הנתבעת טוענת, מנגד, כי יש לראות התובע כעובד שכיר, שכן עסק בפעילות רגילה של חברת פל-רז, בהתאם להנחיותיה, כאשר היא גם קבעה את סדר יומו, קבעה את הנסיעות שהיה עליו לבצע, ולמעשה התובע לא ניהל עסק עצמאי, ולא העסיק עובדים, כך שהתקיימו בינו לבין פל-רז יחסי עובד-מעביד.
שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד תוכרע על רקע מכלול הסממנים והעובדות כאשר ההלכה שהתגבשה היא כי הגדרת היחסים אינה זהה בכל תחומי המשפט, וקיימת אפשרות כי יחסים מסוג מסוים יוכרו לצורך חוק פלוני כיחסי עובד מעביד, אך לא כן לצורך חוק אחר:
"המבחנים לצורך בחינת מהותם של יחסים אלו הנם רבים ומשתנים מתקופה לתקופה....יש הנעזרים במבחן המרות והפיקוח, יש הנעזרים במבחן ההישתלבות, אך יותר ויותר נעזרים במבחן מעורב...על מבחנים אלו נאמר לא אחת כי הם אינם מדויקים, ובמקרים רבים אינם מצליחים לספק את התשובה האם פלוני הוא בגדר עובד..או בגדר קבלן עצמאי...יש סוגי בני אדם שקשה מאוד להגדירם כעובדים או כקבלנים עצמאיים. המבחנים אינם מבחינים וההגדרות אינן מגדירות. צורת הגמול, מידת הפיקוח, אופיו האישי של העיסוק, הבעלות על הכלים המשמשים בבצוע התפקיד, כוונתם המוצהרת של הצדדים עצמם – כל אלה אינם סימני הכר, שבכוחם לספק לנו תשובה חד משמעית בכל המקרים שאין קץ לרב גווניתם" – ע"א 5378/90 הפועל נ' פקיד שומה טבריה פ"ד מח(2) 416.
במקרה דנן יתכן היה לומר כי התובע אומנם הישתלב במערך האירגוני של המפעל בניוד סחורה, ואולם לא ניתן לומר כי אין לו עסק עצמאי משלו:
התובע החזיק במשאית משלו (אף אם במועד התאונה היה עדיין שוכר המשאית), התובע נשא בכל הוצאות המשאית, ובכלל זה ביטוח, תיקונים, דלק וכו' – סממנים אלו מעידים על קיום עסק עצמאי, שמשרת את המפעל כגורם חצוני, ומכאן שלא ניתן לומר כי מיתקיים מבחן ההישתלבות.
...
אין בידי לקבל טענת הנתבעת.
לאחר בחינת נתוני שנת 2016 ונתוני שנת 2017 (שנת התאונה) כפי שפורטו בחוות דעת המומחים לעיל, אני סבורה שיש להעמיד הכנסתו החודשית של התובע, עובר לתאונה, על סכום חודשי של 23,344 ₪ (הממוצע בין 2016-2017), ולאחר ניכוי מס הכנסה, הסכום נטו הינו במעוגל 20,000 ₪, ובשערוך להיום מאמצע התקופה (הפרשי הצמדה בלבד) סך של 20,400 ש"ח.
ביחס להפסדי העבר אציין שני דברים הנוגעים לשנת 2018 – השנה הסמוכה לפציעה, טרם ביטול ההסכם של התובע עם פל-רז ביחס למשאית:
ראשית - הוברר בעדות התובע כי לאחר כ-6 חודשים ממועד התאונה שב לעבוד בפל-רז ועבד כנהג משאית במשך כ-3 שבועות.
לכל האמור לעיל אוסיף הדברים הבאים:
הנתבעת שהינה מבטחת בביטוח חובה של מלגזה בבעלות פל-רז, בחרה לטעון כי התובע היה עובד פל-רז. הנתבעת כאמור לעיל לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכיח כי בטענה זו מחזיקה גם פל-רז, דהיינו, כי פל-רז מקבלת הטענה כי היא מעבידתו של התובע.
חישוב הפיצויים:
בשים לב לכל האמור לעיל להלן חישוב הפיצוי:
כאב וסבל – בהתאם לנכות רפואית של 38.44% בצירוף 25 ימי אשפוז, בניכוי גיל, ובצירוף ריבית סך של 72,250 ₪.
