מבחני חלוקת כספים למוסדות ציבור ע"י משרד הדתות

מבחן התמיכה השני, שכותרתו "מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך בפעילות לא פורמאלית למתן מידע הכוונה ולווי לתלמידות החינוך הדתי בנוגע לאפשרויות השרות הסדיר בצה"ל" לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; תקנה תקציבית 460280 – פורסם בשנת 2018 (כאשר התוספת "או לתלמידות המתלבטות בקשר לכך" תוקנה בשנת 2019).

חלוקת כספי תמיכות – הרקע הנורמאטיבי נקודת המוצא היא כי "אין למוסדות ציבור זכות קנויה לקבלת תמיכה, וכי למדינה שיקול דעת רחב בכל הנוגע להענקת כספי תמיכות על פי סדרי עדיפויות שהיא קבעה לעצמה" (בג"ץ 2023/19 תאטרון האינקובטור נ' שרת התרבות והספורט, בפס' 9 וההפניות שם (8.8.2019); בג"ץ 3871/15 המרכז הרפורמי לדת ומדינה של התנועה ליהדות מיתקדמת (רפורמית) בישראל נ' ממשלת ישראל, בפס' 11 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (‏27.12.2016) (להלן: עניין המרכז הרפורמי) ("על הרשות המינהלית להקצות את תקציב התמיכות לתכליות שיש אינטרס צבורי לתמוך בהן, ולחלק את הסכום שהוקצה לתכליות אלה לפי תבחינים עינייניים, ברורים ושקופים, הנגזרים מן העניין ולא מן המעוניין. זאת על מנת להבטיח חלוקה שויונית של תקציב התמיכה המבוססת על הערכה אובייקטיבית של המועמדים לקבלה").

בעתירה הקודמת נאמר לעניין מדיניות החמ"ד: "חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 מבטא בצורה ברורה את האוטונומיה הנתונה לזרם החינוך 'הממלכתי דתי' להביא לידי ביטוי את השקפתו וערכיו במוסדות החינוך, כאשר 'מוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם' והחינוך בהם יהא 'לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית' (סעיף 1). ההדרכה והפיקוח הפדגוגי על מוסדות החינוך הממלכתי דתי (ועל מוסדות מוכרים שאינם רישמיים המפוקחים על ידי מינהל החינוך הדתי) בכל הנוגע לאופיים הדתי, יבוצעו באמצעות מנהל אגף החינוך הדתי (תקנה 2 לתקנות החינוך הממלכתי (סדרי פקוח), התשי"ז-1956). השאלות מהם 'חיי תורה ומצוות', מהי אותה 'מסורת דתית' ואילו מרוחות 'הציונות הדתית' ינשבו בין כתלי מוסדות החינוך הממלכתי-דתי, נתונות איפוא לבירור והכרעה על ידי מינהל החינוך הדתי (להלן גם: המינהל), המופקד על המדיניות החינוכית באותם מוסדות. מדיניות זו משתקפת בין היתר, בחוברת המעודכנת משנת 2008 שנערכה על ידי המינהל שכותרתה 'קווים מנחים למדיניות החינוך הממלכתי-דתי' (צורפה כנספח מש/1 לתגובת המשיבים). בחוברת זו מצוין בסעיף 1.4 שבה כי 'החמ"ד יחנך את תלמידיו לחובת שירות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן שנתיים'. המדיניות כלל לא נתקפה במסגרת העתירה אלא רק מבחני התמיכה שהביאו לידי ביטוי מדיניות זו – כאשר מבחני התמיכה החדשים אף סטו ממנה במידה ניכרת [...

...

בעתירה הקודמת שהגיש העותר (בג"ץ 7204/16 לורך נ' משרד החינוך (3.1.2019) (להלן: העתירה הקודמת)), טען העותר כי התמיכה בפעילות ההכנה לשירות צבאי מוגבלת לבנים ובכך מפלה את תלמידות החינוך הממלכתי-דתי הבוחרות לשרת בצה"ל. לאחר שהותקן מבחן התמיכה השני, נקבע בפסק הדין בעתירה הקודמת כך: "אשר להפליית תלמידות החינוך הממלכתי-דתי – מקובלת עלי עמדת המדינה כי עם התקנת המבחנים החדשים העתירה מיצתה את עצמה בהיבט זה, שכן שערי התמיכה בפעילות ההכנה לשירות הצבאי פתוחים כעת בפני כלל תלמידי החינוך הממלכתי-דתי, ללא הבדל מגדר" (שם, בפס' 5).

תמצית עמדת המשיב המשיב טוען בתגובתו המקדמית, כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שצורף, הגעתי למסקנה שיש לדחות את העתירה, מהטעמים שיפורטו להלן.

