחינה ארגונית, יש חשיבות רבה שהרופאים יוכלו לידון על הנושאים האלה יחד, שהרופאים יוכלו לבקש סיוע מההסתדרות הרפואית ולקבל סיוע בנושא הזה כי זה מחבר אותם לפרופסיה". פרופ' אידלמן אף עמד על האבחנה בין מעבדות מכבי, מגה לאב, אשר הוכרו כיחידת מקוח עצמאית ומעסיקות רופאים – אף שהלאומית לא עמדה באותו ענין על הפרדת הרופאים משאר עובדי/ות מכבי ויצירת יחידת מקוח נפרדת בתוך מגה לאב – לבין הבקשה הנוכחית להכרה ביציגות של הלאומית במכבי במסגרתה מבקשת הלאומית להחריג את הרופאים מיחידת המיקוח.

לדידו, הנזק שיגרם מייצוגם על ידי הלאומית אינו כנזק שיגרם מייצוגם של כלל רופאיה השכירים של מכבי על ידי הלאומית[footnoteRef:94]: [93: ר' פרוטוקול עמ' 513 שורות 10-9] [94: ר' פרוטוקול עמ' 513 שורות 25-15] "רופאים בודדים, במיוחד אלה שעובדים במעבדות, לא מטפלים בחולים באופן שוטף. זה בהחלט השלכה שונה מרב הרופאים, רופאים שמטפלים בחולים, רופאים שארגונית חייבים להיות בהר"י, זה שונה. אני עוד פעם אומר ואני מסכים איתך שזה לא בסדר...אנחנו חד משמעית אומרים שכל הרופאים צריכים להיות חברים בהר"י וכל הרופאים צריכים להיות מיוצגים על ידי הר"י". בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין אל על[footnoteRef:95] חזר בית הדין הארצי לעבודה על ההלכה שנקבעה בפסק הדין בענין ארגון סגל המחקר: [95: ר' ה"ש 78 לעיל] "בפסק דין ארגון סגל המחקר נקבעו קריטריונים להכרה ביחידת מקוח "מקצועית" והם אלה: האם עובדי הקבוצה הם בעלי מיקצוע אחד או בעלי מקצועות שונים; האם ניתן להגדיר את עובדי הקבוצה כסוג עובדים" אחד; האם לקבוצה יש "אינטרס מיוחד"; חופש ההתארגנות של העובדים וזכות הקנין של המעסיק.

...

[174: ר' פרוטוקול עמ' 158 שורות 20-5] לא מצאנו כי עלה בידי המומחה מטעם מכבי לסתור את חוות דעתו ועדותו המהימנה של מר קשת.

[185: ר' ה"ש 5 לעיל בעמ' 304] טענת מכבי כי הלאומית הסתירה מפני מכבי נתונים ממערכת ה c.r.m[footnoteRef:186] ונמנעה במכוון ממסירת מסמכי האיפיון של המערכת מתעלמת, בכל הכבוד, מהחלטתי מיום 29.6.2018[footnoteRef:187] שקבעה: [186: ר' סעיפים 51-47 לסיכומי מכבי] [187: ר' סעיפים 64-59 לסיכומי התשובה של הלאומית] "בהחלטתי מיום 11.12.2017 קבעתי "שתחת הצגתם של נהלים, הנחיות והוראות איפיון של מערכות ההצטרפות המקוונת של ההסתדרות אני מורה להסתדרות להמציא חוות דעת של מומחה מיחשוב מטעמה, אשר יסביר את אופן פעולת המערכת המקוונת ויענה לשאלות שעמדו בבסיס בקשתה של מכבי לקבלת מסמכים אלה. זאת ועוד. ההסתדרות טענה כאמור לעיל, כי לא מצויים בידה נהלים ואיפיונים ולמעשה בקשת מכבי תחייב אותה לייצר דו"חות ומסמכים שאינם מצויים בידיה. אף מטעם זה אין מקום להורות להסתדרות להפיק מסמכים שאינם מצויים ברשותה". שובת לב ככל שתהיה טענתה של המשיבה, כי די בהסתמכות העד מטעמה של המבקשת על מסמכי האיפיון כדי להקנות לה זכות לעיין בהם, לא שוכנעתי כי יש מקום לקבל את בקשתה.

