מבחן הרווח ואישור חלוקת דיבידנד בחברה

עוד נטען כי בית משפט השלום נעדר סמכות להעניק סעדים הצהרתיים בין היתר בעינייני חישוב רווחים וחלוקת דיבידנדים בחברה זרה, ניהול לכאורה של חברה זרה ושווי מניותיה של חברה זרה.

כך למשל בפסיקה נדונו בין היתר שקולי נסיבות המקרה ומבחן מירב הזיקות, הציפיות הסבירות של הצדדים, שקולי יעילות ושיקולי מדיניות, ושיקולי אינטרסים שיש לפורומים עצמם לידון בהליך.

...

על כן דין הבקשה להידחות.

נוכח כל האמור לעיל דין הבקשה להידחות.

סוף דבר דין הבקשות להידחות.

בע"א 8783/14 צ.א.ג תעשיות בע"מ ואח' נ' פקיד שומה תל אביב (פורסם בנבו, 23.8.16), נקבע בין היתר כי ככלל "אין דיבידנד אלא אם חולק מריווחי החברה" (אמנון רפאל, מס הכנסה, כרך א, 178 (מהדורה רביעית, 2009)) ומבחן הרווחים לצורך חלוקת דיבידנד על פי דיני החברות מתבסס על כללי החשבונאות המקובלים "...רווח הוא רווח ו'לכסף אין ריח'" (שם, פסקה 15).

...

לאור כל המפורט בהרחבה בפסק הדין, שמיעת כל העדויות ובחינת הראיות ומשקלן "כפרי של ניתוח ההיגיון בשילוב עם התרשמות של חושים" (ר' בג"צ 2684/12 התנועה לחיזוק הסובלנות נ' היועמ"ש (פורסם בנבו, 9.12.15), פסקה נא) ואף על רקע פסקי הדין שניתנו בין הצדדים בעבר וכל אשר נקבע בגדרם – לחובת התובע – והסתכלות על התמונה בכללותה במבט רחב, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להידחות.

בהינתן כל האמור בפסק הדין וקביעותיהן של הערכאות השונות ביחס להתנהלותו המפרה של התובע וחוסר תום ליבו, סבורני שאף שורת הצדק מחייבת דחייתה של התובענה.

הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעות ביחד ולחוד, בגין שכר טרחת עורך דין, סך כולל של 125,000 ₪.

מבחן הרווח הוא מבחן משני, ועל כן אם מתברר לדירקטוריון החברה כי החברה איננה עומדת במבחן הרווח אך עומדת במבחן יכולת הפרעון, בידי החברה האפשרות לפנות אל בית המשפט בבקשה להתיר לה לחלק את הדיבידנד, אז קמה לנושים זכות להגיש את היתנגדותם לבצוע החלוקה [סעיף 303 לחוק החברות].

...

תוכן עניינים הצדדים 5 רקע עובדתי 6 תמצית טענות הצדדים 9 תמצית טענות התובעת 10 תמצית טענות הנתבעים 18 דיון והכרעה 32 עילת התביעה הראשונה – חלוקות אסורות 37 מסגרת נורמטיבית – חלוקת דיבידנד וחלוקה אסורה 39 מן הכלל אל הפרט: האם עמדה החברה במבחני החלוקה הקבועים בדין? 55 מבחן יכולת הפירעון 55 השפעת הרפורמה ושינויי הרגולציה בשוק התקשורת על מצבה הכלכלי של פרטנר 56 האם הדירקטוריון יישם את מבחן יכולת הפירעון בעת קבלת החלטות החלוקה 91 מבחן יכולת הפירעון – המבחן התזרימי במרכז 92 סיכום ביניים: מבחן יכולת הפירעון מתקיים בענייננו 114 מבחן הרווח 114 האם החלוקות נועדו לשרת את טובתו של בעל השליטה? 125 אחריות הנתבעים 7-8 – נושאי המשרה בחברה 134 עוללות 136 עילת התביעה הראשונה – סיכום 140 עילת התביעה השנייה – הערכות השווי 141 מסגרת נורמטיבית – עוולת הרשלנות 143 בחינת התנהלות נושאי המשרה ביחס להערכות השווי 146 טענות התובעת להתרשלות EY בביצוע הערכות השווי 163 התובעת לא הוכיחה נזק או הסתמכות של מחזיקי אגרות החוב 184 טענות נוספות – המחאת זכויות; פטור ושיפוי 188 סוף דבר 188 הצדדים התובעת, היא חברה ציבורית שהתאגדה ביום 2.11.1971 (תחת השם סאי-טקס קורפוריישן בע"מ).