העתירה נדחית.

"מוסד ציבור" – גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה; "סעיף תקציב" – סעיף בחוק תקציב שנתי הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי.

בתאריך 02.08.2005 פורסמו מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום התיאטרון (להלן: מבחני התמיכה), הרלבאנטיים לעתירה שבפנינו, ואלה תוקנו, בין היתר, בתאריך 11.05.2016 (י"פ 7263 התשע"ו, עמ' 6065), כאשר תחילת תוקפם מתאריך 01.01.2016.

המשיבים גורסים תחילה כי אין למוסד ציבור זכות קנויה לקבלת תמיכה מהמדינה, וכי לפי ההלכה הפסוקה, בית המשפט ימעט להתערב בהחלטות מסוג זה. בגדר כך, נטען כי החלטת ועדת התמיכות לדחות את בקשות התמיכה של העותרת לשנים: 2017-2016 הנה סבירה ומצויה במיתחם שיקול הדעת המקצועי הנתון לה. ביחס לפרשנות סעיף 8 להסכם הפשרה – נטען על ידי המשיבים כי ההגנה המעוגנת בסעיף הנ"ל מתייחסת רק ל"תקופת העיכוב" המוגדרת בהסכם הפשרה, קרי, התקופה שבין תאריך 01.06.2015 לתאריך 31.12.2015, הנכללת בבסיס הנתונים להערכת זכאות לתמיכה לשנים: 2016 ו-2017, וכי ההגנה לא חלה בגין הקטנת פעילות במהלך השנים 2016 ו-2017.

...

הניתוח המפורט שערכה הוועדה בנתונים שהובאו בפניה, הוביל אותה אל המסקנה כי היקף הפעילות הנמוך של העותרת בשנת 2016 לא נבע מהעיכוב בהעברת יתרת כספי התמיכות לשנת 2015, אלא מהחלטות ניהוליות של העותרת.

ובמילים אחרות, הוועדה הגיעה למסקנה כי אין קשר סיבתי בין העיכוב הנ"ל ובין הפעילות הנתמכת של העותרת בפועל בשנת 2016, אשר ממנה נגזרות במידה רבה גם ההערכות לשנת 2017.

לפיכך, אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיע חברי ולפיה דין העתירה להידחות.

לאחר שקבל בתחילת דרכו תמיכות לפי "מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום קבוצות תאטרון, פרוייקטים הפקתיים, יוזמות לקידום התאטרון ומרכזי פרינג'", בשנת 2013 הוכר התאטרון כ"תאטרון רפרטוארי" על ידי משרד התרבות והספורט, משיב 2 בעתירה (להלן: המשרד), במסגרת מבחני התמיכה, וסווג כ"תאטרון קטן" במשתנה המקדם.

התאטרון תומך יתדותיו בקביעתו של בית משפט זה בבג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לעינייני דתות, פ"ד נג(5) 337 (1999) ומצטט חלק מהאמור בפסק הדין בקשר לשיקול שעניינו גודלו של מוסד במבחני תמיכה.

...

יתר המשיבים שצורפו לעתירה, תיאטרונים פעילים אחרים, טענו כי יש לדחות את העתירה, השאירו את ההכרעה בעתירה לשיקול דעת בית המשפט או שלא הביעו עמדה כלל.

זאת, למעט משיבים 14 ו-18 שביקשו להצטרף לעתירה כעותרים אף הם. המשיבים טענו בתגובתם המקדמית כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות במבחני התמיכה, אשר נקבעו ואושרו כדין, לאחר קיום חובת ההיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעתם בדיון לפנינו, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה.

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח החלטת משרד התרבות והספורט לבחון מחדש את מכלול הקריטריונים למבחני התמיכה בעקבות פניית התיאטרון, עוד קודם להגשת העתירה שלפנינו.

העתירה נדחית אפוא.

בהודעה שפורסמה על-ידי המשרד בתאריך 10.09.2015, שבגדרה המשרד הודיע כי הוא מצוי בעיצומו של תיקון מבחני התמיכה, נאמר כי המבחנים במתכונתם החדשה מתוכננים להכנס לתוקף בשנת 2016 (להלן: מבחני התמיכה המתוקנים), כך שחלוקת כספי התמיכות למוסדות התרבות השונים לשנה זו, תיעשה בהתאם לתיקונים אלו.

בעניינינו, מאחר שכל אחד ממוסדות התרבות שעליהם נסובים מבחני התמיכה, הנו: "גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה" – הרי שמוסדות אלה נחשבים כ"מוסדות ציבור" במובנו של סעיף 3א הנ"ל, ומשכך הסעיף האמור חל על כספי התמיכה הניתנים להם.