במסגרת החלטתי בבקשות הצדדים לגילוי מסמכים נעשה איזון בין זכותה של המשיבה לקבלת מידע אודות מערכת ההצטרפות המקוונת של המבקשת, אופן פעולתה ודרכי תפעולה על מנת לעמוד על וולנטריות ההצטרפות והאם, כטענתה, נפלו פגמים מלפני המבקשת שיהיה בהם כדי להביא לביטולם של טפסי הצטרפות רבים, לבין הכלל לפיו חובת גילוי המסמכים משתרעת אך ורק על מסמכים שנמצאים בידי הצד האחר ולא על מסמכים המצויים בידי צדדים שלישיים שאינם בשליטתו של בעל הדין.

טענות המשיבה 1-שירותי בריאות כללית ראשית טוענת המשיבה 1 כי אין ברשותה כללים וקריטריונים כתובים לעניין אישור תוספת שכר לעובדי מעבדה בעלי תואר שלישי וכי היא פועלת בהתאם להחלטות המתקבלות אצל המשיבה 2-הועדה הבין מוסדית אשר לה הסמכות להכרה בתארים אקדמאיים לצורכי שכר בכלל, ולאישור תוספת שכר לעובדי מעבדה בעלי תואר שלישי, דוגמאת העותרת, בפרט.

"כאמור, קריטריונים לחלוקת תקציבים מן העוגה הציבורית חייבים להיות שוויוניים באופיים, אולם מעבר לכך, הקריטריונים חייבים לקיים גם את הכללים האחרים החלים על החלטות מינהליות, קרי: עליהם להתבסס על שיקולים עינייניים, על תשתית עובדתית המשקפת את היחס בין התכלית שלשמה נועדה ההקצאה הכספית לבין העובדות הרלוואנטיות, וכן עליהם לעמוד במבחני הסבירות ...כמו כן הקריטריונים צריכים להיות קונקריטיים מספיק כדי לאפשר יישומם על-פי אמות-מידה אובייקטיביות במידת האפשר" (בג"ץ 727/00 ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד נו (2) 79, 90 (2001) והאסמכתאות שם).

...

מכאן ובשל היות העתירה מוקדמת ותיאורטית דין העתירה להידחות על הסף.

לסיכום טוענת המשיבה 2 כי באם עתירה זו לא תמחק על הסף, תחילה על העותרת למצות הליכים מקדמיים בפני הועדה והממונה על השכר, רק לאחר שתינתן החלטתה של המשיבה 2 ובמידה שהעותרת תשיג על החלטה זו רשאית היא לפנות לבית הדין לעבודה.

סוף דבר העתירה מתקבלת במובן זה שהסעד המבוקש בה קרי חיוב המשיבות למסור לעותרת מידע בנוגע לכללים ולקריטריונים החלים לעניין אישור תוספת הפרשי שכר לעובדי מעבדה בעלי תואר שלישי, התקבל, וזאת לאחר תום הדיונים בעתירה.

ביום 31.7.08 לאחר שנימצא כי איכות הקולחים שהפיק המתקן השתפרה והיא עומדת בתנאים של משרד הבריאות ניתן ההיתר המבוקש להשקיית ירקות הנאכלים חי בתנאים המפורטים בו. במהלך חודש אוגוסט 2008 מצא פקח איכות המים ברשות הטבע והגנים בשירות משרד הבריאות ברק שחם (להלן: הפקח ברק) כי איכות הקולחים שוב אינה עומדת בקריטריונים.

ראיות המאשימה מטעם המאשימה העידו פקחי איכות מים ברק שחם ויאיר מולאי, טליה שוסברגר מהנדסת מחוזית לבריאות הסביבה, זוהר הוברמן מנהלת מעבדה לבריאות הציבור, אורי שמר מנהל עסקים קבוץ צרעה, יהושע כרמלי מהמרכז למיפוי ישראל, רמי אוזינסקי אחראי תחום המים בקבוץ צרעה וישראל מיטרני חשב קבוץ צרעה.

הוא ביקר בשטח עשרות פעמים והכיר את החלקות שעיבדו הנאשמים וידע כי הן שייכות להם, כל זאת מהכרותו ארוכת טווח עם השטח ובעזרת מכשיר ניווט לוויני.

היא העידה על שיטות הבחינה הנערכות לדגימות מים המובאות מהשטח והסבירה את הממצאים מבדיקות המים במיתקן של קבוץ.

...

ב"כ הנאשמים חלק על טענות המאשימה וניסה לסתור כל ראיה שהובאה לעניין זה על ידה ואולם להוכחת טענותיו הסתפק הוא במילותיו בלבד מבלי להביא לכך אף לא ראיה אחת ודין טענות אלה להידחות.

