על פי לשון החוק, השאלות המשותפות לחברי הקבוצה צריכות להיות "מהותיות". הפסיקה פרשה את התנאי האמור כמבחן יחסי שבמסגרתו בוחן בית המשפט הדן בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, את הקף הנושאים הפרטניים שמעוררת התביעה לעומת הנושאים המשותפים לחברי הקבוצה.
תימוכין לקביעה זו ניתן למצוא ראשית בע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, סז(1) 410, שם, בסעיף 48 לפסק הדין, חיווה כבוד השופט מלצר דעתו ולפיה:
"יחד עם זאת, אני מוצא לנכון להעיר כאן כי לא בכל מקרה שבו לקוח צרך מוצר בעקבות מעשה הטעה, לכאורה, מצד עוסק – יהיה הצרכן זכאי להשבת הסכום ששילם בעד המוצר – כולו, או חלקו. הדבר אפשרי, לטעמי, רק במקרים חריגים ביותר – כגון זה שלפנינו – שבהם תכונותיו של המוצר שנצרך בפועל (בעקבות הטעה מצד העוסק ותוך הסתמכותו על מצג מטעה) שונות באופן מהותי מתכונותיו של המוצר שהצרכן התכוון לצרוך, עד כי מיתקיים למעשה מעין "כישלון תמורה מלא". בסיטואציה כזו השבה היא, כמובן, בלתי אפשרית ועל אף זאת הצרכן יהיה זכאי לפצוי בגין מחיר המוצר.
...
כיוון שכך וכפי שהקדמתי וציינתי ספק בעיני באם באשר ללקוחות אלו קיימת אפשרות סבירה להכרעת התובענה הייצוגית לטובת הלקוחות ובהתאמה לכך, הנני סבורה כי דין הבקשה בהקשר אליהם להידחות.
סוף דבר;
לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, באשר ללקוחות אשר התקשרו עם המשיבה קודם לשנת 2019 ואשר לא הוכח כי צרכו את הכדים הנוספים אשר סופקו להם - מתקבלת.
המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים
ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, 20 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