דרישות אלו יכולות שיהיו נטועות בתחום המקצועי שעליו אמון אותו משרד ממשלתי, והן גם יכולות להיות מיועדות לשם עדוד המוסד הצבורי הנתמך לבצע פעולות שונות, שאינן בלב עשייתו ושאינן קשורות למטרות העיקריות של התמיכה: "הכל במסגרת סמכותו של המשרד הממשלתי לקבוע כללים שונים במבחני התמיכה, לקידום כלל המטרות שהוא או הממשלה מבקשים לקיים, ולשיקול מכלול האינטרסים הלגיטימיים שלו". לסיכום נקודה זו – החוק, הפסיקה, הנהלים וההנחיות, הנוגעים לאופן חלוקת כספי תמיכה, העניקו לרשות שיקול דעת רחב בבואה לחלק כספי תמיכה, אך לצד זאת תחמו את שיקול הדעת, כך שכספי תמיכות יחולקו באופן שוויוני, לפי קריטריונים ברורים ועל בסיס הליך מסודר.

...

על רקע כל האמור לעיל, אני סבור שהעותרת לא הניחה את התשתית הנדרשת על מנת להוכיח שהטענות התיאורטיות שהיא מציגה (כעותרת ציבורית) מצביעות על הפליה מצד המשיבה, או על שיקול לא ענייני אחר העומד בבסיס הוראות התיקון.

לסיכום חלק זה, אין ענייננו כאמור בהגבלה ישירה של חופש הביטוי; אין ענייננו בהפרת החובה לספק או לממן משאבים הנתונים בידי רשויות השלטון או נדרשים על ידם.

סוף דבר, אם דעתי הייתה נשמעת, הצו על תנאי שניתן היה מבוטל והעתירה הייתה נדחית.

עתירה זו נסבה על החלטתה של ועדת התמיכות המשותפת של משרד התרבות והספורט (להלן – ועדת התמיכות או הועדה) מיום 2.3.2021, שבגדרה נקבע כי משיב 4, איגוד ספורטיבי דתי "אליצור" – המרכז (להלן – מרכז אליצור) זכאי לקבלת תמיכה כספית לשנת 2020.

חלוקת תמיכות לגופי ספורט תמיכה תקציבית בגופי ספורט שהם מוסדות ציבור, מוסדרת בהוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: חוק יסודות התקציב), וסעיף 9ב לחוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז – 1967 (להלן – החוק להסדר ההימורים בספורט).

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח – 2018, נקבעה בסעיף 9ב לחוק להסדר ההימורים בספורט הוראת שעה, ולפיה החל מיום 1.1.2019 תיעשה חלוקת התמיכות לגופי הספורט השונים על ידי המדינה, בסכום שנקבע בתקציב השנתי של משרד התרבות והספורט (תיקון מס' 14 (הוראת שעה), תשע"ט – 2019).

בעיניין זה פורסמו הוראות שר האוצר מיום 28.4.2019 "לעניין הגשת בקשות לתמיכה בגופי ספורט ולדיון בהן" (י"פ 8213, כ"ג בניסן התשע"ט) (להלן – הוראות שר האוצר), ו"מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד התרבות והספורט במרכזי ספורט" שקבעה שרת התרבות והספורט ביום 8.9.2019 (י"פ 8427, ח' באלול התשע"ט) (להלן – מבחני התמיכה).

זאת, גם בדגש על כך שקביעה על בטלות ההליך כיום, לאחר חלוקת הכספים, עלולה להוביל לתוצאות חמורות מבחינת האנטרס הצבורי, וכטענת המשיבים 3-1 לתוצאה של "קריסת מאות אגודות ספורט נתמכות אשר ללא כספי התמיכה יסגרו, ואף ייתכן כי לא יעמדו בדרישה להחזרת הכספים". לפיכך מכלול נסיבות העניין מוביל למסקנה כי חרף הפגם שנפל בהרכבה של ועדת התמיכות, אין לראות את ההחלטה כבטלה מעיקרה, ויש להותירה בעינה.

...

דינה של הטענה להידחות.

זאת, גם בדגש על כך שקביעה על בטלות ההליך כיום, לאחר חלוקת הכספים, עלולה להוביל לתוצאות חמורות מבחינת האינטרס הציבורי, וכטענת המשיבים 3-1 לתוצאה של "קריסת מאות אגודות ספורט נתמכות אשר ללא כספי התמיכה יסגרו, ואף ייתכן כי לא יעמדו בדרישה להחזרת הכספים". לפיכך מכלול נסיבות העניין מוביל למסקנה כי חרף הפגם שנפל בהרכבה של ועדת התמיכות, אין לראות את ההחלטה כבטלה מעיקרה, ויש להותירה בעינה.

סוף דבר העתירה נדחית.