מצאתי כי עדי התביעה ככלל היו מהימנים ועדותם מקובלת עלי ולא מצאתי כל סיבה שלא לקבלן.

אשר על כן, שוכנעתי כי המאשימה הניחה בפניי תשתית ראייתית מספקת, מעל לכל ספק סביר, להוכחת אשמתם של הנאשמים.

לפיכך אני מרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

הפסיקה הכירה מבחנים מקובלים לשאלת סיווג צורת ההיתקשרות בין הצדדים, ולאחרונה, בפסק הדין בעיניין כותה, בחן בית הדין הארצי מחדש את שאלת ההכרה ביחסי עבודה בדיעבד, לרבות לעניין אופן חישוב הזכויות [ראו ע"ע (ארצי) 15868-04-18 גבריאל כותה – משרד המשפטים (7.4.2001); להלן: פרשת כותה)].

בפרשת כותה הודגש כי שאלת תום הלב אינה מהוה קריטריון מכריע בשאלת סיווג מעמד היחסים, וכי המבחנים המוכרים בפסיקה נותרים על כנם.

התובעת נישאלה האם היתה "האוטוריטה המקצועית" הבלעדית בתחומים שלימדה, וכך השיבה: "אני לא מבינה את ההגדרה אוטוריטה מקצועית. נתנו לי תוכן מוגדר שהייתי צריכה להעביר אותו מאחר ונבחנים אחר כך במבחן של משרד הבריאות, אז הייתי צריכה להכין אותם למבחן. את התכנים האלה אני ערכתי במצגות, תרגילים כדי שיוכלו ללמוד את החומר בצורה הטובה ביותר" (פרוטוקול מיום 30.11.2020, עמ' 14, ש' 9-13).

שכר חלופי אשר לשכר החלופי, טוענת הנתבעת כי אם משווים את התמורה הקבלנית של התובעת בסוף ההיתקשרות עימה (שעת הוראה אקדמית בתעריף נש"מ של 281 ₪ לא כולל מע"מ), לשכר של מנהל מעבדה, בדרוג מקצועי של ביוכימאים ועובדי מעבדה, בתוספת זכויות סוציאליות בחלקיות המשרה של התובעת, אזי הסכום שקבלה ביתר במהלך השנים מסתכם ב-228,198 ₪ (סעיפים 12 ו-23 לתצהירה של גב' ברק; פרוטוקול מיום 17.2.2021, עמ' 38-37; עמ' 11 לסיכומי הנתבעת, סעיף 57).

...

כמו כן, התובעת לא כימתה את תביעתה ברכיב זה. מכל הטעמים המפורטים לעיל, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

כללו של דבר: בהינתן כל השיקולים האמורים החלטנו לפסוק לתובעת סך של 50,000 ₪ כפיצוי לא ממוני.

אחרית דבר אשר על כן, ולאור כל המפורט לעיל, התוצאה היא שתביעת התובעת מתקבלת ברובה, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הסכומים כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך של 104,974 ₪.

כן. מחד גיסא, לא נעלם מעיניי שתסמיני הליקוי מופיעים לראשונה ברשום הרפואי בהיות התובע בן יותר מ- 66 שנים, וכן הרישום הרפואי אודות הסכרת; מאידך, סקירות החומר הרפואי מעלה שהתובע לא סבל מהפרעה בתפקודי בלוטת התריס (הנחשבת כסיבה שכיחה להופעת תיסמונת התעלה הקארפלית) וזאת ע"פ בדיקות מעבדה חוזרות (סעיף 9, עמ' 3); אבחנות הסכרת נקבעה לראשונה אך בחודש אוגוסט 2015, ערכי ה- %HgA1C (המצביע על מידת איזון רמות הסוכר בדם) היו במרביתם גבוליים, כפי שנמדדו בבדיקות עוקבות במשך כעשור טרם גילוי הליקוי (בשנים 2009 עד 2019, טבלת הערכים בעמ' 3), ואף קיים רישום במסגרת המעקב בדבר איזון טוב של הסכרת.