סוף דבר בהמשך לקביעותיי במסגרת פסק דין זה, מצאתי לדחות את שתי העילות בגינן תבעה התובעת.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד לנתבעים, בהתאם לפירוט להלן: לנתבע 1 – סך כולל של 75,000 ש"ח; לנתבעים 8-2 – סך כולל של 150,000 ש"ח; לנתבעת 10 – סך כולל של 75,000 ש"ח; לנתבעת 11 – סך כולל של 25,000 ש"ח. ניתנה היום, ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

דירקטוריון החברה ביאר ביחס להחלטתו בדווח המיידי שפורסם לעניין זה, כדלהלן: "לעניין העמידה במבחן הרווח, הדירקטוריון אישר את חלוקת הדיבידנד האמור על בסיס יתרת העודפים של החברה שנצברו בשנתיים האחרונות שנסתיימו ביום 30 בספטמבר 2018, המסתכמת לסך של כ-848 מיליוני ש"ח. יתרת הרווחים לחלוקה של החברה, לאחר החלוקה של הדיבידנד במזומן ושל הדיבידנד בעין...ובנכוי רכישות עצמיות שביצעה החברה למניותיה...הנה כ-670 מיליון ש"ח" [נספח 13 לתשובת המשיבה 1, עמ' 116].

...

בהתאם לכל זאת, מצאתי שהחלטת החלוקה מושא החלטתי זו נעשתה בהתאם למבחן הרווח, ועומדת בהוראותיו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ובהתבסס על ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, דין בקשת האישור דחייה.

תוך התחשבות בהסכמות הצדדים, ובכך גידור המחלוקת וגיבושן של הסכמות עובדתיות אשר אפשרו בירור מהיר וחסכון במשאבים, המבקש ישלם למשיבה 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח; וכן למשיבה 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח; וכן למשיבים 10-3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

שלובם של שני המבחנים – מבחן הרווח מזה ומבחן יכולת הפרעון מזה – מוביל לארבעה מצבים אפשריים: (א) החברה עומדת במבחן הרווח ועומדת במבחן יכולת הפרעון – החברה רשאית לחלק דיבידנד על דעת עצמה; (ב) החברה לא עומדת במבחן הרווח אך עומדת במבחן יכולת הפרעון – החברה רשאית לחלק דיבידנד באישור בית המשפט; (ג) החברה עומדת במבחן הרווח אך לא עומדת במבחן יכולת הפרעון – החברה לא רשאית לחלק דיבידנד; (ד) החברה לא עומדת במבחן הרווח ולא עומדת במבחן יכולת הפרעון – החברה לא רשאית לחלק דיבידנד.

...

אם עד כה לא הגדיר הדין באופן ברור את היקפה של חובת הזהירות החלה על דירקטורים כלפי הנושים, הרי שבמסגרת סעיף 288 לחוק חדלות פירעון הובהר באופן חד-משמעי כי קבלת החלטה מעין זו המורה על חלוקת דיבידנד, כאשר הדירקטורים ידעו או היה עליהם לדעת כי החברה נמצאת בחדלות פירעון, עשויה להביא להטלת אחריות אישית כלפי הנושים אם נגרמו להם נזקים כתוצאה מכך, מקום בו החברה נכנסה בסופו של דבר לחדלות פירעון (בכפוף להגנות המפורטות בסעיף).

אם אפוא, ישכילו הדירקטורים להתייעץ עם גורמים רלוונטיים ולעמול על קבלת תמונת מידע רחבה ומהימנה ככל שניתן, הרי שהגנה זו תפרוש עליהם את כנפיה גם אם בסופו של דבר החברה תקלע להליכי חדלות פירעון.

דעתי כאמור כעמדת חברי השופט עמית כי דין הערעור להידחות.