האם עמדו לרשותך מסמכים רפואיים נוספים לפני ביקור זה של התובע בהם נרשמו תלונות חוזרות החשודות לפגיעה של עצב המדיאני? האם תסכים כי לפי המדריך של האיחוד הארופאי לאבחנת מחלות מיקצוע,CTS  תוכר כמחלת מיקצוע בשילוב של תנאים: רדימות, נימול ו/או כאב בפזור העצב המדיאני, לעיתים קרובות בלילה עם חולשה ואיבוד תיפקוד של היד במקרים קשים, ביצוע איבחנה מבדלת תוך היתחשבות בגורמים ידועים ל CTS (הורמונאליים, תחלואתיים, חבלתיים), סימן טינל ומבחן פאלן חיוביים, ממצאים מתאימים בבדיקת ה EMG, חשיפה תעסוקתית ממושכת לתנועות חוזרות מאודHIGHTLY) REPETATIVE) של שורש כף היד עם החמרה תוך הפעלת כוח רב או בעבודה במנח לא נוח (AWKWARD), אחיזה במכשירים רוטטים בתאוצה מעל 3 m/sec2 במשך 4 שעות ליום לפחות, 8 שנים לפחות, או עבודה תוך לחץ ישיר על התעלה הקרפלית, הופעת סימני מחלה לאחר חשיפה במשך חודשים (במקרה של תנועות מאומצות חודרניות או לחץ ישיר) או שנים (במקרה של חשיפה לרטט) ולא יאוחר מחודש לאחריה, תקופת ההשראה היא כמשך החשיפה המזערי לעיל, פעולות חוזרות מאוד מוגדרות כאחיזת 10 עצמים לפחות או ביצוע 20 תנועות לפחות בדקה והפעלת כוח רב ( HIGHT FORCE) מוגדרת כטיפול במשקלים העולים על 1 ק"ג? האם ידוע לך עוצמת הוויברציות בכלים אשר היו בשימושו של התובע? האם תסכים כי בהתאם לספרות הרפואית רק ויברצות בעוצמה מוגדרת וידועה עלולה לגרום לפגיעה בעצב המדיאני? האם תסכים כי במאמר של RHODE AND RHODE מ-2016 מובא דיון בעמוד 2/14 ובו מצוטט מאמר של LOZANO CALDERON מ-2008 על סמך מטה-אנליזה של לא פחות מ-117 מאמרים מצוטטים המחברים כלהלן, תירגום חופשי: "גורמים בתעסוקה כתנועה חוזרת של היד כגורם אטיולוגי ל-CTS מהוים גורם מינורי או אף שינוי המחלקות האם מהוה כלל גורם לתחלואה ב-CTS" בהמשך באותו עמוד נרשם: "לדעתנו העבודות הטובות ביותר הנוגעות לגורמים בתעסוקה, אינם תומכים בין גורמי תעסוקה או תנועה חוזרת כגורם ל-CTS" בהמשך נרשם: "אין עדות מספקת המורה כי שימוש ביד מסוג כלשהוא או הדפסה מהוים גורם חשוב או ישיר לגרימת CTS והערכתם כגורם אטיולוגי עשוי להחשב כחסר אחריות מדעית" –נודה להתייחסותך לנתונים אלה .

האם לאחר עיון נוסף במסמכים הרפואיים של התובע, בדיקת ה-EMG וסקירת ספרות מקצועית בנושא, ניתן לקבוע כי CTS בידיו של התובע קשורה לעבודתו והתפתחה במנגנון של מקרוטראומה וענתה במלאה לקריטריונים של הילכת סיטרוק לצרכי ההכרה? האם תסכים כי בחישוב השפעת עבודתו של התובע לתחלואה ביחס להשפעה של הגורמים האחרים, וזאת בהתאם להילכת סיטרוק, נידרש חישוב רפואי וכאשר מתייחסים ל OR/RR  ( RELARIVE RISK-ODSS RATIO) יש לחשב נכונה גם את AR (attributable risk ) לכל גורם יחד ובנפרד וכמו במקרה הנידון היה צורך לחשב מרכיב גנטי, גיל, מחלות כרוניות, לצד השפעת עבודת התובע לתחלואה? במידה ולא – אנא נמק.

...

טענות הצדדים לטענת התובע , בית הדין מינה שני מומחים אשר כל אחד מהם קבע כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בקיומו של קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובל התובע ובין תנאי עבודתו.

יש לקבל את תביעת התובע ולהכיר בקיומו של קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובל התובע בידיו ובין תנאי עבודתו, ולחייב את הנתבע בהוצאות גבוהות בשל הימשכות ההליך למעלה מ- 4 שנים.

משעה שאין משמעות לחוות דעת המומחה הראשון משמונה מומחה אחר ולאור הפגמים בחוות דעת המומחה השני , יש לדחות את התביעה.

סוף דבר לאור כל המקובץ, ומשעה שאני סבורה כי יש לאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו, על פיה קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע ובין המחלה ממנה סובל הוא, דין התביעה להתקבל.